יום חמישי, 05 מרץ, 2009, 01:15

אוכל וילדות, ילדות ואוכל

היא תפסה את מקומה הקבוע על הכיסא לידי.
אני פתחתי סגרתי ערבבתי סחטתי ערבלתי שפכתי.
בכל פעם שעצרתי כדי לטעום היא התעקשה לקבל אצבע משלה וחייכה בשמחה. טעים.
כשסיימתי להעביר הכל לצנצנת השארתי לה את הקערה והלקקן לליקוקים.

הקצ'קר אוהבת מיונז.


אתמול מצאתי סופסוף חמאת בוטנים טבעית (ללא תוספות, 30 ש' לק"ג, של חברת B&D. ותודה לגילה שגילתה לי אותה).
מאז עברו עלי כמה ליקוקים נטו וכמה כריכי חמאת בוטנים ודבש ובעיקר מחשבות האם לתת לילדות לטעום כי היה לי ברור שזה יהיה להן מאוד טעים והן ירצו עוד ועוד ועוד אבל מצד שני זה די דרעק. כאילו – זה בלי תוספת של מלח-סוכר-שומנים מוקשים אבל זה בוטנים קלויים. שומדבר טוב.

(האם עלי להסתיר מבנותי אוכל מזיק?
לא,
אבל אני גם לא צריכה להיות הפושר והדילר שלהן
ויש יכולות אחרות שאני מעדיפה להוריש להן שאינן ירידה על נוטלה בכפית)


היום החלטתי להכין לארוחת הצהרים עוף עם ירקות ברוטב חמאת בוטנים.
חפרתי קצת ומצאתי את המציאה הזאת אצל מיכליקה (שושה, זה הכי בשבילך).


זה הרוטב לבדו, בשביל המנה המלאה איטריות בחמאת בוטנים, ירקות מג'ונג'רים וטופו יש להיכנס לקישור מהשורה הקודמת. וכדאי.

רוטב בוטנים מעולה

חצי כוס חמאת בוטנים
שתי כפות רוטב סויה
4 שיני שום מעוכות
2/3 כוס מים חמים
1/4 כוס כוסברה קצוצה
2 כפות סוכר חום
כף חומץ אורז
כף רוטב צ'ילי מתוק


טופו לא אלך לקושש ופסטה בטח לא אכניס שם כי אז לא יאכלו שומדבר אחר ויקטרו על כל הדברים האלה שמפריעים להן לאכול את הפסטה (פסטה צריך להכין פה בלי כלום אם רוצים ילדות מרוצות). אבל את הרוטב הכנתי לגמרי כלשונו.
את הכוסברה הוצאתי ממנו כדי שהילדות לא יקטרו על "הירוקים האלה" וקצצתי את הירקות כשאני מפנטזת על ילדות שאוכלות עוף וירקות ומחמיאות לי כמה שזה טעים.

לתוך החלומות נכנסו לי שלוש ילדות, מהן שתיים רעבות (שלי) ואחת שעושה הרבה רעש.
הן התעוררו כהרגלן בצהרים. בטרם הספיקו לאכול משהו מצאנו עצמנו בטיול שוקולד למכולת (מסתבר שהבטחתי לנטע). עכשיו אנחנו אחרי גןשושואים ואני יודעת שהן על קיבה ריקה.
הן ביקשו לטעום את חמאת הבוטנים מהפרומו ("עוף בטעם במבה").
נתתי להן ואחרי שעשו פרצוף ביקשו קערה מזה.
פחחח.

עד שהכנתי את האוכל הן זינבו פלפלים וקיבלו לחם עם חמאה ודבש.

ניצלתי את ממונטום הרעב ונתתי לאור לטעום אחת מפיסת עוף שנחו ברוטב (המאוד מאוד טעים) והיא מיד ירקה והלכה לספר לכולן שאמא שמה שם עוד דברים חוץ מחמאת בוטנים וזה ממש לא טעים.

סיכומו של סיפור:
יובל ואני נהנינו מאוד מהמנה (בפעם הבאה – טופו).
הבנות המשיכו לדרוש חמאת בוטנים ובסוף אחת מהן נאותה לדוג ממנת הילדים פיסות של עוף מצופות בחמאת בוטנים נטו ("אני לא אוהבת את כל הירקות האלה שמסביב"). האחרות לקחו עוד פלפלים.

(בערב נאכל לחם וביצים. 100% הצלחה).


<וכאן הייתי אמורה לשגר אבל עזבתי באמצע והנה התממש לו הלילה>

חשבתי על זה עוד, עד שהגיע הלילה. על האוכל.
שלשום הכנתי לארוחתכלשהי נזיד עדשים (טעים. אפילו שהוא היה מעדשים) וסלט גינה וטחינה ירוקה ועד משו. ואז הסתכלתי על הכל ובישלתי גם סיר אורז כי לא ראיתי משהו שהילדות יכולות לאכול שם.
אורז בלי כלום למען לא יקטרו על הלכלוכים.
היום פיניתי את שאריות האורז לפח. כמעט לא נגעו בו (העדיפו לחם).

