יום רביעי, 31 אוגוסט, 2016, 00:49

אוגוסט 2016

נטע ביקשה שיעורי רכיבה על סוסים. מזמן, ממש מזמן. כשיובל לקח אותה לשיעור הוא התלהב ובפעם הבאה הן כבר היו שתיים, והיתה שם מצלמה. כן, מעל מאה וחמישים תמונות. אבל אני מסננת מעולה אז הנה רק ארבע.

horse4

horse3

horse2

horse1

טל מצא ספר עם הדרכה איך לצייר חלליות. אז הוא התיישב לצייר.

taldraw1

taldraw2

taldraw3

taldraw4

אמצע החופש וכל הילדות מתבזרות. להתבזר זה בסדר אבל לפעמים צריכות לאסוף את עצמן ולהתקדם.
אז קניתי לכל אחת מהבנות לוח מחיק קטן כדי שיכתבו לעצמן מה התכנית שלהן לאותו היום. כדי שתהיה תכנית.
קניתי גם לוח אחד לתליה על הקיר כדי שהנעלמות והנעלמים יוכלו לתת רמזים (כגון – נטע אצל נאיו עד 6). ועוד אחד עם ימות השבוע עליו, אותו הברגתי לקיר מיד אחרי שאור אמרה: "מה? את יוצאת לקמפינג בסוף השבוע? למה לא מספרים לי כלום בבית הזה?" וסימנתי בו את כל הדברים שקורים השבוע.
טל התרגז שהוא עצמו לא קיבל לוח מחיק (טעות. מודה) ומיד טיפס ועלה ומחק את כל מה שהיה כתוב בתכנון השבועי. (יש להניח שהוא בחר במחאה שקטה כזאת רק בגלל שהעסק מוברג והוא לא יכול להעיף אותו באויר).
אמרתי לו: "טל, איך הילדות ידעו עכשיו מה קורה?"
"יום רביעי נמצא באמצע?" הוא שאל. אישרתי. אז הוא כתב איפה אמא ביום רביעי.

whereismom

(למתקשות: Mom at food bank).


הדב (או הדובים. הם דומים) התחילו לבקר גם בתוך החצר. זאת המזכרת הראשונה שהשאירו לנו.

poop

poop2

sprouts1

sprouts2

אמא מפרקת ירכי עוף לצרכי שווארמה. טל עומד על כיסא ליד וטוחן במכתש ועלי כוסברה, לשווארמה.
"I like helping you mommy. Do you know why I like helping you? because I love you"

אחר כך אמא מוציאה כיכר של גבינת ברי. לאחרונה טל התאהב בגבינת עזים רכה (למעשה, כל כיכר שאני קונה נעלמת בפי טל לפני שמישהו מספיק ליהנות ממנה) מה שמעיד שהחיך שלו התפתח קצת.

"תראה את הגבינה הזאת כאן. היא לבנה מבחוץ. איזה צבע אתה חושב שיהיה לה בפנים?"
"לבן"
"תראה! צהבהב!"
"יש לזה טעם של חמאה?"
"תנסה ותראה"
"אין לזה טעם של חמאה. ממממ. אני זוכר שניסיתי את הגבינה הזאת פעם"
(איך זוכר? זה היה לפחות לפני שנה וחצי)
"ואהבת אותה אז?" (אני יודעת את התשובה)
"לא. לא אהבתי"
"ואיך עכשיו?"

(מהרהר קצת) "עכשיו זה טעים אבל אני צריך שתורידי את השמיכה הלבנה. אני רוצה רק את הצהוב"

מה היא עושה?

מה היא עושה?

מה הוא עושה?

מה הוא עושה?

קודחים ביחד!

