יום שישי, 02 נובמבר, 2007, 19:31

אמא תנעסי לי

נטע יודעת שאסור לה אגוזים (אנחנו אומרים לה שבגיל 6 שהיא תוכל לאכול מהם לבד. אנחנו לא אומרים "מכיתה א'" כדי שהיא לא תרצה להגיע לכיתה א' מהסיבות הלא נכונות. לא שיש סיבות נכונות).
לפני כמה ימים, בזמן מפגש ילדים, היא הגיעה אלי והושיטה לי שקד:
– אמא תנעסי לי
– שקד? מאיפה יש לך שקד?

<מכניסה לפה ולועסת>
מצאתי את זה על הרצפה


לפני שעוברת ללעיסות אחרות – אחד מאור.
נוסעות לנו בתענכים, פונות שמאלה לכיוון כביש הסרגל כשאור פתאום אומרת: "ימינה זה לסבתא טובה"
כמעט מתעלפת אני שואלת אותה "מאיפה את יודעת?"
והיא עונה, כאילו זה ברור: "היה שם שלט ימינה לבית שאן"


טוב. טעימות.
יש כמה דברים מוצלחים לאחרונה. מקווה לזכור כמה שיותר מהם כי הם באמת נחמדים.

ראשית – חלה לעצלנים.
נכון, אין כמו חלה קלועה שחומה עם נמשים של שומשום. כזאת עם ריח של בית וטעם מתקתק (מי שיש לה ילד בגן מקבלת משהו כזה בכל שישי, לא? נכון שהתוספות המיוחדות שמביאות איתן 35 זוגות ידיים שבילו כל השבוע בארגז החול עושות לה ארומה ששום חלה ביתית אינה שלמה בלעדיה?) אבל לי יש 3 ילדות ורעיונות יותר מוצלחים מה לעשות עם הזמן שלי (מי שהצליח לא להפנים את השינוי שחל בי בשנים האחרונות מתוך המתכונים שפרסמתי פה עד כה – זה הזמן להגיד את זה בצורה ברורה וגלויה: שאיפתי הגדולה ביותר בחיים היא להשקיע בהכנת האוכל פחות זמן משלוקח לאכול אותו) (עכשיו כaקניתי סיר חשמלי לאורז אולי זה יצליח עם ארוחת הבוקר).

מה שמבדיל חלה מלחם זה מה שמבדיל את יום שישי מימות החול – ההשקעה.
בחלה אני משקיעה ביצים, שמן וסוכר. הביצים בשביל הפירוריות, השמן בשביל החלקות ושניהם יחד עם הסוכר – בשביל הטעם.
אז הנה:


חלה מתוקה באופה לחם

מצרכים:

4 כוסות קמח מלא אורגני הרדוף
4 כפות סוכר חום
3/4 כפית מלח
1 כפית שמרים יבשים
1 ביצה
1/2 כוס שמן זית
1 כוס מים
<רוצים צימוקים? שימו צימוקים>

ההכנה

שמים הכל במכונה (בגלל הביצה זה מתכון להפעלה ללא השהיה ונראה לי שסדר הכנסת המרכיבים לא ממש משנה כאן).
מפעילים בתכנית של "לחם מתוק".
באופן מפתיע החלה יוצאת מרובעת עם מלוש בטוסיק.


לפני שבוע אור ביקשה עוגה. איזו עוגה? עוגת שוקולד (הפתעה הפתעה).
בחייו של כל הורה מגיע הרגע בו הוא צריך להודות באפסותו בפני הילד שלו שחושב שהוא כל יכול. זה היה יכול להיות רגע כזה אם לא היה החבר שלי גוגל.
עוגת שוקולד עשיתי עשרות פעמים בחיים שלי. למען האמת – נראה לי שזה המתכון היחיד שאני זוכרת בעל פה ואזכור לנצח (אפילו הפיננסייר של ארקפה על עשרת קילוגרמי החמאה שלו, שהכנתי לו את המסה במשך חודשים עד שצרב בכתפי דלקת כרונית בגיד, אפילו אותו כבר שכחתי. כמה חבל…). אבל עוגת שוקולד עם חצי קילו מטבעות 56% זה לא חוכמה. זה מתכון פשוט המבוסס על זה שאם מערבבים יחד כמה דברים טובים – זה חייב לצאת טוב (בהנחה, כמובן, שלא מערבבים דובדבנים ואנשובי).