מצד אחד אני לא רוצה לעשות ענין מאוכל. לא מוכנה שזה יהיה ענין. לא רוצה להיות עסוקה בתפריט הארוחה הבאה מעבר לענין האישי שיש לי באוכל. מצד שני הן מוכנות לאכול כלכך מעט דברים שאני מוכנה להעניק להם את התואר "מזון" שזה ממש אתגר.

משתדלת לשחרר אבל לא להיות שאננה. מדי פעם עושה לעצמי רשימה של מה שיש עכשיו ובודקת אם זה מספיק:
לחם. פסטה. אפונה מהשיח. פלפלים אדומים. תפוחים אדומים. תפוזים ופומליות.
ביצים ביצים ביצים.
חמאה ודבש על הלחם, דבש בלי קשר ללחם.
מלפפונים. אבוקדו.
תפוחי אדמה בצורת צ'יפס או פירה. עוף בצורת שניצל.

רשימה די מכובדת אבל אני הייתי מתחרפנת מכזה תפריט.
אז אני מכינה אוכל מעניין ליובל, לקשת ולי ולצד זה מגישה פלפלים, חותכת תפוחים. ולחם, לחם, לחם.
מחכה שהתקופה הזאת תעבור.


המלצה להעשרת הלחם:
טוחנים בבלנדר עדשים שכבר עברו השרייה יחד עם המים המיועדים ללחם.

22 Comments

  • שרה הגיב:

    היות ואבא שלי פרש זה עתה לגימלאות מקריירה של טיפוח זני בוטנים אני חייבת להעיר פה שבוטנים נטו זה ממש לא דרעק. זה למעשה אחד הדברים הכי מזינים בעולם. זה מכיל חלבונים וויטמינים ושומנים מהסוג הכי בריא (בניגוד לחמאה למשל שאיתה אין לך משום מה בעיות). אירגוני סיוע לאיזורים מוכי רעב בעולם היו מחלקים לילדים מנות שמורכבות מבוטנים כי זה מכיל כמעט את כל מה שהם צריכים מבחינה תזונתית. הבעייה היחידה עם בוטנים היא שהם אכן מכילים אחוז שומן גבוה להפליא (כמו גם אגוזים וקשיו) ואנשים מבוגרים בחברת השפע לא צריכים את השומן הזה, אז אפשר אולי לטעון שאם מגלים לילדים כמה זה טעים – נצטרך אח"כ בגיל ההתבגרות ללמד אותם גם איך לא לאכול דברים רק לפי מה שטעים להם, אבל אם הם כבר אוכלים חמאה ושוקולד ומיונז…

    וד"א, כ"כ קל להכין חמאת בוטנים בבית שממש לא צריך לחפש לקנות, אבל איכשהוא נראה לי שאם תכיני לבד – פתאום זה יהיה בסדר להוסיף סוכר ומלח…

    • נעמה הגיב:

      שומנים בריאים מאוד. עד שקולים אותם. (חמאת בוטנים עשויה מבוטנים קלויים).

      ניסיתי לאכול בוטנים לא קלויים (אפילו טריים מאוד. גידלנו פה בחצר). זה ממש איכס.

      • שרה הגיב:

        קודם כל ישנם גם החלבונים והמינרלים שלא משתנים בקלייה (כלומר החלבונים משתנים אבל הגוף עדיין מפיק מהם את אותו הרכב של חומצות אמינו), וחוץ מזה גם השומנים לא. האחוזים של שומן רווי לא עולים בקלייה, האחוזים של חומצה אולאית לא משתנים, ולמיטב ידיעתי בכל מקום שמדובר על צריכת שומנים בריאים יותר, אפילו במחיר של כולסטרול, למשל במקרה של אומגה שלוש בביצים ובסלמון, מניחים שמדובר באוכל מבושל.

        בוטנים לא קלויים זה באמת טעם נרכש. אצל אבא שלי היינו אוכלות המון, והיום גם הדס מתה על זה, אבל אישית אני חייבת להסכים עם האיכס. מצד שני גם דלעת לא מבושלת זה איכס.

        בכל מקרה – אם יש לכם בגינה בוטנים טבעיים ויש לכם במטבח כזה בלנדר מגניב אז באמת אפשר להכין בבית. אני צריכה לשאול את אבא שלי איך הוא היה מכין כי זה היה מזמן, אבל היות ושיא הטכנולוגיה במטבח של ההורים שלי זה מיקסר קנווד קשיש עם בלנדר מאחורה – אני מניחה שאין צורך במכונות סופר מגניבות.

