יום חמישי, 02 אוגוסט, 2007, 14:38

כתר לראשה

יש ימים בהם האנרגיות לא כלכך טובות, היום לא ממריא, העסק לא זורם.
זה המקום בו אני צריכה להתערב כדי שלא אמצא עצמי מתחרפנת מצעקות של ילדות אחת על השניה או מהיתלות של אחת מהן על הציצי שלי בגלל שהכאיבו לה, אחת ל4 דק'.
היום למשל יש יום מעולה. הבנות שמו דיסק של נירה רבינוביץ' (שירי משחק) ועשו לעצמן הפעלות. כן כן, יום טוב, מימינכם אור המההמת מתכוננת להופעת האופרה שלה, משמאלכם נטע מלובשת חגיגי ולא מבקשת לינוק בכלל ועל ברכי קשתיאל ישן. עוד מעט נחלק בוטנים ושתיה.


אתמול הייתי צוות הווי ובידור.
עוד לפני שהלכתי לטיפת חלב כדי לראות איך עלו יומיים של הנקה בלבד הילדות כבר היו ערות (אני לא רגילה לילדות ערות ב10 לפנות בוקר) והתחלנו עם כתר פיות.
זה לא שאין להן כתר, דודי הכינה להן כתרים מאממים לפני כמה חודשים. אפילו הצלחתי לחקות במידה פחותה של כשרון ולהכין כתר נסיכות לילדה אחת שאני אוהבת.

כתר לאסיה

כתר כזה לא ציפיתי להכין איתן אבל נראה לי שאפשר להכין יחד משהו שינסה להיות דומה לכתר של אליס הפיה (אליס היא המודל הנוכחי של אור. היא רוצה הכל כמו אליס. שרביט כבר יש לה, עכשיו היא רוצה את הבגדים והנעלים שלה ולתפור מכנסי זהב לדוכס).
אז גזרנו כתר מלבד, אור קיבלה מחט עם חוט תפירה, נטע מחט עם חוט ריקמה ואני לקחתי את קשת והלכתי לשקילה.


קשת נחמדה. היא רצתה תוצאות טובות כי נשבר לה מהבקבוקים אז היא לא עשתה קקי יום שלם (קודם נהגה לעשות 3-4 פעמים ביום לפחות), נמנעה בשעתיים שלפני השקילה גם מפיפי והגיעה לשקילה עם בטן מלאה כדי להשיג עליה של 120 גר' ביומיים!!! (ולהגיע ל3620 גר').
איך שהגענו הביתה היא הרביצה את קקי חייה.
היועצת אמרה לי שבגיל 6 שבועות כבר מותר להם להתחיל לעשות קקי לפי רצונם ולא חייבים לספק 3 מנות חרדל לפחות ביממה. קשת בת 6 שבועות פחות יום. הילדה שלי מקדימה את זמנה 🙂


כשחזרנו מהשקילה מצאנו כתרים תפורים וממולאים. הן כבר יודעות את העבודה (ודודי עזרה).
עכשיו נשאר רק לתפור חרוז ולצייר את הכתר. טוב שיש דבק נצנצים, טוב שיש להן דודה עם יד טובה וחוש אסטטי.
ככה זה נראה אחרי שזה התיבש:

זה של טטה (איזה מאמם היא תופרת!)

כתר של טטה

וזה של אור שנולדה עם מחט ביד:

הכתר והשרשרת של אור

ואם אתם שואלים מה זה הדבר הזה לצווארה אז,
או!


במסגרת "אמא שומרת על שלום הבית ושפיותה הנלווית" אחרי שהכתרים היו תפורים ומעוטרים והונחו במקום גבוה ליבוש – הוצאתי סליל "חוטי ברזל" (נחושת?), לקחתי את ה"גבר" של יובל, התישבתי על הרצפה והכנתי לי איש קטן מחוטים.
אור ונטע הצטרפו, נטע התלהבה בעיקר מהשימוש בקאטר ואור שקעה מיד לעולם של ליפופים וכיפופים.
היא הכינה שרשרת לצוואר (זאת היפה מהתמונה הקודמת. היא אפילו הכינה לה סוגר!) ואיש. אחרי שהיא הודיעה שזה חייב להיות גבר בגלל הקרחת – עזרתי לה עם השיער. תראו איזה יופי:

איש החוט


יום פורה.
היום אני יכולה לנוח. שתי ילדות עם כתרים שרות שירי משחק ואופרה, מקריאות סיפורים אחת לשניה, צובעות ומציירות, משחקות יחד, הולכות מכות.
יום רגוע.

4 Comments

  • גסטרו הגיב:

    3 מנות חרדל ? מה זה ??? וכרגיל- נהנית מאד לקרוא אותך.

  • אמא של עידו הגיב:

    עכשיו אני מתקנאה בך על שיש לך בנות ולא בן משתוללי כמו עידו שלי… עשו לי חשק המההממות שלך! איזה כשרון! כיף 🙂

  • בתדודה הגיב:

    היית מאמינה שהגאון שלנו כבר מוציא דיז'ון?.. תמסרי להן נשיקות, אני ממש מתגעגעת אליהן! איך הצלת לדחוס אותי בתוך כל זה??? תוה! המנשא= הצלה!

הגב