יום שבת, 22 דצמבר, 2007, 02:56

לא חוכמה לנצח עם שוקולד

הרבה יותר חוכמה לנצח עם אורז מלא ועדשים.
אבל אני באתי לנצח עם שוקולד.

בד"כ כשצריך להכין עוגת שוקולד אני מכינה את זאת של יועזר (המכונה בסביבתנו "זאת עם החצי קילו שוקולד"). כבר פרסמתי כאן את המתכון (לפני שנתיים, אני חושבת).
גם הפעם כמעט, אבל לאחרונה יש איזה עניין סביב עוגיות השוקולד שוקולד של "מקלות וניל" מעפולה. הקונדיטוריה המהוללת עם המתוקים המעולים, המזגן הבלתי אפשרי והברמן היהיר התחילה ליצא את העוגיות האלה (שזאת ממש לא הפרזה לומר שהן אלוהיות) לעולם החדש.
קריאות התרגשות מתגלגלות במורד הכרמל ומזדחלות בפקקים של אילון.
מילא חיפה (סליחה חיפאים) אבל עירם של "ארקפה" ו"לחמים" ועוד כמה קונדיטוריות שנבטו הרבה אחרי שהלכתי משם נוהה אחרי מטבעות השוקולד שוקולד שוקולד מעמק יזרעאל. עם כל הפרובנציאליות שבדבר – כבוד למגזר!

על הבאז נודע לי מהמקור היחיד שיש לי למה שקורה בעולם שמעבר לגבולות "באופן טבעי" (שהיא שמורת טבע נחמדה אבל בהחלט לא העולם האמיתי. שם הטרנד הלוהט הוא שייקים מגדילנים. מתכונים בקרוב) – פורום הורים. לא לזלזל. מה אתם חושבים, שאנחנו מדברים (ז"א מדברות) שם כל היום על טנטרומים ומחליפות חוויות מהפסטיגל? פחחחח.
כן. זה מה שאנחנו עושות שם. אבל שככה יהיה לי טוב, בשבועות האחרונים אחת ל 5 עמודים בערך יש הודעה נרגשת שעוגיות הש"ש הן הנושא שלה.
ולכבוד העניין הזה נשלף מהארכיון מתכון לעוגיות הללו שניתן באותו המקום לפני כמה שנים ואני, שיודעת לחבר 200 ועוד 300 מיד זיהיתי שגם בהן יש מספיק שוקולד בשביל להיות עוגיות היומולדת של זאת שמתוקה גם לאורך, גם לרוחב וגם לעומק.


אני חושבת שעוד כשהייתי בהריון עם אור ואולי אפילו קודם פינטזתי על ילדה שתהיה איתי במטבח ותטבול יחד איתי, מרפק אל מרפק, אצבעות כסוסות ציפורניים בקערה של המיקסר. ואז הגיעה בתי הבכורה המכונה רחפיאל ואיבדה עניין כמו שהיא מאבדת כל דבר שלא מאוזק אליה.
למרבה המזל נטע יצאה הרבה יותר מחוברת וגם הרבה יותר גרגרנית והיום יש לי פרטנרית, שלא לומר מתחרה, כשזה מגיע לאוכל.
הרבה פעמים זה נגמר אחרי שהיא גומרת לעזור לי לקלף את המלפפון לסלט ונעלמת עם המלפפון אבל כשיש שוקולד – היא איתי כל עוד יש שוקולד. היום היה הרבה שוקולד.


לפני המתכון – אזהרה.
אם אתם מאלה שניגשים עם המתכון לעבודה בלי שקראתם אותו קודם עד הסוף – תנו קפיצה ל7. חזרתם? סבבה. הנה המתכון.


מתכון עוגיות "שוקולד שוקולד" של "מקלות וניל

כפי שניתן על ידי השף קונדיטור יגאל אפרתי ב"על השולחן", הובא והוער בפורום על ידי דסלוקית והותאם לצרכי המשפחה.