קודחים ביחד!

drill4

הולכת למזבלה להפקיד כמה שקיות. יום חם, לא יודעת כמה כי חלק מהמדחום שלי הפסיק לעבוד אחרי 17 שנים (מקווה שזאת הפסקה זמנית) אבל כנראה מעל 35C.
במזבלה יש להתקבל תחילה אצל האחראית, בפניה יש להתוודות על גודל ההפקדה, לשלם $2.5 עבור כל שקית ולקבל הנחיה באיזה מיכל לזרוק את האשפה.
אז אני מזיעה לי באוטו והיא מזיעה לה מחוץ לאוטו ואנחנו מנהלות לנו שיחת חולין.

"הי, מה נשמע?"
"טוב. חם…"
"כמה חם, יש לך מושג?"
(כי לי אין)
"המדחום שלי מראה את המספר הכי גבוה שהוא יכול"
"וכמה זה?"
"50C"
"זה גבוה. הוא במקרה נמצא בשמש ישרה, המדחום שלך?"
"כן. אבל גם אני בשמש ישירה"

(לא מתווכחת).

הילדות גילו את ערכת ליבוד המחט שלי והחליטו להשתמש בה. גם טל בחר לעשות פרויקט.

הילדות גילו את ערכת ליבוד המחט שלי והחליטו להשתמש בה. גם טל בחר לעשות פרויקט.

כמו שאפשר לראות - המחט נשארה שלמה!

כמו שאפשר לראות – המחט נשארה שלמה!

יצירה אחרת של טל. הוא צייר ציור על הלוח המחיק של אחותו ואז תיאר לי מה יש שם.

יצירה אחרת של טל. הוא צייר ציור על הלוח המחיק של אחותו ואז תיאר לי מה יש שם.

הוא חושב "אולי אני צריך להתנהג כמו בולדוזר".   (הוא מחפרון).

הוא חושב "אולי אני צריך להתנהג כמו בולדוזר".
(הוא מחפרון).

ובאותו יום חם, כשהשמש עוד באמצע השמים, יובל ואני העברנו אחריות לאור בלי יותר מדי עניינים, נכנסנו לאוטו בלי ילדים ונסענו העירה כדי לעשות דברים של מבוגרים: לדבר בלי הפרעה. זה היה מתוק. כל הקטע הזה של להתחיל משפט וגם לגמור אותו, לפתח רעיון, לסלסל מחשבה, זה ממש נחמד ונעים!
נכנסנו לחנות כזאת של בנות, יובל פתח בשיחה עם אחד העובדים מול מה שנראה לי מרחוק כמו שורה של אקווריומים ואני בינתיים תקתקתי קניות בלי לזוז מהמקום, אני אומרת לקופאי והעובדת מאחוריו מעמיסה על העגלה הגדולה. אחר כך בדרך חזרה הביתה האוטו הריח חזק מאוכל של חיות.
ארוחת ערב אכלנו במסעדה שאפילו את הצ'יפס שלה הילדות לא אוכלות כי הוא חריף מדי ובגלל שאנחנו הבנות תמיד באות לשם לפני שאנחנו הולכות לסרט, אני כבר מכירה את פריטי התפריט שאפשר לקבל הכי מהר.
אחר כך בדרך חזרה הביתה מעל הריח של האוכל לתרנגולות וארנבות היה ריח של מנת חצילים ואפונה שלא הספקנו לגמור ואני לא יכולתי להבין איך זה שאין לי במחזיק המפתחות של האוטו כפית. היה קשה, אני מודה.
בקולנוע היינו אולם מלא בנשים. יובל היה הגבר היחיד. איזה סרט מעולה!


