יום חמישי, 02 מרץ, 2017, 19:19

טובלת וקוסקוס של נאווה בידה

הטבילה הראשונה של טל במים קדושים היתה בפארק המעיינות. המים היו צלולים וקרירים והדגיגונים שחו בין הילדות ונשנשו עור מכפות רגליהן. טל חשב שזה לא חמוד ולא נחמד וביקש מים חמים, בלי דגים.
הטבילה השניה היתה בחמי טבריה, שם המים היו חמים כהלכה ואף דג לא איים על רגליו הענוגות. אבל המלח, הו המלח. בעיניים צורבות הוא ביקש: בלי מלח. הסלידה היתה כה עזה שגם את האבוקדו, שגדל בחצר של סבא וסבתא והפך להיות מזון בסיסי עבורו – הוא התחיל לאכול בלי מלח.

עוד כמה ימים עוברים והנה מגיעה ההזדמנות.
כפיר לוקח יום חופש מהעבודה, הילדים שלו מוותרים על יום לימודים וביחד כולנו נוסעים לחצר האחורית של חמת גדר. המים יהיו חמים ובטח לא מלוחים.
הדרך מתחילה בכביש טוב, רחב וישר, ממשיכה בכביש קצת יותר צר, עם נוף ירוק בוהק של סוף החורף וגדרות מסולסלות מימין, בהמשך הכביש הופך יותר מפותל ויותר צר והשיפוע גדל. לקראת הסוף, במהלך פיתול חד של הכביש ימינה אל תוך האתר, אפשר לפנות שמאלה אל כביש המתאים לרכב אחד בדוחק.
שלטים לבביים מקדמים את פניך: “גבול", “זהירות", “מוקשים" ומיד מתגלה לפניך מונומנט מסעיר בגובה חמישה מטרים שלא לבנים ולא בטון בו אבל ללא ספק מגיע לו התואר "החומה הגדולה". המחשבה על התנינים השוחים לא רחוק מכאן בחמת גדר מעלים תהיה – האם יש פה בסביבה מגדל עם נסיכה?

הגדר משמאלך, הושיטי היד וגעי בה אם יש לך אומץ. מולך שלט המודיע שמכאן ימשיכו רק רכבי בטחון. כפיר ממשיך לפני בבטחון מלא ואני משקשקת וממשיכה אחריו. מבנה גדול מימין ואחריו כמה חירבות ואנחנו עוצרים.
השילוט ממשיך גם כאן: "מבנה מסוכן”, "אסור להתרחץ”, ומכיוון שסכנת חיים זה לא מה שיעצור את המתרחצים האמיצים – מודיע השלט גם על סכנת קנס כספי.

המבנה היה פעם בן שלושה חדרים לפחות. מהחדר המרכזי אפשר לראות דרך קירות שבורים את החדרים הנוספים. החדר המרכזי מכיל בריכה ומקום לפסוע סביבה וגם ספסל אבן בנוי לאורך הקיר. הירידה למים היא במדרגות אבן מסודרות והמים עצמם, כפי שהעידה אישה בביקיני שהביטה בתמהון בכפיר ועדר הילדים שהשתרך מאחוריו, ”המים ממש חמים."
בתוך השקעים של הקיר המתפורר יש גופות אלומיניום של נרות שמעידות על פעילות סביב השעון בחלקת האלוהים הזאת. בפינת החדר – צרור מסננות מטבח, כנראה לשמירה על ניקיון המים. הם באמת נראים נקיים. גם החדר נקי, יחסית. הזבל מגובב מעט בשוליים והרבה מאוד בחדרים השכנים ומחוץ לבנין.

טל לא עובר את סף הדלת. הריח לא לרוחו.
הילדים טובלים, מי בוהן ומי נכנסת עד צוואר (קשת, כמובן) ואחרי זמן מה הם מצליחים להוציא את כפיר מהמים ולשכנע אותו ללכת למקום אחר.
הפעם טל למד להגדיר את הרצונות שלו בצורה מדויקת: מים, בלי דגים נושכים, בלי מלח, בלי ריח. פשוט מים צלולים.

את השער לחוף הרחצה של כנרת המושבה אנחנו מכירים היטב ובימים אלו, של "הדבר הזה שהם קוראים לו חורף" (כה אמרה נטע) הוא גם לא נעול. רק שלוש מאות מטר מפרידים בין החוף עם שולחן הפיקניק והדשא ובין קו המים. אנחנו יוצאים למסע בין צמחיית חורף בגובה הברך עד שמגיעים לאזור חולי, נטול צמחיה המכוסה בקונכיות מסולסלות זעירות. שלום לך כנרת.

אחרי פיקניק בלתי נמנע, שכן הילדים כבר שעתיים בדרכים וחקירה מהירה של האזור, אני משאירה את כפיר עם הרביעיה שלו ועם טל וקשת והולכת לענייני. הלו"ז שלי צפוף וכפיר, קטן עליו שישייה.