חומרים:

300* גר' שוקולד מריר
100 גר' חמאה
3 ביצים
100 גר' סוכר**
2 כפות גדושות (25 גר') קמח
1/2 כפית מלח
1/2 כפית אבקת אפיה***
200* גר' שוקולד חלב ולבן**** קצוצים

הערות:

  • תמיד טוב לשים קצת יותר שוקולד ממה שכתוב, במיוחד אם יש שוכני ביצות עופות דורסים בסביבה המזנבים ב"זה שקול!".
    ** אני השתמשתי בסוכר תפוז שקיבלתי כשניסיתי בתמימות רבה, שלא לומר – בלי להפעיל שמץ היגיון, לטחון במעבד המזון סוכר עם (הרבה) קליפת תפוז לכדי…אמממ… אבקת סוכר תפוזית.
    את הסוכר הלח, המנוקד בפירורים כתומים ומבושם בריח של חורף שמרתי (פן יתעפש) במקרר בהמתנה לשעת כושר. השעה הגיעה.
    *** נטע מכנה אותה, כמובן, אבקת הפיה.
    **** לטעמי חלב ולבן הם השוקולדים המתאימים לנקד בחן עוגיות של שוקולד מריר. אתם יכולים לעשות את הבחירה שלכם בהתאם לטעמכם. הכרתי פעם מישהי שבעוגיות דומות שמה מיני שוקולדים ורודים וכתמתמים בטעמי תפוז ותות.

הכנה

  1. שוקולד מריר וחמאה בבן מארי להתכה.
  2. בינתיים – ביצים וסוכר במיקסר עם מקצף, 5 דק' עד שתפוח ובהיר.
  3. יש לכם 5 דק' פנויות. זה הזמן לעשות כלים, לחשוב איך אתם מתכוונים לעצב את העוגיות ולהכין בקערית קטנה את הקמח, המלח ואבקת הפיות.
  4. מאחדים את הביצים והשוקולד. ההגיון אומר ביצים לתוך שוקולד כי הביצים קלות יותר. מכיוון שטבעו של שוקולד להישאר בחלקו צמוד לקערה – טוב תעשו את אחרי שערבבתם טוב תעבירו את כל התערובת בחזרה לכלי של הביצים (ז"א – הקערה של המיקסר). כל מרבצי השוקולד יחשפו באחת.
  5. מוסיפים את היבשים (וגם תמצית וניל אם יש) ומערבבים.
  6. מוסיפים את השוקולדים הקצוצים ומערבבים.
  7. שמים את התערובת 3 שעות במקרר (כמעט בכל מתכון יש איזשהו שלב שהוא השלב המסוכן, זה שאפשר לפשל בו ולהרוס. יש כאלה עם דיוק הנדרש בתנועה, או בטמפרטורה או בזמן ויש את זה ששם את המסה הזאת שכל כולה שוקולד עם קצת דבק חשופה 3 שעות לחתולי הבית השמנמנים. ניסיתי, באמת שניסיתי, לשמור על התערובת מפני כל מי שהגיע בעקבות הריח ומפני מי שהיתה שם עוד קודם. לא הצליח לי. פישלתי. לאפיה הגיעה בערך חצי מהכמות).
  8. עיצוב עוגיות: במקלות וניל הן עגולות ונמוכות – בטח נאפות בתבנית סיליקון עם שקעים. במתכון ההוא ממליצים לשים תלוליות מרוחקות על נייר אפיה. אנחנו בחרנו לפזר משטח על נייר אפיה כדי לקבל פלטה. זה לא ממש משנה.
  9. אפיה: 15 דק’, 170 מעלות. כשהן מוכנות הן רכות מאוד (אבל יש להן קרום דק ויבש למעלה). מניחים להתקרר לגמרי (ולהתקשות) לפני שמשחררים מהתבנית.

גרסת הדפסה: ODT , PDF


כשרציתי לעצב את העוגיות לכדי משהו יותר ילדותי ופחות חזירי שאלתי את נטע באיזו צורה היא רוצה את העוגה שלה.
הילדה החכמה שלי ענתה את התשובה הכי לא צפויה אבל הכי נכונה: בצורת עוגה.
אחרי שהעוגיה הגדולה והשטוחה כבר היתה קרה הסתכלתי עליה, ואז על נטע, ואז שוב עליה והיה לי ברור מה צריכה להיות הצורה שלה.
זה מה שיצא.

עוגת היומולדת של נטע

ומי שתוהה למה אין לה אף – זה בגלל שבדיוק שגמרתי לה את העיניים כבר היה לי מספיק שוקולד להערב.

15 Comments

  • גסטרו הגיב:

    ההנאה לקרוא את הכתיבה שלך שקולה לכמה קילוגרמים של עוגיות ! הולכת לבדוק אם ריח השרוף והעשן שעלו מהמיקסר לפני שבוע בישרו על מותו..או שנכין עוגיות אגב, באיזה מיקסר את משתמשת ?