היה זה יום שישי, בבית לא היה שוקולד (כי זאת ברירת המחדל. כי אם יש שוקולד אז די מהר אין שוקולד) ולא היה מצב שאני מכינה עוגת יועזר בלי תירוץ סביר ועם שוקולד פרה חומה (כמו שאומרים, יש גבול לכל פרפורציה) וככה, רגע לפני שאמרתי להן שאני לא יודעת להכין עוגה כמו שהן רוצות נזכרתי שיש עולם שלם של עוגות שלא יודעות בכלל מה זה שוקולד (אבל קוראים להן עוגת שוקולד. פעם, כשעוד היה מותר קראו להן "עוגה כושית").
יש עוגה כזאת (פופולרית מאוד בקרב אמהות) מבוססת שוקולית שנשמעת לי כמו קנוניה של עלית כי בתכלס, מה זה שוקולית? קקאו וסוכר ועוד כמה תוספים במחיר מיוחד. אז ויתרתי על העוגה הזאת ואחרי חיפושים ממש קצרים מצאתי משהו שנראה לי. זה.
הדפסתי את המתכון, הבאתי אותו בפני הבנות שכבר מזמן שכחו שבקשו עוגת שוקולד ופרשו לעיסוקיהן – בכל זאת, עברו כבר איזה 5 דקות – והכרזתי שיש לי מתכון ועכשיו רק צריך ללכת לקנות חומרים (כי יש בה מוצרים אקזוטיים כמו חמאה). בחדר מצאתי ילדה אחת שעושה פרצופים ותנועות מול המראה ועוד ילדה שמשחקת ב"הך פטיש" עם שתי ידיים, סימולטנית (בימנית פטיש של שניצלים כי הפטיש שמגיע עם המשחק זה בדיחה ואי אפשר לפצח איתו אצבעות). נחשו מי עשתה מה (מי שלא מזהה שיתבייש לו וילך לקרוא אחורה).
זאת מהמראה חטפה את המתכון מהיד שלי וגילתה שליד המתכון מופיע ציור קטן של בחורה בחצאית קש. מיד נשכבה על הפוף והתחילה לתאר בעיניים מצועפות איזו נסיכה נפלאה מצויירת כאן וכמה ורודה ונהדרת השמלה שלה וכמה אדום ובוהק הפרח בשערה (עכשיו תבינו, המדפסת אצלנו מדפיסה רק בשחור לבן). הבנתי שבקצב הזה עוגה לא תהיה, לקחת סל והלכתי למכולת.

אם לקצר סיפור ארוך (תמיד כשזה קשור לבנות זה ארוך, מפותל ועם טביעות אצבעות בצבע חום) – הכנו את העוגה האמורה, אני איבדתי את בתולי בתחום העוגות הפושטיות ולשם שינוי היתה לנו עוגה לשבת.


עוגת שוקולד עם גישה טובה ויחס נכון

הנה המתכון, אחרי שעבר כמה שינויים. קישור למקור יש למעלה, עשו את הבחירה המושכלת בעצמכם:

מצרכים

2 כוסות קמח מלא הרדוף
1/2 1 כוסות סוכר חום
1/2 כוס קקאו
1 שקית סוכר וניל או כף קקאו או אבקת תה ירוק או כפיץ נס קפה או… (הבנתם)
1 שקית אבקת אפיה
4 ביצים
1/2 כוס שמן
1 כוס מים (במקור רותחים אבל להוסיף רותחים לבלילת עוגה מלווה באימת חביתה ועכשיו ניסיתי עם מי ברז והפלאוופלה – יצאה עוגה)

