יום שני, 23 אוקטובר, 2017, 23:57

יום שני, יום טוב לזרוע שום

יום שני זה היום בו ריכזתי לי את פעילויות בית הספר. בבוקר אני מגרדת את התינוק מהמיטה כדי להספיק להגיע לכיתה שלו לפני 9:45. אנחנו מגיעות קבוע ב9:46. אני מקבלת חצי מהכיתה תחת אחריותי לשיעור חשבון. הפעם קיבלתי את הקינדיז. לקחתי אותם מחוץ לכיתה, למסדרון, הושבתי אותם במעגל ועשינו "דפוסים" במחיאות כף. כל ילד וילדה קיבלו תור ליצור דפוס. חצי מהמקרים נגמרו בwe will rock you. החלק השני של הפעילות היה דפוסים בלגו אבל איך שהם ראו את הלגו אי אפשר היה לדבר איתם. נתתי להם לעשות מה שהם רוצים (אחר כך בדקתי עם המורה. בכל יום יש להם "מרכזים" ואחת האפשרויות לבחירה היא לגו).

קרוב לכיתה של טל יש את הכיתה של אור. היא תפסה אותי ואז התחיל לחטט בהמוני הניירות שיש בקלסרה כדי שאחתום על האישור ההורי לשימוש בצורב לייזר. אחר כך היא רצתה חתימה על אישור לטיול בן ארבעה ימים שמתחיל מחר. טוב שנזכרת. אבל הדף הרשמי איננו. שרבטתי לה אישור מקורי והשתדלתי שיהיה מביך ככל שניתן. לא נראה היה שזה מביך אותה.
אני מאבדת את זה!

משם הלכתי לכיתה של קשת, שלפתי אותה והלכתי משם לcode club. זה רק המפגש השני אבל זה ממש כיף. זה יפה לראות איך את נותנת לילדות כמה כלים, מעט רעיונות ומשם הן עפות. עוד זיהיתי שאמא של אחד מהן, שלדעתי קצת מגוננת מדי כי הוא דיסלקט, ממש רוצה לשחק. אז בעדינות הסרתי את היד שלה מהעכבר כדי לתת לו צ'אנס.
חזרתי עם הקצ'קר לבית הספר ומצאתי את טל בחדר האוכל, דקותיים לפני שהוא נזרק משם החוצה לשחק, דקותיים לפני שההפסקה של קשת מתחילה. לקחתי עליו אחריות והבטחתי לסייעת ההוראה שהוא יגיע לחצר.
ישבתי לאכול איתו. הוא אוכל לאט כל כך!

אתמול בלילה יובל הזכיר לי את החוק החדש (שהוא חוקק בעצמו באופן חד צדדי) שביום כזה אני צריכה לארוז אוכל גם לעצמי. מעניין שלא עליתי על זה לבד. אז אתמול ארזתי גם לי כלי עם קוסקוס ורוטב וירקות כמו לכולן. כך יכולתי לשבת ליד טל, לאכול, ולהסתכל עליו מתרגש במקום לאכול. מתרגש כי שרתי לו "אני אוהב". זה מאוד מרגש אותו.
כשהקערה שלי היתה ריק ושלו שני שליש מלאה יצאנו משם לחצר. עקרונית זה זמן שלי לעצמי אבל היה לי ילד מתרגש. בחצר מצאנו ציוד משחקים אז שיחקנו שתינו בפריזבי וכדורגל.

בצלצול הלכתי לחדר המחשבים ומצאתי שם את נטע. היא לומדת מתמטיקה בנפרד מהכיתה. התירוץ הרשמי הוא שהיא לומדת חומר של כיתה ט' והכיתה חומר של ז'-ח'. הסיבה האמיתי היא שאני לא מוכנה שהמורה למתמטיקה ילמד אותה (או כל תלמיד אחר, אם זה היה תלוי בי. אבל זה לא). היא עובדת עם Khan Academy ואני מנחה אותה אילו נושאים ללמוד, מה לראות, מה לתרגל, על מה לדלג. בימי שני אני איתה.
היא אמנם לומדת חומר של כיתה ט' אבל את הגישה של ילדה בכיתה ח' אחרי הפסקת צהריים אי אפשר לקחת ממנה.

בשעה שנשארה עד סוף היום חיכיתיבבית הספר. לא ראיתי טעם ללכת הביתה ולחזור. ישבתי בספריה על הספות החדשות ועבדתי על עניינים שלי. עם בוא הצלצול יצאתי משם למסדרון ופילסתי דרכי בתוך זרם של עשרות אלפי תלמידות ותלמידים, אם לא מאות אלפים, כדי להגיע לתינוק שלי. ליקטתי עוד כמה ילדות, נכנסתי לאוטו ונסעתי הביתה. יופי של שמש בחוץ. בחודש הבא לא נזכור איך נראית שמש (נובמבר. חודש לא משהו).

בבית מיהרתי לזרוע שום, לחפות אותו בקש ולכסות במכסה נגד עופות הבית (אם הן יפגעו לי בשום זה יכאב להן).
זהו. עכשיו החורף יכול לבוא.

תגובה אחת

  • עדי הגיב:

    הצחקת אותי עם האישור המביך ככל שאפשר לאור. והתרשמתי עמוקות משלל עיסוקייך בבית הספר! גם אני רוצה מועדון קודינג.

הגב