יום שבת, 05 יולי, 2008, 00:44

קציצות כמועוף

הפתעתי את עצמי עם התוצאה.
אפילו שהסיבוב הראשון לא היה מוצלח והקציצות התפרקו לתוך הרוטב – הסיבוב השני הצליח, יצא לי טעים בשבילי, קשת טרפה ואפילו אור אכלה לסירוגין עם קרטיב (יובל: "אם לא תאכלי עכשיו קשת תגמור לך את הקציצות").

קציצות כמועוף

לקציצות:
חומוס מושרה (נגיד כוס)
מאש מושרה (לפני שמצמצנו כבר נבט. נגיד גם כוס).
כרישה אחת גדולה, חתוכה גס
3 ביצים
קמח מלא
מלח, (הכמון היה מיותר), תבלין קציצות (זה הסוד כנראה).

לרוטב:
בצל
עגבניות טריות (זה קיץ זה. בחורף יש תחליפים מקופסא)
פפריקה מתוקה
מלח וסוכר

הכנה:
1. במעבד מזון קוצצים דק את הבצל. בסיר עם שמן מטגנים אותו.
2. במעבד מזון (על הבצל של קודם. ברור. אנחנו לא שוטפים סתם) מעבדים את העגבניות.
3. מוסיפים את העגבניות לבצל וגם מלח סוכר ופפריקה. שיהיה טעים.
4. מבשלים קצת. הרוטב צריך להיות מספיק בכמות (לקלוט את הקציצות). אם המרקם גס מדי – אפשר לעזור עם בלנדר-סטיק.
5. במעבד מזון (בלי לשטוף, כן?) טוחנים את החומוס והמאש עד שזה פירורים.
6. מוסיפים את הכרישה. מעבדים יחד עד שהכרישה נעלמת בין השאר.
7. מוסיפים ביצים ותבלינים.
8. מעבירים לקערה (אפשר לשטוף את המיכל של מעבד המזון. רצוי אפילו. אח"כ זה יתיבש ויהיה סיפור לנקות) ולשים פנימה קמח* התוצאה צריכה להיות מוצקה, לא נוזלית, קצת דביקה אבל לא יציקתית.
9. לתוך הסיר עם הרוטב מבעבע בעדינות מכניסים כדורים כדורים. יש שיטה לנענע את הסיר כדי שהקציצות הקודמות ישקעו פנימה ויעשו מקום לחדשות – אני לא בטוחה שכדאי. אפשר לעשות קומה שניה מחוץ לרוטב ולהכניס בנענוע רק אחרי כמה דק' כשהחום כבר ייצב את הכדורים.
10. נראה לי ש10 דק' בישול זה מספיק.

*אני עשיתי טעות ולא שמתי קמח בהתחלה ולכן סיבוב אחד של קציצות התפרק לי לתוך הרוטב. לא אסון, סתם חבל ומקלקל את הניקיון של המנה. יכול להיות שאפשר להוסיף את הקמח במעבד המזון, יכול להיות שזה כבר יותר מדי עמוס בשבילו. צריך לנסות בשביל לדעת.


כמובן, שכחתי לציין את השוס: מתקבלים כדורים לבנים שנראים, מרגישים ונטעמים כמו כדורי עוף. ולמרות זאת ואף על פי כן (או בגלל זה?) הפייה הצמחונית אכלה בהתלהבות. ולכן התיעוד הנמרץ.

בפעם הבאה נעקוב יותר ברצינות אחרי ההכנה ונשפר פה את ההוראות. (אולי פעם נגלה איך אפשר בלי ביצים ונהפוך ליקירי אנונימוס).

15 Comments

  • גסטרו הגיב:

    תודה , גם לנו יש צמחוני , שווה נסיון אתמול בערב דברנו עליכם בשולחן ארוחת השבת- נגה (בת 17.5) כתבה חבור (לא לבחינת הבגרות עצמה אלא למתכונת) על HOME SCOOLING , היא, שידועה כמורדת דגולה, אמרה שבסכומו של דבר היא נגד.

    • נעמה הגיב:

      מה שנחמד זה שהיא בכלל יודעת מה זה. "בזמני" זאת בכלל לא היתה אפשרות (כמו הרבה דברים אחרים).

      העיקר שפועלים מתוך בחירה, תהא אשר תהא, ולא מתוך הליכה עיוורת עם העדר.

      (מעניין אותי למה היא נגד. אפשר לראות את החיבור?)

  • עינבל הגיב:

    אין ספק, הבלנדר עושה אצלכם יופי של עבודה. ולגבי הביצים- פעם אמרו לי שבמקום ביצה אפשר שמן. לא את אמרת זאת?