התחזית אמרה שיהיה 35 מעלות היום. זה ממש מצער שאני צריכה להסתמך על תחזית אבל זה מה שיש ועם זה נזיע.
מוקדם בבוקר, כשהתעוררתי בטעות, הלכתי לפתוח לתרנגולות וראיתי מחזה נדיר. סנאית, שלפי לוח השנה שלי אמורה היתה להמליט לפני 3 שבועות, עמדה קפואה כשמתחתיה רוחשים גורים יונקים. תהיתי אם יש לה גורים ואיפה הם והנה התשובה בועטת מולי.
אחרי דקה היא החליטה שדי והסתלקה לה. הגורים בטשו מעט ואז זחלו בקושי דרך פתח קטן מאוד בחזרה למחילה שלהם. סנאית חזרה וכיסתה את הפתח באדמה. בכל הביקורים הבאים שלי באותו היום הפתח לה היה בר זיהוי בשום צורה.
אני לא מבינה איך אבל זה עובד.
יום חם. כל כך חם שבfood bank התפריט למחר הוא כולו קר, כאילו סנדי חשבה: להדליק גוף חימום במטבח הזה? אולי בשביל להכין קפה, לא יותר. אז היה לי שם יום קיצוצים קצר למדי. אבל אל דאגה, ביליתי שעות במטבח בבית. מה עבר לי בראש? היה עדיף אם הייתי הולכת לחוף. מתישהו, בין רוטב עגבניות לבישול מרק (לא, באמת, מה חשבתי לי) קרה לי משהו שלא קרה לי מעולם בשש שנותינו פה. החלטתי לא להילחם בדחף והלכתי לחפש את המאוורר שלנו, זה שהגיע עם הבית. הצבתי אותו במטבח והפעלתי. הוא לא עבד.
טוב, לא משנה.


אמצע אוגוסט, כמעט 3 שבועות לפני פתיחת שנת הלימודים, אור מגיעה אלי בחצות הליל ובינינו מתנהלת השיחה הבאה:

"אמא, אני יכולה מחר לשים בתיק איצ'יבן בשביל לקחת לבית הספר שיהיה לי בלוקר בשביל מקרה חירום?" (איצ'יבן=איטריות אינסטנט)
"את רוצה לשים את זה בתיק מחר בשביל לקחת לבית הספר?"
"כן"
"אור, זה נכון שביום האחרון ללימודים רוקנת את התיק שלך וניקיתי אותו ואז סידרת אותו ויש בו כבר כל מה שצריך לשנה הבאה?"
"לא בדיוק, יש לי רשימה קטנה של דברים שצריכים להיכנס אליו ברגע האחרון"
"אבל חוץ מזה הוא מסודר כבר מאז?"
"כן"
"ועכשיו את רוצה לשים שם איצ'יבן?"
"כן"
"כמעט שלושה שבועות לפני תחילת הלימודים?"
"כן"
"אורקי, למה הכל ברגע האחרון? הא?"


משחק הגמר בכדורגל באולימפיאדה, טל מגיח מדי כמה דקות כדי לעדכן אותנו מה קורה.
"לבְּרָא יש נקודה אחת ולגֵר יש אפס"

(אחר כך ברזיל השוו וכמה צרחנו כשהם ניצחו את גרמניה בפנדלים).

brazil

טל רצה לשחק ג'נגה. אבל השולחן היה מלוכלך מארוחת הבוקר. אז טל פינה את כככככל מה שהיה על השולחן וגם טיאטא מתחת.
עכשיו הוא יכול לשחק ג'נגה וגם יכול להיכנס לסבב תורנות ניקוי שולחן…

הייתי לבד והיה לי עצוב. אז מה לעשות? התיישבתי על כרוב

הייתי לבד והיה לי עצוב. אז מה לעשות? התיישבתי על כרוב

אולי זאת היתה חסה בעצם

אולי זאת היתה חסה בעצם

נטע: "אמא, מה יש לי לאכול?"
אמא: "חיממתי לך לזניה, אבל יצאה לזניה עוֹלֵב"
נטע: "אין סיכוי שאני אוכלת לזניה olives"

לוח עדכוני מיקום מיום מפוזר במיוחד. תרגום למתקשות:   אמא ונטע בנלסון, קשת אצל אורה, אור וטלי אצל לזלי.  קבלו עדכון - כולם בבית. אפשר להירגע.

לוח עדכוני מיקום מיום מפוזר במיוחד. תרגום למתקשות:
אמא ונטע בנלסון, קשת אצל אורה, אור וטלי אצל לזלי.
קבלו עדכון – כולם בבית. אפשר להירגע.

