יום שבת, 05 נובמבר, 2016, 10:41

מסע בקבוקים

יש קטע קנדי כזה שאני לא מבינה. (קנדי בהכללה. אני רואה את זה מסביבי ומניחה שלא המציאו את זה בקוטניז) – את הפחיות והבקבוקים שצריכים ללכת למיחזור כנגד פיקדון – הם אוגרים בבית.
לי עצמי אין את העניין הזה כי אנחנו לא צורכים בקביעות משקאות בבקבוקים ופחיות אבל קרה והגיעו לכאן כאלה – אני שמה אותם בארגז של המיחזור ונפטרת מהם בביקור הבא במיזבלה, תרומה למימי שמתקיימת על מיכלי פיקדון. את בקבוקי החלב אני אוספת עד שיש לי חמישה ואז לוקחת למכולת. אני יש לי שיטה!
עכשיו, שיהיה ברור – זה לא מסובך להיפטר מהם. אפשר במכולת להחזיר ולקבל 5 סנט לפחית/בקבוק משקה קל, 10 סנט למשקה אלכהולי ואולי 20 סנט על בקבוק גדול. אם יש צריכה קבועה של כאלה – אפשר להחזיר אותם בביקור היומי במכולת.
אבל לא, אנשים שותים את הבירות שלהם, את המשקאות התוססים שלהם, ובכמויות (בכל זאת, אנחנו צפוניים, אלכהול זה אב מזון פה) ואוספים את הפחיות בשקיות ובארגזים בגראז' שלהם.
לגמרי נשגב מבינתי.
ועל הנטייה הזאת נבנים שנורים של bottle drive. מגייסי התרומות עוברים מבית לבית ואוספים את הפחיות, מביאים אותם לbottle depot שבתחנת הדלק המקומית ומשלשלים את דמי הפיקדון לקופתם.

יש חשיבות לתזמון מסעות הבקבוקים הללו כי אנשים נוטים לעשות סדר וניקיון בגראז' שלהם לפני החורף ואחריו. או כמו שצ'יזבט לנו שון באותו מפגש הורים יחיד – בשנה שעברה האביב הקדים ואנשים לקחו את השקים שלהם להחזרה לפני שהספקנו לערוך את המסע שלנו.

השנה גם אני מעורבת בזה כי זה מה שהכיתה של אור עושה לגיוס כסף לתכנית, וההורים מעורבים.
העמק מחולק לאזורים והתלמידים מסתובבים באזור שהוקצה להם, הורה במכונית – תלמיד נוקש על דלתות, ואוספים בקבוקים. מכיוון שיש בתכנית גם תלמידים שגרים מחוץ לעמק (כן, כל כך שווה התכנית שלנו) והם עושים גיוס מקדים באזורים שלהם, הם מגיעים להישגים טובים, יחסית ל5000 האנשים (ברוטו) שגרים ברחבי העמק.

לי עצמי יש תחושות מעורבות בקשר לעניין כי יוצא ש14 תלמידים ומספר דומה של הורים וכלי רכב, עובדים יום שלם באיסוף ומיון. כשאדע בסוף היום את התוצאה אוכל לתת את השכר השעתי לזה אבל איכשהו מראש נראה לי שזה יוצא די עלוב.


חזרתי לדווח.
נטע התנדבה למלא מקום אור ויצאה בעשר בבוקר להתחיל ללקט פחיות מבתים בסלוקן.
אני מצדי, ניתבתי את רגשי האשמה שלי על חוסר ההשתתפות (בשל גסיסת הואן) להכנת נשנושים. הכנתי סנדויצ'ונים וחטיפי שוקולד וצ'אי. באחת לקחתי את כל החבורה שלי (טל, קשת ואורה חברה שלה), נסעתי לתחנת הדלק, פתחתי בגז' ושם פתחתי שולחן (כולל מפה).
אבל אף אחד לא יבוא לאכול ולשתות – כולם ממיינים. וכשאני אומרת כולם – אני מתכוונת עשרים ומשהו אנשים.
לקח לי קצת זמן להבין איך העניינים עובדים ואיפה אני יכולה להשתלב. כך זה נראה:
מכוניות חזקות עם מקום להרבה מטען (pickup trucks) שהן הרכב של רב ההורים בכיתה, לחלקן רתומה עגלה עצומה (שמונה על שש עשרה, להערכתי), והכל מלא בשקיות ענקיות מלאות בפחיות ובקבוקים.
וכל הזמן מגיעים עוד ופורקים.
המיון מתנהל על גבי פלטפורמות בגובה המתאים שעשויות ממסגרת עץ ורשת חזקה – כי זה מטפטף הח@# הזה. משני צידי הפלטפורמות יש כעשרה אנשים שממיינים שם לתוך שקיות לפי נושאים. על פלטפורמה לידם יש מיון של בקבוקי בירה. הרחש הכללי הוא של קרקוש פחיות, שזה רעש חמוד.
בשביל חלק מההורים זאת לא פעם ראשונה ונראה שהם יודעים מה שהם עושים. היו שם קופסאות עם כפפות לטקס בכל המידות בשביל מי שלא הביאו כפפות עבודה. אחרת זה מגעיל. אני השתלטתי בהדרגה על המיון המקדים שנעשה על האדמה. לקח לי קצת זמן להבין מה הקטגוריות אבל אחרי שהבנתי סידרתי את הארגזים קצת אחרת וזה נתפס. כל מה שאינו פחיות או בקבוקי פלסטיק של מיץ – נשר והתמיין אצלנו (הידעת? אם יש חלב בשלושת הרכיבים הראשונים של משקה אז הבקבוק אינו נושא פיקדון. אשכרה קראתי תויות).
טל וקשת ואורה הצטרפו למיון ונהנו לסחוב שקיות, לרוקן ארגזי פחיות אל פלטפורמת המיון המשנית ולהסיר פקקים מכל מה שעבר תחת ידינו.

האוירה היתה נהדרת ובקושי טפטף עלינו (גשם. מיץ היה בכל מקום).
ותיקי תחנת הדלק אמרו שמעולם לא ראו השתתפות פעילה של כל כך הרבה אנשים ושיש לנו סיכוי לשבור שיא עם הכמות.
נחכה למחר לראות כמה כסף יצא מכל העבודה הדביקה הזאת 🙂


עוד אין לי תוצאות אבל יש לי תובנות.
למרות שהייתי בעיקר עם הילדות שלי ופחות תיקשרתי עם הסביבה, כמו ההמונים סביב השולחן הגדול (שאגב, נבנה במיוחד למטרה זו ומשמש רק עבורה), למרות שרק בסוף בסוף, כשניקינו מסביב והכל הצטמצם והצטמצם והתקרבנו והרמנו ראש, רק אז היתה קצת תקשורת לכל הכיוונים,
זה הרגיש ביחד.
ברגיל, הילדים עם עצמם, אנחנו נקראים רק לעשות קניות ולהסיע,
אנחנו ההורים נפגשנו פעם אחת במפגש תחילת שנה עם שון וזאת היתה גם הפעם האחרונה,
והנה כולנו ביחד, ילדים והורים. וזה נחמד.
אני לא רואה איך זה קורה עם כל הלו"ז העמוס שלהם, אבל אני מקווה שיהיה עוד משהו כזה שכולל את כולם.
אולי איזה פוטלק לפני חופשת החורף?


אגב, $2700

4 Comments

הגב