  • עינבל הגיב:

    סליחה על השאלה אבל מה זה "וחמאה בבן מארי " מה זה בן מארי? ניסיתי להכין היום עוגה/עוגיות והיה מתכון שנראה קליל מלבד ה"בן מארי" הזה שפשוט הותיר אותי אילמת מול בורותי המחפירה… ואין תמונות מהיומולדת של הפיה?

    • נעמה הגיב:

      במקרה לפני כמה ימים הסברתי במייל אז יש לי הסבר מוכן:

      בן מארי זה צורת בישול/חימום דרך מים. למשל: תבנית (של קרם קרמל למשל) שנמצאת בתוך תבנית אחרת, החיצונית מלאה במים וכל העסק בתנור. יוצא שהחום שמגיע מהצד עובר דרך מים ז”א שהחום שם לא עולה על 100 מע’. עוד דוגמא – הגסטרונומים עם האוכל בחדר האוכל. האוכל בכלי נירוסטה ומתחת יש “אמבטיה” וגופי חימום. למטה המים חמים והחום של האדים דואג לשמור את האוכל חם.

      ולמשמעות המקובלת במתכונים (כמעט תמיד בהקשר של המסת שוקולד): בתוך קערה מחומר מוליך (הכי טוב נירוסטה. אני הצלחתי לשבור ככה קערת פעמון מזכוכית, עדינה מדי בדיעבד) את שמה את השוקולד ואת הקערה מעל סיר. הקערה צריכה להיות גדולה מספיק בשביל לשבת על שולי הסיר. בתוך הסיר מים. אלא אם מצוין אחרת – המים לא נוגעים בסיר. רק אדים! (ז”א – מפלס נמוך). הסיר על האש, רתיחה עדינה ובקערה מערבבים את השוקולד עד שנמס

    • יובל הגיב:

      כמובן שיש גם את ויקי.. בן מארי

  • אלפא הגיב:

    זה לא פייר שאת כותבת עם ריח.

    יש לך רעיון למה אפשר להחליף את הקמח, לטובת הא-גלוטנים ?

    • נעמה הגיב:

      יש לי שני רעיונות: 1. ראיתי את עוגת השוקולד של יועזר בספר של שרי אנסקי כשהיא החליפה את הקמח (גם שם יש כמות מזערית) בשקדים טחונים. אולי יעבוד גם כאן 2. מכיוון שהגלוטן לא חשוב פה – נראה לי שקמח אחר, ללא גלוטן, יעשה את העבודה.

      מה שנשאר לך לעשות זה לנסות ולדווח.

  • סוניה הגיב:

    אוף איתך אני מתגעגעת! ולמה את מסבכת אנשים תמימים עם "בן מארי"? לעצלניות שכמוני גם מיקרו מספיק כל פעם חצי דקה, בודקים, מערבבים, רואים אם צריך עוד

    יאללה תזיזי כבר את התחת לאיזה סושון פראי אה?

  • מיכליקה הגיב:

    וואו וואו! שמרתי מיד בדלישס. מזל טוב לאורצ'וק.

  • אלה הגיב:

    במקלות וניל נהגו להכין את העוגיות האלה גם ללא גלוטן, עם אבקת שקדים (שקדים טחונים לכדי אבקה) במקום הקמח. מצויין לאנשים חולי צליאק. הם הפסיקו לייצר אותם עבור הגלוטנים כיוון שהסביבה אינה נטולת גלוטן ב100%. והעוגיות טעימות ועשירות מאוד.

  • קרסניצקה הגיב:

    … נכנסתי לדף הזה כיוון שחיפשתי הוראות להמסה של שוקולד חלב ושוקולד לבן… את ההוראות לא מצאתי פה… אבל פשוט נשאבתי לתוך הכתיבה המקסימה!!! אין לי כרגע זמן להמשיל לשוטט בבלוג, אבל אני אשמור אותו ואמשיך לקרוא בהזדמנות. נהניתי מכל שנייה! ופשוט הייתי חייבת לומר לך 🙂

  • […] במיוחד שיכנס.מחר עם הקפה של הבוקר זה מה שמשפחתי תנשנש "העוגיות האלוהיות של קונדיטוריית מקלות וניל מעפולה&q…. הקליקו ותהנו ממתכון אבל יש גם בונוס כי המתכון נלקח […]

  • […] עם הקפה של הבוקר זה מה שמשפחתי תנשנש "העוגיות האלוהיות של קונדיטוריית מקלות וניל מעפולה&q…. הקליקו ותהנו ממתכון אבל יש גם בונוס כי המתכון נלקח […]

הגב