כך יצא שבזמן שאני קלפתי, קצצתי ופטפטתי עם נאווה, הילדות שלי חוו חוויות קיצון גליליות: קשת טבלה שוב עד צוואר, הפעם במי הכנרת (כפיר אמר שהמים קרים אבל קשת היא בוגרת אגם סלוקן. המונחים שלה לגבי קור קצת שונים והיא בכלל עשויה ללא חת) וטל עבר על הכלל "לא רצים בכביש" ונמרח היטב על הכביש הסובב את הכנרת, כדי לסיים את היום בבכי גדול.

בינתיים, במטבח הקטן של נאווה (שכן גם לנאווה יש מטבח גדול, מרווח ומצוחצח ולידו מטבחון קטן בשביל טיגונים ובלאגן) אני למדתי איך היא מכינה את הרוטב שלה. כן, כולן עושות פחות או יותר אותו הדבר אבל איכשהו לכל אחת יוצא קצת שונה. אז כדי שלא יצא לי שוב קוסקוס אשכנזי, הפעם גם לקחתי מידות וכמויות.

מרק קוסקוס של נאווה אריש

הכמויות הנתונות יניבו סיר של 10 ליטר בערך. זה הרבה מאוד. כדאי לחלק את המתכון.

רכיבים:

ירקות
2 בצלים קצוצים בינוני
1 לפת קלופה חתוכה גס מאוד
1 קולורבי קלוף חתוך גס מאוד
1/2 ראש כרוב ירוק חתוך לפרוסות
700 גר' דלעת, קלופה וחתוכה גס מאוד
5 גזרים גדולים, קלופים וחתוכים ל6 (לאורך ואז ל3)
5 תפוחי אדמה ענקיים, קלופים וחתוכים ל4
ירק
חצאי צרורות ישראליים של פטרוזיליה, כוסברה ושמיר
4 גבעולי סלרי קטנים (פליטי שרש סלרי)
בשר
1 ק"ג גרונות הודו חתוכים למקטעים באורך אצבע
1.5 ירכי עוף שלמים
1.5 ק"ג שוקי עוף וכנפיים
אופציונאלי: עצם בקר
קטניות
כמה כוסות חומוס מבושל
תיבול (המונח "כף" מתיחס לכף מטבח, גדושה היטב. לא כף מידה ר"ל)
3 כפות רכז עגבניות
1 כף מלח דק
3/4 כף ראס אל חנות
1/2 כף פ. שחור גרוס
1/2 כף פפריקה חריפה
1/2 כף כורכום
1+1/4 כף אבקת מרק עוף

הכנה:

  • לרפד את קרקעית הסיר הרחב בשמן. לאדות את הבצל כמה דק'
  • להוסיף את יתר הירקות ואת הירק. לכסות ולאדות במשך כ15-20 דק'. מדי כמה דק' לנער את הסיר בתנועת הקפצה כדי ליצור תחלופה בקרקעית.
  • להכין את תערובת התבלינים: לערבב את התבלינים עם רכז העגבניות ומים בכמות מספקת כדי ליצור תערובת נוזלית אחידה.
  • להוסיף לסיר את החומוס, לשים מעל את חלקי העוף והבשר ולפזר את תערובת התבלינים מלמעלה.
  • למזוג פנימה מים מהצד (בלי לשטוף את התבלינים מהעוף) עד כיסוי. להביא לרתיחה ולבשל עד שהעוף רך. (זה לא לוקח יותר מדי זמן).

קציצות לקוסקוס של נאווה

אפשר לעשות את הרב עם מעבד מזון.

רכיבים:

3 בצלים קלופים קצוצים דק
3 תפוחי אדמה ענקיים, קלופים ומגוררים
חציל גדול קלוף ומגורר
אופציונלי: קישוא מגורר
1 צרור ישראלי מכל אחד: פטרוזיליה, שמיר, כוסברה. כולם קצוצים דק
אופציונלי: חבילה תרד. עלים בלבד
4-5 פרוסות לחם שחור אחיד, שרוי במים וסחוט
ראש שום קלוף קצוץ/טחון/כתוש
1/2 קילו בשר בקר טחון (אפשר הודו או עוף או תערובת של מי מהם)
תבלינים: מלח, פלפל שחור, ראס אל חנות, כורכום, פפריקה חריפה או מתוקה
2 ביצים מופרדות
קמח לקימוח

הכנה:

מערבבת את הירקות, הירוקים והלחם. מוסיפה את התבלינים.
מוסיפה את החלמונים לעיסת הקציצות ולשה היטב.
כשבאה עת טיגון:
טורפת את החלבונים עם רבע כוס מים. יוצרת כדורים מהתערובת, מגלגלת בקמח ואז בחלבון הטרוף ומטגנת בשמן חצי עמוק.
אם לא מבשלות ברוטב אחרי הטיגון (תכל'ס – מיותר) אז הטיגון צריך להיות עד הסוף.

מסאייר של נאווה

זהו רק המתכון לרוטב כי מסאייר זה, כאילו, הולך בלי להגיד.
כוס מיץ לימון
כפית גדושה פלפל אנגלי
צרור עלי דפנה טריים
כפית מלח
מעט מלח לימון

3 Comments

הגב