    • נעמה הגיב:

      זאת דווקא עבודה של מעבד מזון. הרבה יותר מתאים לעיבוד דברים סמיכים או מוצקים.

      אני חושבת שכשמדובר על כדורים ברוטב, כאלה שאין איזה טיגון שעושה קרום שמחזיק את הקציצה מבחוץ, צריך משהו שיחזיק אותה מבית אחרת היא תתפרק… אני לא כימאית קציצות אבל מאמינה שמה שעושים ביצה וקמח יחד לא יוכל לעשות שמן. בכל מקרה, אם את מנסה וגם מצליחה – רוצי לספר לחבר'ה.

  • עינבלית הגיב:

    מתביישת שאני מבחינה בין בלנדר למעבד מזון. האם ממחה זה גם משהו אחר? מה שמו של המכשיר עימו אני עושה רסק ירוק?

    • נעמה הגיב:

      בלנדר (ממחה) זה הגבוה איתו את עושה רסק. מתמחה בטחינת נוזלים.

      מעבד מזון (מג'ימיקס בעממית) נראה כמו חבית נמוכה ויש לו שלל דיסקיות לחיתוך ירקות במיני צורות (אין ברשותי) וגם סכין פלדה לכל השאר (זה מה שיש לי). מ מתמחה בעיבוד מוצקים מתנקה מהם בקלות רבה (כי הכל מתפרק בקלות, כולל הסכין).

      יש?

  • שרה הגיב:

    נשמע שוס. אבל תגידי, החומוס המושרה – כמה זמן הוא מושרה? עד לנביטה (שכמה זה?) או ללילה? כי 10 דקות בישול זה נשמע ממש מעט. או שזה בגלל שזה פירורים?

    ואולי את יודעת איך ההודים קוראים למאש?

    • נעמה הגיב:

      חומוס מושרה כמו לפלאפל. 12 שעות או יותר. להחליף את המי0ם מדי פעם ואחרי שמסננים אפשר להשאיר קצת לנביטה (את יכולה בחוץ עכשיו, אני שמתי במקרר אחרת זה מסריח). בד"כ זמן ההשריה/הנבטה הוא פונקציה ישירה של מרווח הזמן בין המועד בו נזכרתי להשרות ועד למועד בו החלטתי לעשות בהם שימוש (נו, אקראי).

      10 דק' זה אולי מעט ואולי מספיק (למה, כמה זמן מטגנים פלאפל?). תטעמי ותדעי (כן, זה פירורים).

      מניסיון אחרון – לא יותר מ3/4 כוס מכל קטניה. זה יוצא ממש המון קציצות. (אין לי מושג איך קוראים למאש בהודית. אני מבינה שהוא לא נמכר אצלכם בסופר? מה עם חנויות טבע?)

  • שרה הגיב:

    וואללה, לא יודעת. פלאפל עושים מחומוס? אף פעם לא עשיתי בבית ובכלל אנחנו לא מי יודע מה אוכלים פלאפל. אני רק יודעת מבישול של חומוסים שלמים שזה לוקח המון זמן אבל אולי פירורים זה יותר מהר. אני אנסה פעם כשיהיה לי מצב רוח הרפתקני. אני באמת מחפשת כרגע מתכון לקציצות שילדים אוהבים אבל בדיוק אתמול הצליחה לי נגלה אז המקפיא מלא.

    אפשר להשיג פה כל מיני קטניות בסופר, בכמויות הומאופטיות ובמחירי בית מרקחת, או בחנויות אחרות בצורה יותר הגיונית, אבל לדעתי רוב הקיטניות פה מגיעות מהודו, שזה אומר שא' יש להם שמות של דאל (לפחות לכל העדשים יש) אז אם לא בטוחים איך נראית הקיטניה שמחפשים – צריך לדעת איזה דאל היא, וב' שאין מצב להנבטה כי לפני שמכניסים אותן הנה קולים אותן כדי לוודא שאין מזיקים. אבל אני אנסה להיות יצירתית. מקסימום ננסה להחליף את הקיטניות בעוף :)…

  • שרה הגיב:

    נכון. תודה. האמת היא שכבר גיליתי את זה בעזרת הוויקיפדיה, אבל החלטתי לוותר ולנסות פשוט עם כפול חומוס. יצא נחמד, בעיקר הרוטב, עם הרבה מסקנות לגבי איך לשפר בפעם הבאה, אבל בעיקר אני אכלתי את התוצאה. הילדודס לא התעניינו אפילו בקציצות אמיתיות שנעשו ברוטב דומה. מה הם מבינים. בכל אופן – לא ברור אם ומתי תהיה פעם באה. אולי אם יהיו לנו אורחים צמחונים אדוקים אך מכורים לקציצות אני אזכר בזה, אבל בינתיים אני לא מכירה מועמדים… 🙂

הגב