יום שני, 14 אוקטובר, 2019, 15:58

יש שמש נהדרת בחוץ

לא היה קשה להוציא את טל וקשת מהבית, כי אמרתי גלידה. רק לחכות שקשת תרד מהפיג'מה (בכל זאת, צהריים) ויצאנו לדרך. השמש היתה, כמובן, נהדרת, השמים כחולים והעצים נתנו את השואו שלהם, כי עוד אוקטובר, סופש ההודיה של אוקטובר, זמן הכנה לפרידה מהצבע לקראת נובמבר, החודש הכעור בעולם. חום, חום ועוד חום.

זה כזה משפט של סבתות. אבל באמת יש שמש נהדרת בחוץ ובאוקטובר שמש חשופה היא נהדרת וחובה לצאת ולתת לה לשטוף אותך כי לכי תדעי מתי שוב תהיה הזדמנות. וחצי משפחה מפוזרת ברחבי הפרובינציה ותחושת בדידות משתלטת. ושמש. אז גלידה.

יצאנו מהבית
גלידה בשמש. הנהדרת
עם נוף לבית הקברות
מתגלגלות בחזרה הביתה
פתאום הן מבקשות לרדת מהרחוב מוצף השמש ולהיכנס לפיסת יער שמעולם לא ביקרתי בה. תשע שנים אני עוברת לידה יום יום וזוהי הפעם הראשונה שאני מכניסה ראש ורגל.
איפה השמש שלי?
חוצות את הגשר בחזרה הביתה
המים נמוכים מאוד בעונה זו של השנה
הפסקה תפוח. השניים הללו נחתו אצלנו באותו היום, עם חברים באותו הגודל. גודל אישי, גודל משפחתי
עוד רגע אנחנו בחזרה בשמש
שוב העץ הזה
והנה אנחנו בחזרה בבית

תגובה אחת

הגב