        • נעמה הגיב:

          שומנים לא משתנים בקליה? את צוחקת?

          משתנים מאוד ולרעה מאוד.

          (אז ברור שעדיף קרקרים (אפויים וטעימים לאללה) מקמח מלא,שמן זית, שומשום ופשתן על במבה אבל זה לא הופך את הראשון לאיזה מזון על)

        • שרה הגיב:

          את מתכוונת לשומן טראנס? בקליה?

          טוב, עזבי, אני פורשת. אני ממש לא מבינה מה ההבדל (הנורא לרעת הבוטן) בין בוטן קלוי לשניצל או לעוף (בהנחת שהעוף לא נא), שלא לדבר על צ'יפס.

        • נעמה הגיב:

          אני מעלה פה תהיות ועניינים חצי אפויים כשאלה, הזמנה לדיון, לא כהרמה להנחתה.

          נחמד לי עם דיונים, לא נעים לי עם כאפות.

        • שרה הגיב:

          סליחה, סליחה. ממש לא התכוונתי לשום כאפה, אבל אם יצא לא נעים לך – את בהחלט יכולה למחוק.

          פשוט גברה עלי סקרנותי לדעת על איזה מידע, שיקולים וקווים מנחים מבוססות האמירות בפוסט הזה ובעיקר הקפיצות ביניהן, אבל בשלב מסויים הבנתי שחסר לי יותר מידי מידע ושזה לא מתאים למדיום של התגובות אז החלטתי לעזוב את הדיון, לגמרי בלי להתכוון לשום הנחתה.

          אבל רק למען הדיוק, לפני שאת מוחקת אני רוצה לתקן ולומר שלא התכוונתי לטעון שהשומנים הם החלק הבריא בבוטנים. התכוונתי לומר שבבוטנים יש הרבה דברים בריאים וחשובים (חלבונים עשירים במיוחד, כמו סויה, מינרלים וויטמינים, שלפחות רובם עדיין שם גם אחרי קלייה), במיוחד לילדים שתזונתם נוטה לעיתים להיות חדגונית, והשומנים, לעומת זאת, במקרה של ילדים שאינם סובלים ממשקל יתר, הם לפחות ניטרליים, בהיותם צמחיים, לא מוקשים ולא רוויים. גם אחרי קלייה הם לדעתי עדיין ניטרליים ובוודאי מזיקים פחות מחמאה, ביצים (כולסטרול) ומטוגנים למיניהם (חשש לשמן שרוף). ואם לא סומכים על הקלייה במפעל ועל מה שהיא עשתה להם – אפשר בקלות לקלות בבית קליה מינימלית ולהכין ח"ב שיודעים בדיוק מה יש בה. היא לא תהיה טבעונאית, אבל גם עוף לא.

          משיקולי אופי המדיום ניסיתי לומר זאת בקיצור, אולי חטאתי בקיצור יתר, מה שלא אופייני לי, אבל קורה. בכל אופן, אם יצא לא נעים או לא מתאים או לא רצוי מאיזו סיבה שאת לא חייבת אפילו לפרט – ההרשאות בידייך למחוק.

  • תמר א הגיב:

    בניצת הדובדבן במול זכרון מכינים עלמקום מבוטנים טבעיים במכונה מגניבה

  • מיכליקה הגיב:

    תודה על הלינקוק. 🙂

  • ליאת הגיב:

    פוסט ודיון מעניינים! רציתי לדעת מהו דין חמאת קשיו, או חמאת קשיו-מקדמיה, שניהם קלויים וללא מלח וסוכר?? (כן, את הסוכר מוסיפים אח"כ בתור דבש..). אני לא יודעת אם טמפ' קליה של בוטנים או קשיו מספיק גבוהה בכדי לחמצן או להרוס לגמרי את השומנים הבריאים, כי בד"כ טמפ' הרתיחה שלהם די גבוהה (חום של קליה בתנור נראה לי פחות הרסני מזה של קליה במחבת למשל), אבל העניין דורש בירור..

    • נעמה הגיב:

      אין לי תשובות. אני תרה בעצמי אחרי המדרג של כל המזונות האלה שהם בין בריאים לגמרי (ירקות ופירות טריים) לזבל גמור (שוקולד השחר).
      במיוחד בהתחשב בעובדה שהילדות שלי לא מוכנות לגעת בכל מזון וכמובן, נמשכות למתוק ולמעובד.

      אם את יודעת משהו ששוה לחלוק – ספרי נא.

