יום חמישי, 13 פברואר, 2020, 18:18

הוגוורטס2

לפני שנה ומשהו אלו היו אור, נטע וקשת שהלכו להוגוורטס באופן חד יומי. היום זה היה טל. כזאת משפחה משכילה אנחנו!

כשהוחלט שזה יהיה "יום הארי פוטר" ולא "מסיבת (חוסר) שינה הארי פוטר", ירד ממני נטל בישול ארוחת ערב לכל תלמידות ותלמידי הכיתה וצוות המורות וההורים המתנדבים שעמדו לבלות לילה חסר שינה על רצפת הספריה. בראשית שאלתי את אור איזה אוכל יש בהארי פוטר והיא אמרה שאין שם עניין עם אוכל. הם בטח אוכלים משהו, הקשיתי, בארוחות הערב האנגליות שלהם עם הינשופים. אור, כמו אור, הלכה להביא את אחד הכרכים, פתחה בעמוד המתאים (קונדקורדנציה הילדה הזאת) ונתנה לי לקרוא תיאור בלתי מעורר תיאבון של ארוחת ערב עם צלי ותפוחי אדמה. יתכן שהתמונה היתה זרועה בכמה אפונים ירוקים. אולי. אני רק זוכרת אוכל חום ורוטב חום.

רוקסי לקחה את הרעיון צעד קדימה והעזה להוסיף גזר לתפריט. המורה הזאת חיה על הקצה. אבל בסוף רעיון השינה ירד מחוסר במתנדבים ולא נזקקתי ללכת לצוד צלי בסופר. אור הציעה למיין את התלמידות והתלמידים בעזרת קאפקייקס ממולאים בקרמים בצבעים של הבתים השונים (או עדשי שוקולד צבעוניים). נגסי וגלי לאן את שייכת. חשבתי שזה רעיון מגניב. הצעתי לרוקסי שאמה תכין אותם. רק למחרת נזכרת שאמה כבר לא בכיתה של רוקסי. אמה בכיתה ז'. אין מי שתכין קאפקייק ממולאים.
מה אני אכין? טל, מה תרצה שאכין?
טל רוצה butter beer. אני לא יודעת מה זה. נשמע לי כמו משקה. אלכוהולי? יש root beer שזה משקה לא אלכוהולי מה שמרמז לי שיש בירות שילדים יכולים לשתות. אבל אנגלים, לכי תדעי, אולי יש להם סטנדרטים אחרים.
בכל מקרה, מאיפה אני אביא לך butter beer. יש לי רעיון. אני אכין לך לחמניות בירה ונגיש אותן עם חמאה. הולך?
כאילו שהיתה לו ברירה. הכנתי בצק שאור שכל נוזליו (פרט לביצים) הם בירה. יש לי במרתף בירה בלתי רצויה בכמות מספיקה למלא אמבט.

את רציף 3/4 9 רוקסי יצרה בעזרת קיר לבנים עשוי נייר בפתח הכיתה. אחלה רעיון.

בפנים היו שולחנות ערוכים, כמו גם נרות וינשופים מעופפים.

לפני. הכל נראה כל כך מבטיח. מסודר. נקי

בעזרת תעלול שקשור במגנט ואטב משרדי הם הכינו מטות קסם מקושטים מאוד שיכלו להזיז נוצה בצורה שאינה מתישבת עם כח המשיכה.

אותו כח משיכה, אני לא יודעת איך התגברו עליו במשחק הקווידיץ' ששיחקו בחלק של היום שמוקדש לפעילות גופנית. אבל הם שיחקו והבית של טל (האפלפאף) ניצח את רייבנקלו 6:0.