מגיע מכתב במעטפה חומה. יובל פותח.

"אני לא מאמין… תראי מה כתוב פה"
"מה כתוב פה?"
"שעשו שינוי ועכשיו את מקבלת מעל אלף דולר בחודש קצבת ילדים"
"איך מעל אלף, זה היה פחות"
"זה היה חמש מאות"
"אז לאן הלכו חמש מאות?"
"לא יודע. זה הכל באשמת הפשוש שלך"

Liberal Leader Justin Trudeau makes a funny face with a young child during a campaign stop at a restaurant,  Wednesday, October 14, 2015 in Welland, Ont. THE CANADIAN PRESS/Paul Chiasson

Liberal Leader Justin Trudeau makes a funny face with a young child during a campaign stop at a restaurant, Wednesday, October 14, 2015 in Welland, Ont. THE CANADIAN PRESS/Paul Chiasson


טל יושב לו בבטסי שחונה בדיוק מול הבית, זה המקום החביב עליו לאחרונה כדי לקבל קצת שקט ולעבוד על העניינים שלו (כמו הפתק הזה, למשל):

כתוב פה:  Tali lav U mommy

כתוב פה:
Tali lav U mommy

השעה היא שעת בוקר מאוחרת, השמים מעוננים, חצי מהמשפחה אי שם במורד העמק והחצי השני מפוזר ברחבי הבית והחצר והכל שקט ורגוע.
פתאום!
צרחות "mom! mom!" קורעות את הדממה. אמא, כולה בבהלת דובים, אחרי שכבר ביקרה הבוקר בלול כדי למצוא כמה ערימות של קקי ואת הנזקים האחרים שגרם, מזנקת ממקומה ורצה החוצה, כולה מלאת אדרנלין ונכונות לתת לדב שמאיים על בנה איזו נגחה עסיסית. שלושה צעדים גדולים מהדלת החוצה, הנה היא מול בטסי, מתבוננת לראות מה מקור המצוקה, ומולה, לא דובים ולא זבובים.
"momy, how do you spell ROAR?"

וכל זה בשביל הציור הזה. כי עם bar (bear) ו crahs (crash) הוא כבר הסתדר לבד.

drawing

טל אוהב לשחק טניס. כל הזמן הוא מחפש מי יקח אותו למגרש.
כאן בתמונות הוא מוכן ליציאה עם התיק של המחבטים והכדורים על הגב.

tennis1

tennis3

אגב, הסיבה שכמעט כל הבגדים שלו מנוקדים בצבע היא שיש מעט מאוד בגדים שהוא מוכן ללבוש ואני במצוד מתמיד אחריהם (הוא צריך לאשר אותם. הם צריכים להיות "גרגיש" ובמקרים מסוימים גם בגדים שהם יותר "מאניש" יאושרו). מה שהוא כבר כן לובש – הוא לובש הרבה. הבגדים שלו מרופטים כדבעי ואם יוצא שמישהו צובע בסביבה – הוא יצטרף. אז הם גם מטופטפי צבע בסבירות גבוהה.

tennis4

tennis5

זאת יצירה שלקח לי זמן להשלים. הגרביים זה צ'יק צ'ק, המסגרת היתה חתיכת מאמץ. אבל זה לא נורא כי גם סריגה שלוקחת זמן, אם נעשית למישהי אהובה, פשוט מאריכה את זמן האהבה.
המטרה של כל זה היא לתת משהו לצפות איתו ואחרי שנגמרת הציפיה, במקרה חרום של רגליים קרות, אפשר לחתוך את חוטי התליה ולהשתמש.

גרביים לשעת חרום וציפייה.

גרביים לשעת חרום וציפייה.

מהנעשה בגינה בסוף אוגוסט:

פטל שחור, אבל הם אדומים כי הם עוד ירוקים.

פטל שחור, אבל הם אדומים כי הם עוד ירוקים.

