יום שישי, 31 אוגוסט, 2018, 09:09

אוגוסט 2018 חלק שני

ימי מאיה.

טטהלה לקחה על עצמה כמה פרויקטים של סידור, שיפוץ וצביעה (כיפק הי!), בין היתר היא התקדמה עם צביעת ארונות המטבח שהתחלתי לפני שלוש שנים. את משקוף החלון היא צבעה גם, בשביל מראה אחיד, ואז היא איבדה את שיווי המשקל ונפלה. למרבה המזל זה היה לתוך הכיור ולא לתוך הסיר. לטטה שלום.

בכל בוקר אני בודקת מחדש את מדד איכות האויר. זה שנגמר בעשר ולא מבדיל בין אויר סמיך כמו ארגז חול לאויר סמיך כמו גוש פחם. לשם כך נועדו הריאות הכואבות, הקנה המפויך והעיניים הצורבות. זה שמצהיר 10+ וזורק מספר אקראי כתחזית למחר. השמונה עשר באוגוסט היה נורא. התשעה עשר זוועתי. התחזית אומרת שבעשרים רמת הזיהום תהיה שש.
השמש נראית כמו ירח וקר בחוץ. מסכנים תיירים מפרובינציות אחרות, כמו המשפחה מאלברטה שבאה לשבוע בבריטיש קולומביה "היפה", לא רואים כמה היא יפה ולא יכולים ליהנות מהאגם כי מי יכנס למים בקור הזה?
מסכנים תיירים מיבשת אחרת שבאו לקנדה בקיץ, כדי ליהנות ממזג האויר והנוף וצריכים לתכנן מסלולים מחדש, כדי לא להגיע לאזור שאסור בכניסת אנשים, בגלל סכנת שריפה.
ומה על אותם תיירים שבאו לבקר משפחה ועכשיו סגורים בבית, נושמים נשימות רדודות, כי בחוץ קשה מדי. כל התכניות להסתובב ולהראות להם את האזור שונו, נדחו, בוטלו, לטובת נסיעה חגיגית לעיר לחיפוש אחר מטהר אויר.

בוקר התשעה עשר באוגוסט, הכי גרוע עד כה. מקווה שמכאן זה רק ישתפר אבל העובדות ידועות לי. יש כמה שריפות באזור. אין שום סיבה שזה ישתפר פתאום.
יוצאת החוצה לחפש את ההר. החזית של וולהאלה שנמצאת מול עינינו ומתחילה כקילומטר מערבה מאיתנו. ממצמצת עיניים צורבות ומנסה לזהות את קווי המתאר שלו. אתמול הם עוד היו שם. אני רואה משהו? לא רואה?
סוזן בגינה. לא שמחה.
"לא נראה לי שהעגבניות יבשילו השנה. בלי שמש זה לא יקרה"
אנחנו מונות את הברכות שלנו. יש מים השנה. לא ירד גשם הקיץ אבל בשכונה שלנו יש מים בברזים בלחץ מלא וזה לא מובן מאליו.
יש דבורים! הדבורים חוזרות. הרבה יותר בומבוס מהשנה שעברה, מזמזמות סביב פרחי הקומפרי ועשבי התבלין. וגם דבורי דבש! לפני כמה ימים השכן הביא כמה כוורות לחצר שלו ועכשיו כשאני מבקרת את הברז בחצר התרנגולות, זה ששלולית קטנה שוכנת דרך קבע לרגליו, אני פוגשת שם כמה עשרות דבורי דבש, עומדות על האדמה ושותות. עד היום היו רק צרעות ודבורים, הן כל כך הרבה יפות מהן!
"את יודעת" היא ממשיכה בפנים נפולות, "אני חושבת קצת קדימה. אנחנו הולכים להישרף. כולנו הולכים להישרף. זה רק עניין של זמן. הרי הכל פה יער מסביב. במוקדם או במאוחר זה יקרה"

תמונה שצילם יובל בבית החולים בניו דנבר. ועל זה נאמר – מצחיק מאוד.

לחם אגוזי מלך. האגוזים גדלו בחצר האחורית, הלחם במטבח.

שקיעה על וואלהאלה כפי שהיא נראית מהדרך בין סילברטון לסלוקן. תמונה של ִJesse Schpakowski

מאיה מציירת במרפסת.

תגובה אחת

הגב