איך טל הגיע להאפלפאף? גם אני שאלתי. לא שהיה לי ספק ששם מקומו, שלוש האחיות שלו היו בהאפלפאף כשהן היו בהוגוורטס. חשבתי שהמורה זממה מזימות. נראה היה שהיתה איזו כוונה מאחורי החלוקה. אבל לא, מסתבר שהחלוקה היתה אקראית. חלק היה בעזרת הגרלה בדרך הישנה והטובה וחלק בעזרת מצנפת מיון שאשכרה בוחרת בית אקראי ומודיעה עליו. אחרי שביקשתי בסוף היום להתמיין בעצמי הבנתי למה רק חלק מהילדות התמיינו ככה. המצנפת הזאת קשקשנית. לוקח לה זמן להגיע לנקודה.
בכל מקרה, כצפוי גם אני האפלפאף.
צהוב עולה!

ונעבור לכיתת המדעים לשיעור שיקויים

בשלב בו הצטרפתי הם הכינו שיקויים לפי מתכונים שקיבלו. את ההנחיות נתנה רוקסי במבטא בריטי כלשהו בקול צפצפני. כשהתפלאתי איך המתכונים זהים לכולם אבל השיקויים בצבעים שונים, התברר שאחד הרכיבים, דם של דרקונים, מגיע בשלל צבעים, לנוחיות הקהל.

הכל מוכן לערבוב
והמורה מסתובבת עם צנצנת בה יש מה שנראה כמו אוכל חתולים, מנשנשת בהנאה ואומרת: מממ… קקי של עטלפים… כל כך מזין!
וואלה. דם דרקונים בשלל צבעים.

היו כמה שעבדו על חידה שבאה לצד השיקויים. אבל הרב ערבבו במרץ לפי המתכון, אחר כך לא לפי המתכון, אחר כך שפכו את כל מה שנשאר באזור הכיתה לתוך הקלחת שלהם. מזל, מזל שארון הכימיקלים היה נעול (כל זה התרחש בכיתת המדעים, אליה לא יבואו בנות כיתת ג'-ו' בימים כתיקונם) כי איכשהו הילדים הללו חיים בתחושה שמותר לערבב הכל. זה אולי נכון כשמדובר בקקי של עטלפים ודם דרקונים אבל לא בעולם האמיתי. (אני בטוחה שיש מאות סרטוני טיקטוק שמוכיחים את זה).

הסתובבתי בכיתה ועוד לפני שמישהו ערבב משהו יכולתי לראות איפה הולך להיות מפל של נצנצים. השולחן הזה, למשל? הולך להישאר יבש. אני מנחשת שמדובר בגריפינדור…
חלוקת תפקידים. חלק על השיקויים, חלק בעבודת מח מאומצת פותרים חידה
בהתחלה, כשכולם עוד עבדו לפי המתכון.

טל ואליאס. מרוכזים.
פתרון נכון. עשר נקודות לבית האפלפאף.

כשהכל החל לגלוש ולהתפשט אל השולחנות והרצפה, רוקסי הסתובבה ומלמלה "איזו בלגן חמוד". אני הזעתי, חיפשתי, מצאתי, והסתובבתי עם גליל עצום של מגבת נייר וחילקתי אותו לילדים בקצב הולך וגובר.
יש כנראה סיבה שהיא מורה ואני לא.

אחר כך הם הלכו לחפש יצורי פלא על פני חצי בית הספר. זה היה בלגן חמוד. זה. לא הקטסטרופה הרטובה מקודם.

עכבר. שלושים נקודות?
משאירים שולחנות נקיים ורצפה דביקה, הם חזרו לכיתה

ואז הבית המנצח (סליתרין. נו מה) קיבל צפרדעי שוקולד (אני חייבת תבניות שוקולד בצורת צפרדעים! חייבת!)

וכולם קיבלו מהסוכריות הללו שמגיעות בשלל טעמים מגעילים. היתה קבוצה אחת שהגיבה בדרמטיות מופרזת לגועל הזה. מה שאפיין את הקבוצה זה שכולם היו בני אותו המין.
אחר כך אומרים שבנות הן דרמטיות…

שפע טעמים שהפחות מגעילים שבהם, הם "משחת שיניים". וכשילד אחד צעק: "איחחחח יצא לי בטעם חיטוט", לא שאלתי אותו מאיפה הוא מכיר את הטעם כלכך טוב.

2 Comments

הגב