יום שלישי, 31 ינואר, 2017, 20:20

ינואר 2017

כך נראתה סלוקן בינואר, ממעוף הציפור, לפני שירדה הכמות הגדולה של השלג.

ביום הסקי הראשון שלנו לקחתי מצלמה אבל אחרי תמונה אחת נגמרה הבטריה. בעסה.

הכובע הראשון שקשת סרגה. איכשהו הוא השתרבב לכביסה והתכווץ. לפיכך הצורה המשונה והפרצוף החמוץ.

התנור החדש שלנו, המכשיר החדש לו אנו סוגדים ומתפעלים ממנו בקול על בסיס יומיומי.
פלא שכזה.

אור, אחרי שחזרה מעוד יום על ההר.
הבִּיקון שלה עדיין על הגוף, היא רק הספיקה להוריד מעיל ומכנסי שלג. ואמא שלה המתלהבת מתרוצצת סביבה ומצלמת. כי היא מאממת, זה למה.

והנה נטע 🙂

טיול בחצר האחורית למפל שבין הבית שלנו לאתר הקמפינג

לפעמים בסוף היום את רוצה קצת שקט, שיניחו לך.
אם רק היה שלט שהיית יכולה לשים על עצמך שיבינו…

לקינוח, שאל שסרגתי לאחרונה עבור עצמי (מצמר מקומי, שנטווה ונצבע על ידי חברנו טרי), עובר בלוקינג, תחת חתול.

6 Comments

הגב