יום חמישי, 09 פברואר, 2017, 22:50

If you liked it, then you shoulda put a cheese on it

עד לפני כמה חדשים לא הכרתי את הTuna-Melt ולא ידעתי שmelt זה מושג.
אבל אני לומדת – הנה, עכשיו אני יודעת, והיום אפילו הובלתי ארוחת צהריים בבית הספר שmelt מופיע בכותרת שלה וקצרתי שבחים. אבל זה לא חוכמה, לקחתי משהו טעים ושפכתי עליו גבינה מותכת. כמו שנאמר פעם – לא חוכמה לנצח עם שוקולד, יותר קשה לנצח עם קינואה. עם גבינה זה אותו הרעיון.
זאת ארוחת צהריים מגוחכת בקלותה עם הכנה מוקדמת כמעט אפסית (הייתי צריכה לגרר את צמד הקילוגרמים של גבינת הצ'דר).
אחרי שכמעט כל בית הספר אכל מארוחת הצהריים (נטע לא אכלה. כי ככה נטע 🙂 ) ולא היו לנו סירים שרופים לקרצף (כבר קיטרתי בעבר על הכיריים בבית הספר), אני חייבת לחלוק את פרטי הארוחה, כדי שמי שעוד לא מכירה את הmelt (שזה, תכל'ס – מה שבשנות השמונים המוקדמות היו מכנים "מוקרם") – הנה קווים לדמותו של הפלא.

המוקרם המקובל מבוסס על טונה (מקופסת שימורים) אבל אני מרגישה יותר נח עם סלמון, במילא כשהם נכנסים לקופסא הם הופכים דומים להפליא.
לוקחות את הדג (בלי הנוזלים המתלווים), מערבבות אותו עם סלרי קצוץ ועם בצל ירוק קצוץ (כולו, כולל הלבן), מוסיפות מיונז עד לקבלת הטקסטורה הרצויה ומתבלות בחרדל, מיץ לימון/חומץ תפוחים ומלח.
כבר מתקבל משהו טעים (המכונה סלט טונה/סלמון. לא חידוש גדול) שיכול למלא כריך.
עכשיו בא השוס. עכשיו בא הקטשופ.
לוקחות פרוסת לחם או חצי לחמניה או חצי פיתה (אנחנו השתמשנו בפיתות מבצק שאור שהכנו בעבר בעצמנו בבית הספר ויצאה לנו כזאת כמות אדירה שהיינו צריכות לקנות עוד פריזר), משטחות על גבה כמות נאה של הסלט ומעל כל זה מפזרות בנדיבות גבינה מגוררת מהסוג שטעים כשהוא מותך (אני שמתי צ'דר. יצא ממש טוב!).
מכניסות לתנור עם חום עליון או עם חום כללי (מאתיים מעלות צלסיוס או יותר) ונותנות לזה את הזמן הנדרש כדי שהגבינה תותך (תינתך? מה הפאסיבי של להתיך?) ורצוי תקבל גוונים שחומים (אבל לא תישרף). עשר דקות בערך במאתיים מעלות, פחות עם גריל. להיות ערניות. לא לשקוע בפייסבוק.

כשהילדים נכנסו לחדר האוכל הם שאלו מה יש לצהריים. לרב כשאני זאת שמבשלת – הם מריחים את זה כבר מעשר. אבל הפעם לא שרפתי כלום 😉
כשהם ראו את המוקרמים הם שמחו, כי הם אוהבים כל דבר שיש עליו גבינה מותכת. כשהם ראו שתוספת הירקות היא סלט קיסר הם זעקו משמחה (אשכרה זעקו. אני לא יודעת מה יש להם מסלט קיסר, ואנחנו מגישות סלט מאוד בסיסי. חסה, רוטב טוב וקרטונים. אבל הם מתרגשים, מי אני שאעמוד בדרכם או אטרח לחתוך מקלות גזר). וכשהנחנו להם על הצלחת סלט וכריך-סלמון-פתוח-מוקרם והוספנו מלפפון חמוץ זה היה הדובדבן שבקצפת והנוער כמעט התעלף.
זהו, מצאנו את השילוש הקדוש. המוקרם, הקיסר וחמוץ. ילדים בעננים.
(חוץ מהילדות שלי, כמובן. נטע הביאה סנדויץ מהבית, לטל וקשת הייתי צריכה להכין טוסט גבנץ בלי שום דבר ליד. סנדלרית יחפה, זה מה שאני. מזל שיש אור).

