יום שבת, 25 אוקטובר, 2008, 17:49

פנקייק פאנקייק

זכור לי בוקר אחד בניו אינגלנד.
בלילה שלפני ישנו בשמורת טבע כלשהי, היה קררר, היה מאוחר, היה חושך ולא אכלנו ארוחת ערב. אני הייתי בהריון עם נטע והתעוררתי רעבה מאוד מאוד.

מצאנו מלון כלשהו עם ארוחת בוקר. יובל לקח איזו וריאציה על ביצה ואני לקחתי את ה"בופה". אכלי כפי יכולתך. והיתה לי יכולת.
האמת היא שלא חששתי שאני, ברעב ההריון שלי, שוברת להם את השיטה. זו לא יפן, זו אמריקה. שם לא אוכלים בביסים אלא בגאלונים.

מה שהלך לי בצלחת היה מופע לא מלבב של רעבתנות. היו לי שם נקניקיות קטנות ובייקון מטוגן (כמה שאני אוהבת בייקון מטוגן!) ולידם כמה פנקייק טובעים בסירופ מייפל.

הטיול הזה הביא איתו את גילוי המייפל. ישנו בבית של יצרן מייפל, ראינו את ה"מפעל" הקטן ולמדנו על ההפקה שלו (אנחנו היינו סקרנים והוא קשקשן). לא שהיתה לנו היכרות קרובה עם התחליפים התעשייתיים אבל למדנו ממנו שמייפל אמיתי מתוק מאוד ומי שמתרגל למזוייף עשוי לא להסתדר עם האמיתי.
אנחנו הסתדרנו יפה מאוד.

נחזור לצלחת ארוחת הבוקר. אני חזרתי. עם הצלחת, לבופה.
סירופ מייפל בא הכי טוב כשהוא מחומם קלות. אפשר להגיד שהוא נפתח.
הסירופ במלון היה בכלי מעל מתקן חימום. הוא היה פתוח לרווחה והפנקייק חיבק אותו.

כשחזרנו לארץ הבאנו איתנו בקבוק במידה אמריקאית מלא במייפל. הענקנו אותו לשכנים כשנסענו ליפן. מקווה שהם ידעו להעריך את זה… היום יש לנו דבש.


פנקייק זה כאילו מן אוכל שחיתותי כזה. בשבילי הוא פתרון נחמד למקרים שאני שוכחת לשים לחם במכונה לבוקר. גיליתי שאם אין לילדות פחמימות כבדות בבוקר הן עצבניות ורעבות.

את המתכון הזה, של אילן עמיר, מצאתי הבוקר כשגיליתי שלא שמנו לחם.
עשיתי לו כמה המרות בהתאם לתפישות שלי ולתכולת המקרר. בהתחשב בזה שכל הרכיבים שבו (פרט ל"אבקת אפיה") נחשבים בעיני אוכל יוצא שמדובר באוכל ולא בממתק. ובהתחשב בזה שאור וקשת באו לזנב פנקייקים בזמן שנטע ואני הכנו – זה גם הופך אותו לאוכל פופולרי וזה כבר הישג.

ממליצה להכין מראש כמות כפולה. זה מה שאני הכנתי אחרי שהכמות היחידה שהכנתי בתחילה נעלמה מהר והיתה דרישה לעוד.


פנקייק בריאים (נגיד)

רכיבים:

160 גר' קמח חיטה מלא או קמח אחר*
1 שקית אבקת אפיה
1/2 כפית מלח (אם משתמשים באטלנטי – לטחון)
1 כף סוכר חום
70 גר' חמאה
2 ביצים
250 גר יוגורט (במקרה שלנו מחלב עזים, חמוץ למדי)
תמצית וניל (בלטה בחסרונה אצלנו).

*ניסיון שעשיתי בקמח שטחנתי במטחנת תבלינים משיבולת שועל הניב תוצאות מצויינות ויש האומרים – טעימות מהרגיל. נראה לי שכל קמח יתאים כאן. (אשמח לשמוע על הנסיונות שלכם)

הכנה:

  1. את החמאה שמים בסיר ומחממים קלות על האש (אפשר לעצור כשחצי כבר מותך. השאר יקרה מעצמו). הסיר לא חוזר לאש.
  2. מערבבים את כל היבשים בקערה. מטרפה תעשה את זה טוב.
  3. לחמאה המותכת מוסיפים את היוגורט ומערבבים ואז את הביצים, אחת אחת, וטורפים במטרפה. שיהיה חלק ואחיד (אמא, מה זה "אחיד"?). המטרפה סיימה להיום.
  4. את היבשים שופכים לתוך הסיר (לא על האש, כן? הוא על תקן קערה חסינת אש עם מכסה) ומערבבים ממש מעט עם כף. גם את הבצק הזה (כמו בצק פריך) לא רוצים לעצבן ולכן הערבוב יהיה רק עד שזה לא נראה כמו נוזלים וגושי קמח אלא עיסה סמיכה ומעט גבשושית.
  5. מכסים ושמים במקרר לנוח חצי שעה עד יום וחצי.
  6. מטגנים:
    נטע מטגנת פנקייק
    במחבת החביב עליכם שמים טיפהלה חמאה ומחממים לחום בינוני-גבוה (גודל הלהבה הרצויה מתגלה אחרי סיבוב אחד או שניים). בכף רגילה שמים שליכטות מהתערבובת (אור: "מה?!? מכינים פנקייק מחומוס?!") במרווחים מספיקים (זה מתפשט מעט).
    כשניכר שהתחתית עשויה (רואים מלמעלה) הופכים ואחרי חצי דקה בערך מוציאים מהמחבת.
  7. לפני כל סיבוב שמים טיפהלה חמאה על המחבת ואפשר גם על הפנקייק שיצאו ממנו. זה סוג של שיר הלל לחמאה.
  8. את המוכנים עורמים למען שמירה על חומם עד האכילה. אנחנו גם כיסינו בקערה הפוכה.
    וכך נראית נטע המהממת בפעולה (יש ללחוץ. זאת תמונה ששווה גודל מלא):
    נטע הופכת פנקייקס

תראו איך יש לה כבר את התנועות ביד. אגב, זאת פעם ראשונה שלה עם תרווד.

אכילה:

התוצרים הם פנקייקס שמנמנים וספוגיים ללא זהות מוגדרת, מה שמאפשר לקחת אותם לכיוון המלוח או המתוק. אנחנו בחרנו לזרזף מעל דבש.
פאנקייק ודבש

(בהזדמנות אספר פה על הדבש של דוִד אברמסון. יש לו עכשיו חבית אחת של דבש קוצים ואקליפטוס, כהה ובעל אישיות קייצית. שווה).

7 Comments

  • ענבל (ירושלים) הגיב:

    תמיד מתה להגיב ותמיד שותקת (בניגוד גמור לאופי…). ההסבר לא מעניין. בקיצור, רק אגיד שהפוסטים שלך נפלאים. (ניסיתי לתמצת. לא מספיק מדייקת. נפלאים ביותר). נקודתית להפעם-קמח כוסמין עושה עבודה טובה בפנקייק. וגם אני מתייחסת לפנקייק כאל אוכל לכל דבר. גם לא ממתיקה או ממליחה אותו. שיחליט הדרדס מה בא לו על. נו, כמובן מתוק. תמשיכי.

  • דפנה הגיב:

    בוקר טוב לבנות,

    עשיתן לי חשק.תענוג (-:

    ד"ש חם ונשיקות.

  • לה לה הגיב:

    טוב, הכתב נראה לי יוצא נורא קטן. אבל אולי זה רק מכאן. רציתי לומר שהחסרתי פעימה כשראיתי את התוצרת טובעת תחת הרי דבש. לרגע חשבתי שזה מייפל ולזה האחרון אני מכורה.דבש זו ברירת מחדל למתוק מתוק, רק אחרי שגירדתי ריבה ישנה מתחתית של שמהו. כל מקרה, היום התחלתי דיאטה (ובדיוק כשהכרזתי על כך ביני לבין עצמי, פתחתי שקית גרעינים וחיסלתי 150 גרם וחפיסת שוקולד אחת של 500. לובלי). ופנקייק זו ממש ממש חולשה ואילולא העצלנות שלי עוד הייית מחקה את הבוקר שלכן… כל הכבוד על הכוחות. ועוד עם ילדות (אני נטולה). סליחה, עוד עם ילדות! תמיד משתהה לנוכח המעורבות של כולם בהילולות אוכל ואומנות. תגידי זה הסוד של שמירה על המשקל למרות החיבה לשוקולד ודבש וכל מה שמטעים את החיים?

  • לה לה הגיב:

    בטח ראיתי. בתמונה עם השמלה הצבעונית ושתי היונקות. במו עיניי ראיתי. (ואיך את עושה פה אייקונים? מה זה פה פרוטקציות למקורבים להנהלה?)

  • נעמה הגיב:

    הבוקר הכנתי את הפנקייק עם קמח שטחנתי במטחנת קפה משיבולת שועל. יצא טעים מאוד, טעים ממה שזכרתי.
    מכיוון שהתפיחה פה היא מאבקת אפיה, אין בעיה, לטעמי, להשתמש בכל קמח שרוצים.
    (עדכנתי בהערות למתכון בענין זה)

הגב