שבת, 01 פברואר, 2020, 15:30

הזרקות של שבת בבוקר

אתמול בלילה היינו פה רק טל ואני. כולם התפזרו ורק אנחנו נשארנו פה.
שאלתי אותו, אם אני פתאום מתעלפת, מה אתה עושה?
הוא הסתכל עלי במבט חשדני. "מתקשר 911?"
לא. אתה לא. זאת אומרת, לא כצעד ראשון. כי אמבולנס יגיע אחרי חצי שעה מינימום וכוחות ההצלה – גם להם יקח זמן להגיע, אם יש מישהו שיכול לבוא. קודם כל אתה מתקשר לשכנה ואז למבוגרים אחרים שאתה סומך עליהם בתוך סלוקן. אחרי שתפסת מישהו, אתה מתקשר 911.

בזכות לוח השנה המשותף גיליתי שיש קורס עזרה ראשונה בשבת. זה די חדש, לוח שנה שאנחנו חולקות ומשתפות דרך החפיצים וזה עוזר לי מאוד. בתור מנהלת האופרציה, אני צריכה לדעת מי נעדרת ולכמה זמן, מי צריכה הסעה ומתי האוטו לא זמין. או יובל הרחק מהבית. ועכשיו כשהילדות נהיו כל כך פעילות, אני לא יכולה לנהל את המידע הזה בעצמי.
אור מעולה בזה, שמה הכל בלוח השנה. יובל גם. נטע וקשת עוד לא בכיוון. לכן כשלמדתי על הקורס מזה שאור שמה אותו בלוח והתחלתי לארגן את כל היום סביב זה, לא הייתי מודעת לכך שקשת עובדת באותו הבוקר וצריכה הסעה. באמת, למה לספר לאמא על דבר כזה אם אפשר לתת לה לגלות את זה ברגע האחרון ולהתחיל לשגע הורים אחרים כדי להנדס את היום סביב ההסעה, והיעדר אוטו, והיעדר אחות בבית להיות עם טל לפני ואחרי שהוא עם חברים. אסור שזה יהיה חלק ופשוט אחרת יחלשו לאמא שרירי הבלתם.

ראשית נכנסה בדלת דזירה, סוחבת אחריה תועפות ציוד (היום כבר יש בובות מתנפחות שנכנסות שלוש בתיק!), אחר כך נכנס החיוך שלה ומשם זה רק הלך והשתפר. כבר יצא לי לעשות קורסי עזרה ראשונה אבל עד עכשיו לא באמת הבנתי מתי לעשות מה. מתי להנשים. מתי עיסוי לב. מתי להשתמש במפעם האוטומטי. מתי לעשות עיסוי למרות שיש דופק (במקרה של חסימת דרכי אויר בגלל חנק או טביעה). סידרה את הלוגיקה.

אבל לפני הכל. סמים. כי בכל זאת אנחנו בקוטני וזאת הכשרה למי שמפעילות את מרכז הנוער בסופשים והם צריכים להבין מתי לתקוע בירך מזרק עם נלקסון ולהנשים ומתי להתקשר להורים שיבואו לקחת את הבת השתויה שלהם שהקיאה על הספה.
מסתבר שבני נוער מוצאים דרכים חדשות ויצירתיות להיות מטומטמים. יש למשל "מסיבות קשת" בהן הם חופרים בארון התרופות של סבתא, זורקים הכל לקערה ולוקחים כדורים אקראיים עם צבעים מגניבים. זה יכול להיות מצחיק כשהם לקחו כדור משלשל וזה יכול להרוג אותם כשזו תרופה ללב. ומה שקורה בנפגעי מסיבות כאלו זה שאי אפשר לדעת מה גרם להם לאבד את ההכרה. ממש, רולטה רוסית בלי אקדח.

ויש גם גראס. גראס לא יכול להרוג אותך אבל הפנטניל שמישהו החליט לערבב לתוכו כן ועישון גראס באופן חד פעמי או מזדמן או קבוע זה משהו שקורה בגילאי העשרה. ואי אפשר ממש למנוע אותו. אז מה תעשי, תספקי גראס נקי ממקור טוב לילדים שלך כדי שלא יגעו בשום דבר מלוכלך? זאת הברירה?

ערכות נלקסון זה משהו שאנשים אחראיים שמסתובבים בסביבת אנשים קצת פחות אחראיים נוהגים לשאת איתם. אפשר לקבל את הערכות הללו בחינם והן מצילות חיים. יש שם מזרקים ובקבוקונים עם הנוזל וגם מסיכת הנשמה בגלל שכשמישהו לקח יותר מדי אופיוד הוא שוכח לנשום אז כדאי לעשות את זה בשבילו.
אחרי שקיבלנו את ההסברים על האופן שבו החומר עובד ואיך להשתמש בערכה, יכולנו להתאמן על משיכת הנוזל מהבקבוקון בעזרת המחט ואז הזרקה שלו למשהו שהתחזה לזרוע. זה לא היה פשוט וזה היה בתנאים רגועים. לא יודעת איך אפשר לעשות את זה עם ידיים רועדות. כנראה שאפשר.

היינו שם אור ואני. וגם שנטל (רכזת הנוער) והבן שלה שעובד במרכז הנוער. לרושי, שישבה לידי, יש שלושה בנים וכולם עבדו איתה במרכז הנוער. כרגע הצעיר ביותר עוד עובד שם, כל עוד הוא בסביבה. מעניין שהמבוגרים והנוער שעובדים שם נוטים להיות קשורים… (אני לא עובדת שם). הבן של רושי נהג ללכת למסיבות עם ערכת נלקסון, כי הוא ילד אחראי בסביבה של חוגגים. זה גרם לאנשים סביבו לחשוב שהוא צרכן סמים כבד. עם הערכה הזאת שלו יצא לו פעם לתת שלוש מנות למישהי באיזושהי מסיבה ולהציל את חייה (עד שבאו פרמדיקים ונתנו לה עוד ולקחו אותה משם). אחרי זה הוא החליט להפסיק ללכת למסיבות. כנראה נמאס לו להיות המבוגר האחראי.

קשה להגיד שיצאתי משם עם תקווה לגבי עתיד האנושות כפי שהוא משתקף בהתנהגות של בני עשרה (אין חדש תחת השמש. אותו טמטום, רק השיטות מתעדכנות). מה שכן יצאתי משם עם אימייל של שחקנית דרבי פוטנציאלית. היה שווה ללכת.

הגב