בזמן שאני עמלתי על הכנת הארוחה אור נבחנה בקורס שהיא לוקחת. משהו ששווה לדווח עליו (לא המבחן. הקונספט).
ברחבי הפרובינציה שלנו, ניתן ללמוד קורסים של תיכון וחטיבת ביניים אונליין. קורסים של חטיבה לא ניסינו (שמעתי שזה עולה כסף). קורסים של תיכון זה בחינם.
אני מניחה שהסיבה שהמערכת קיימת היא שקנדה גדולה ויש הרבה מקומות מרוחקים בהם גרים ילדים ונוער שלא יכולים לקבל גישה סבירה לבית ספר שיכול להציע להם את הקורסים הללו.
המבנה של תעודת הסיום של התיכון הוא שונה פה ממה שהכרתי בישראל. יש קורסים שנתיים שבסיומם יש מבחן. למשל – מתמטיקה 11 זה מתמטיקה של כיתה י"א. הציפייה היא שבתעודת הסיום שלך יהיו שלושת קורסי המתמטיקה (לדוגמא) של התיכון: מתמטיקה 10, 11, 12. אני חושבת שגם בתוך זה יש רמות (בסיסי ומתקדם?) אבל עוד לא הגעתי קרוב מספיק בשביל להבין בזה (תנו לי שנתיים).

כל מה שקורה לפני כיתה י' לא ממש משנה עבור תעודת הסיום של התיכון כך שתכל'ס, אפשר להיכשל חופשי עד סוף כיתה ט', אם ממש מתעקשים.
כך לפחות אומרת השמועה.

אור נמצאת בכיתת ט'-י' אבל יש חוץ ממנה בכיתה עוד נערה ונער (לפחות) שהם בגיל של כיתה ח'. זה יצר מצב מעניין מבחינת מה שהיא לומדת והקרדיט שהיא מקבלת עליו. כבר דנתי בנושא והגעתי למסקנה שזה לא מעניין. עם זאת, הרגיש לי קצת מבוזבז שהיא מתבוססת במתמטיקה בחומרים של כיתה ט' כשבכיתה י' החומר הרבה יותר מעניין. גם המורה שלה חשבה שהיא צריכה ללמוד עם החבר'ה של י' אבל אור היא אור. חושבת שתפסיד משהו אם תלך בקיצור דרך.
בסוף היא תפסה שכל, נרשמה לקורס אונליין של Math 10 ובעידודה הנמרץ של המורה, היא מבלה את שיעורי מתמטיקה בחדר המחשבים, עובדת על הקורס שלה.
הקורס עצמו עשוי בצורה התואמת את הנוער של היום: סרטוני הסבר קצרים וביניהם תרגילים. יש גם שיעורי בית בין שיעור לשיעור אבל לא מגישות אותם אלא בודקות תשובות מול מפתח התשובות. (אור מצאה להם טעויות).
במחוז יש מורים שאחראיים על התכניות המקוונות, הם כנראה הכתובת לשאלות (אם יש. כרגע אין) והם אלה שבודקים את המבחנים.
כן, יש מבחנים.
במקרה של הקורס הזה יש מבחן בסוף של כל יחידה ויש שמונה יחידות.
רוצה התלמידה לא להגיע עד למשרדי המחוז בק"ק נלסון בשביל להיבחן? תטרח ותמצא אדם שיהיה הבוחן שלה (המורה שלה למתמטיקה במקרה הזה), תתן לה טופס למלא, תבלה שעה במאמצים לסרוק את הטופס ולגלגל אותו ממחשב למחשב עד שינחת במקום הנכון ואז תשלח אותו לרכזת הקורס כדי שזאת תאשר אתה הבוחנת.
היום אור ישבה במהלך שיעור מדע ועשתה את המבחן של יחידה מספר אחת, אחר כך היא עברה שוב את התהליך הזה של המרת דפים כתובים לכדי קבצים בני משלוח וכמה שעות אחר כך היא קיבלה אימייל שאומר ציון 98. עכשיו היא יכולה לעבור ליחידה שתיים.

2 Comments

הגב