הכנה

לא צריך ללכלך מיקסר בשביל זה!
בקערה מערבבים את כל החומרים היבשים (תמיד מועיל להעביר את הקקאו ואבקת האפיה במסננת בשביל למנוע גושים אבל זה כבר הופך אתכם למשקיענים).
מוסיפים את הרטובים, מערבבים עד שאחיד ושופכים לתבנית אפיה.
איזו?
או!
אם אתם אוהבים להחנק עם העוגה אז כל תבנית הקטנה מתבנית תנור רגילה (כמה זה? 40 על 40?) תתאים.
אם אתם חושבים שהעיקר בעוגה זה הקרם אז תבנית רגילה שבאה עם התנור היא התבנית בשבילכם.
האם לשים נייר? ובכן, מחקרים גילו שעוגת שוקולד, בניגוד לעוף בקולה למשל, קל מאוד לנקות מתבנית האפיה בעוד שנייר אפיה נוטה להיתקע בין השיניים. תעשו את הבחירה לבד.
שופכים את הבלילה לתבנית, אופים ב200 מעלות בערך, אחרי 10 דק' מתחילים לבדוק. אנחנו לא רוצים לייבש את העוגה!
עוגה מוכנה היא עוגה שכבר לא נוזלית (ז"א – בנדנוד הבטן שלה לא רוקדת). בוז למבחן הקיסם. הכי טוב לבדוק בטפיחות קלות על הבטן שלה. אם זה קצת קפיצי למגע זה מוכן (אם האצבע שוקעת פנימה – שפרו את הטכניקה. לא ככה בודקים).
מוציאים את העוגה מהתנור ושופכים עליה רוטב.


רוטב שוקולד של סבתא פסי

הרוטב הזה הולך איתי כבר הרבה שנים. לדעתי סבתא פסי כבר מזמן לא עושה בו שימוש (זה היה בימי הצנע. עכשיו היא השתדרגה לשמנת מתוקה ושוקולד אמיתי) ובטח הזכרון הבעייתי שלי מחזיק בגרסה שאינה נאמנה למקור אבל לא נורא. אחלה רוטב (מתאים גם כבסיס לכדורי שוקולד).

מצרכים

3 כפות קקאו (או אבקת חרובים או שילוב. שניהם טעימים)
1/2 כוס סוכר חום (לבן במקור)
200 גר' חמאה (נחשו מה במקור…)

הכנה

שמים את הסוכר והקקאו בסיר יחד עם קצת מים, מבשלים על אש בינונית תוך בחישה עד שהכל נוזלי ואחיד ורותח.
מסירים מהאש ומוסיפים את החמאה בקוביות. מערבבים עד שהחמאה נעלמת ומופיע קרם.
מכסים כדי שאפאחד לא ידע שיש פה קרם שוקולד וכולם יחשבו שזה קישואים בתחמיץ.

הרכבת המנה"

בגלל גודל התבנית יש עוגה בעובי סמלי. מעליה שופכים את הרוטב. בגלל החום הרוטב נספג בחלקו.
מתקבלת עוגה גדולה, רטובה בפנים עם קרם טעים מעל. מעולה מעולה מעולה.


האמת היא שיש לי עוד כלמיני דברים לספר אבל בשביל שלא יקרה שוב שפוסט מותחל יחכה לסיום ויתכסה באבק עד שלא יהיה ראוי לפרסום
ובשביל שלא תמשיכו לשלוח לי מכתבי נאצה מה זה התמונות האלה ויאלה יאלה – אני משלחת אותו ככה.
שתהיה שבת שקטה ומתוקה.

6 Comments

    • נעמה הגיב:

      אבל לעומת העוגה שלך העוגה שלי היא ממש קצייצות חוביזה. בלי שוקולית מצ'וכללת ושמנת מתוקה יוקרתית. הבסיס של הבסיס. מרק מכפתור.

      היום עשיתי את הקרם עם אבקת חרובים ושמתי תה ירוק בעוגה וגם לא ממש עשיתי לה מבחן לפני שהוצאתי מהתנור וככה יצא ששפכתי קרם על עוגה רייר והקרם פשוט נעלם לעוגה בבטן ועשה לה כרס סופר ג'וסי. אז כמובן נתתי הוראה לכולם לאכול מסביב כי האמצע עוד לא בשל וכך נשאר לי הלב שהוא משהו בין מוס לבין קרם לבין ביצה טובענית.

  • בת דודה הגיב:

    סוף סוף! תודה. וגם – יופי, עכשיו בא לי שוקולד. ואין (מסיבות ידועות). (-:

  • עינבל הגיב:

    רגע לא הבנתי משו- אם ממיסים את החמאה עם הסוכר ברוטב- מה מוסיפים בקוביות? איפה הקקאו ברוטב? מה פיספסתי?

    ולגבי בית שאן ואור…אני נפעמת!

  • עינבל הגיב:

    תודה. עכשיו זה נשמע כמו מעדן שאפשר לשתות חם בלי עוגה.

הגב