      • ענבר הגיב:

        אני אוהבת את האתר הזה http://www.nutritiondata.com/ יש שם גם דירוג ו"טוב ורע" לכל מזון, עם הרבה פירוט. מסתדרת עם הלוגיקה שלהם בקשר לחמצון שומנים – דווקא ככל ששומן רווי יותר, הוא מתחמצן פחות, כך שדווקא בוטנים זן פחות בעיה לקלות. גם אני מחבבת את החמאה של בטר אנד דיפרנט. בד"כ אלו בלי התוספות הן מרות או נפרדות בקלות (זו של משק לין למשל היא בלתי נסבלת).

        • ענבר הגיב:

          חסרה שם נקודה באמצע כמובן – בין הלוגיקה שלהם לחמצון.

        • נעמה הגיב:

          יופי שבאת 🙂 (שמחה לראות אותך כאן תמיד). (הייתי היום רחוב לידך אבל היה לא מתאים מבחינת הזמן שעמד לרשותי ביחס לזמן שלוקח לילדות שלי להפשיר במקום חדש).

          לא הצלחתי לגמרי להבין (האמיני לי שניסיתי. זה לא היה בעברית אפילו שהיה כתוב באותיות שאני מזהה). מהו שומן רווי ולמה את מתכוונת כשאת אומרת חמצון (זה קשור לציס/טרנס? כי את החלק הזה לפחות הצלחתי להבין. זה ענין של מבנה המולקולה, לא? וזה משתנה בחימום?).

          כאילו, מה שאת אומרת זה שחמאה (רגילה, מחלב פרה) היא שומן רווי ולכן חימום שלה פחות מסכן (את הסועד) מאשר, נאמר, שמן זית מחומם? (כי אני אקח בשמחה כל הסבר שיטען לטובת טיגון החביתה שלי בחמאה 😉 ).

        • ענבר הגיב:

          לא קשור בכלל לציס וטרנס. שומן טבעי (מהחי או מהצומח) הוא תמיד ציס. שומני טרנס נוצרים רק בהרוויה מלאכותית של שמנים בלתי רוויים (כמו בתהליך של יצירת מרגרינה משמן צמחי.

          שומן לא רווי הוא שומן (בדרך כלל שמן) שיש בו הרבה קשרים כפולים. ה"הרוויה" היא הרוויה של הקשרים הכפולים במימנים. ככל ששומן פחות רווי, הוא יותר רגיש לחמצון, כי הקשרים הכפולים נוטים להתחמצן ביתר קלות.

          כך שאם אנחנו חוששים מרדיקלים חופשיים ושאר תוצרי חימום, עדיף להשתמש בשמנים רוויים יותר. לשמנים רוויים יש כמובן חסרונות אחרים (כולסטרול, טריגליצרידים וחבריהם). לגבי טיגון בשמן זית או חמאה – אם מטגנים מתחת לטמפ' העישון של השמן, הסיכון ביצירת רדיקלים חופשיים הוא נמוך. מהי טמפ' העישון של שמן זית? http://www.oliveoilsource.com/oliveoilsmoke_point.htm – ככל שרמת החומציות של השמן נמוכה יותר – טמפ' העישון גבוהה יותר. אם את מטגנת בחום גבוה והרבה זמן – עדיף חמאה. ולמה לא הרמת לפחות טלפון?

        • נעמה הגיב:

          ומה היה עוזר אם הייתי מרימה טלפון? הי, אני כאן אבל לא באה לבקר. סתם באסה…

          תודה על ההסבר.

  • me@co הגיב:

    מתה על הפוסטים שלך, אם כי לא נוטה להגיב, כי לא רוצה להישמע כמו גרופית טינאייג'רית 🙂

    רק רוצה לשאול למה את לא מכינה חמאת בוטנים לבד. (פשוט כי את כל כך נוטה כן להכין דברים לבד…). זוכרת שאבא שלי היה עושה את זה בילדותינו, כך שזה בטוח לא מסובך. מוכנה לשאול אותו איך ומה.

    • נעמה הגיב:

      אחרי שנשאלתי מספר פעמים למה אני לא עושה לבד כנראה שהגיע הזמן לשאול בחזרה – איך. למרות שאני לא רואה אותי קונה בוטנים, מקלפת להם את הקליפה הדקה, קולה ואז טוחנת (איכשהו). כי הקנוי נותן לי את אותו הדבר ובמחיר סביר.

      • ענבר הגיב:

        אם כבר נראה לי קודם לקלות ואז לקלף. הקליפה הדקה יורדת בקלות אחרי קליה ומאד בקושי לפני.

  • מיכל הגיב:

    גם אני מבלה שעות בניסיונות להכין לגוזלים מיני מאכלים יפים ומחזקים, ובסוף אוכלת את הלב.

    פטנט שאני מיישמת בעוגות ובפנקייק: להחליף שליש מהקמח (המלא) בקמח חומוס. זה מגניב, בהודו עושים מתוקים מקמח חומוס. (אני מקווה שהוא לא קלוי!!…)

הגב