יום חמישי, 17 אפריל, 2008, 17:57

איך אתם אוכלים תפוח?

כי הילדות שלי אוכלות ככה:
אחת נותנת ביס, צונחת כמו מתה על הרצפה, השניה באה ונותנת לה נשיקה נסיכית, הנוגסת מתעוררת…
ואז הן מתחלפות.

(ממש חבל שאין אגדה על מג'דרה)


ואיך התינוקת שלכם אומרת שהיא צמאה?
כי אצל הילדות שלי, השתיים מהסיפור הקודם, המילה הראשונה היתה "מים" (אח"כ גם "אמא" ו"אבא").
קשת שונה. קשת מאוד אוהבת את אמא לכן המילה הראשונה שלה היא אמאמאמאמא. יש לה גם כמה מילים בשביל להביע חיבה וגעגועים לציצי של אמאמאמא אבל מים היא לא למדה להגיד.
אז איך היא אומרת שהיא צמאה?
היא לא אומרת. היא עושה.
היום למשל היא מצאה במטבח דלי קטן בתוכו משתכשך סמרטוט רצפה לא כלכך נקי בתוך מים לא כלכך נקיים אז במקום להגיד בפשטות: *"אמא, תני לי בבקשה כוס מים, רצוי כוס לא שבירה" היא ניגשה לדלי, תפסה את קצה הסמרטוט והתחילה למצוץ.

<תזכורת לעצמי – להציע מים לעתים תכופות יותר>


בונוס למי שצריך להיפטר משאריות החמץ:

מתכון עוגיות שוקולד צ'יפס של סבתא אסתר

לפני כמה ימים אור ביקשה את העוגיות של סבתא. אבל סבתא מפסיקה להכין עוגיות שבועיים לפני פסח ואין. אין עוגיות של סבתא.
כדי לא להשאיר ילדה מאוכזבת לקחנו מסבתא את המתכון, הכנו את העוגיות עם שינויים קלים והופתענו לגלות שיצאו לנו עוגיות ממש שונות מאלה שהתרגלנו אליהן. אבל טעימות להפליא.

חומרים:

100 גר' חמאה
1/2 כוס סוכר חום/זהוב
1 ביצה
2 כוסות קמח (במקור לבן, אנחנו החלפנו למלא של הרדוף)
1 כפית שטוחה אבקת אפיה
1 כוס שוקולד צ'יפס (החלפנו בשוקולד מריר שבור. יצא משהו כמו 150 גר').

הערה: אפשר לשחק עם צבעי הושוקלדים ואפשר גם לשחק עם צבעי העוגיות, אם מחליפים חלק מהקמח בקקאו.

הכנה:

מכינים בצק מכל החומרים פרט לשוקולד. דרך הכנת הבצק משפיעה על המרקם (נו ברור, זה בצק פריך) לכן העוגיות שלנו יצאו פריכות ואווריריות והעוגיות של סבתא יותר קשות. הכלל הבסיסי עם בצק פריך הוא מינימום התעסקות אחרי הוספת הקמח (שכן עיבוד הקמח מעצבן אותו וגורם לו להדק לסתות).
אנחנו עשינו כך: שמנו במעבד מזון (כן כן. אני עדיין בהתלהבות גדולה מזה שיש לי מעבד מזון. קורעת לו את הצורה) את החמאה והסוכר, אחרי שהיתה מסה אחידה הוספנו ביצה ואח"כ קמח ואבקת אפיה. עיבוד מינימלי וזהו.
שוקולד – מקלפים מעטיפתו המתכתית, מחזירים לעטיפת הנייר, סוגרים, הופכים ובעזרת פטיש שניצלים (הצד של העץ) הופכים לשבבי שוקולד. זהירות על היד השניה.

לחובבי הבצק החי – אפשר לעצור כאן 🙂

אפיה בחום בינוני (180 מע'), שכחתי לשאול כמה זמן, לא טרחתי למדוד. תראו לבד (לא נורא אם אופים אפיית יתר רק לא לשרוף. שרוף זה מר).
העוגיות לא מתפשטות בזמן האפיה לכן אין צורך להקפיד על מרווחים גדולים.


לפני כמה ימים יצא לי להיות עם שתי הבנות ואחותן אצל חבר שלהן. בד"כ משאירה והולכת אבל הפעם נשארתי וזכיתי לראות אותן קצת כמו שאני לא רואה בד"כ.

החבר שלהן הוא ילד רגיש והכל אבל מה לעשות, הוא בן ולכן משחקים איתו לעולם יכללו התרוצצות ולא יכללו איפור.
תזכורת להבדלים בסיסיים בין בנים ובנות שמעתי בקצהו של דיון על מהות משחקם הבא. החבר הציע משחק של חתול, עכבר וכלב, הכולל מרדפים.
אור ניסתה להשפיע: אולי זה יהיה משחק שבו כולם חברים טובים?!

מתישהו אמאשלו באה לאור ואמרה לה שהיא יוצאת לסידורים.

אור: אבל אסור לנו להישאר בלי מבוגר!
אמאשלו: אמא שלך כאן…
אור הלכה לחדר ליד, התבוננה באמאשלה, הרהרה קצת, התלבטה אם היא מבוגרת מספיק וחזרה: טוב, בסדר


ולכבוד טרֶפת הנקיון של פסח (היזהרו ממנת יתר של אקונומיקה!) – תמונה של ילדה מרוצה מאוד:

ילדה שמחה

5 Comments

  • טלי הגיב:

    אוח התמונה אדירה, והסרטון – גדול! איזה כיף לקשת שיהיה לה כשתגדל!

  • מירי הגיב:

    יש סיכוי שהמילה הראשונה שלה תהיה דווקא בוץ:-) והסרטון – אושר גדול גדול

  • טלי הגיב:

    לא תאמיני, עשית חשק בלתי נשלט לאפיה. אפילו נסעתי 40 דקות הלוך חזור כדי להשיג חמאה איכותית.

    העוגיות בתנור. כפרה עליך.

    מעולם לא קרה לי. אני עדיין משתאה.

  • נעמה הגיב:

    הכנתי היום עם קמח שיבולת שועל במקום קמח חיטה (פתיתי שיבולת שועל שעברו בלנדר). יצא מעולה.
    שמחה לכל הזדמנות להמיר חיטה בדגן אחר.

הגב