שרי כחולות. לא טעימות.

שרי כחולות. לא טעימות.

שרי צהובות/כתומות. טעימות להפליא ובשפע. בתמונה רק פרי ירוק כי כל מה שמבשיל נאכל.

שרי צהובות/כתומות. טעימות להפליא ובשפע. בתמונה רק פרי ירוק כי כל מה שמבשיל נאכל.

ארטישוק ירושלמי, סיבוב נסיון. אין לי מושג מתי לחפור אותו, בינתיים נהנית מהצמחים הגבוהים ומחכה לפריחה

ארטישוק ירושלמי, סיבוב נסיון. אין לי מושג מתי לחפור אותו, בינתיים נהנית מהצמחים הגבוהים ומחכה לפריחה

עץ התפוחים הצעיר קיבל השנה רשות מסוזן להצמיח 8 פירות. הם גדולים וגדלים.

עץ התפוחים הצעיר קיבל השנה רשות מסוזן להצמיח 8 פירות. הם גדולים וגדלים.

יובל החליט להפניק את הברווזים וחפר להם בריכה. מסתבר שזה לא רק מים שהם אוהבים, זה גם הבוץ.

יובל החליט להפניק את הברווזים וחפר להם בריכה. מסתבר שזה לא רק מים שהם אוהבים, זה גם הבוץ.

לא הצלחתי להבין למה מסגרות העשב בחצר של התרנגולות מעוכות היטב בקצוות. לא זכור לי שדרכתי עליהן. ואז הבנתי - הדב שמבקר אצלן מדי יום לא יודע שאסור לו לדרוך שם

לא הצלחתי להבין למה מסגרות העשב בחצר של התרנגולות מעוכות היטב בקצוות. לא זכור לי שדרכתי עליהן. ואז הבנתי – הדב שמבקר אצלן מדי יום לא יודע שאסור לו לדרוך שם

בחצר השניה המצב יותר טוב, המסגרות שלמות. מתחת למסגרת השמאלית לא צומח עשב כי הארנבונים מצאו דרך להיכנס מתחת והם מכרסמים את העשב במקור.

בחצר השניה המצב יותר טוב, המסגרות שלמות. מתחת למסגרת השמאלית לא צומח עשב כי הארנבונים מצאו דרך להיכנס מתחת והם מכרסמים את העשב במקור.

החצר שאינה חצר המטילות היא החצר בה יש תרנגולות לבשר וארנבות שאלה מופעים מתוקים של חלבון.

החצר שאינה חצר המטילות היא החצר בה יש תרנגולות לבשר וארנבות שאלה מופעים מתוקים של חלבון.

שאלו אותי כמה מתקני האכלה יש לי בשביל העופות. מה זה משנה כמה, בכל מקרה הארנבות משתלטות עליהם

שאלו אותי כמה מתקני האכלה יש לי בשביל העופות. מה זה משנה כמה, בכל מקרה הארנבות משתלטות עליהם

קשת ורובי משחקות הרבה בחצר התרנגולות, הפעם הן לקחו אתים והפכו את בריכת הברווזים למערכת בריכות

קשת ורובי משחקות הרבה בחצר התרנגולות, הפעם הן לקחו אתים והפכו את בריכת הברווזים למערכת בריכות

כוכב הרוק נשאר הגבר האחרון. בקרב הבנות נרשמה הקלה.

כוכב הרוק נשאר הגבר האחרון. בקרב הבנות נרשמה הקלה.

חממת העגבניות. אין לי ציפיות גבוהות ממנה בשביל לא להתאכזב. מי תגלה מה לא שייך בתמונה?

חממת העגבניות. אין לי ציפיות גבוהות ממנה בשביל לא להתאכזב. מי תגלה מה לא שייך בתמונה?

זה.   לא עגבניה.

זה.
לא עגבניה.

2 Comments

  • דודי הגיב:

    וואי, אחותי. יש לי ככ הרבה מה להגיד…

    על טלי ההורס, שללא ספק מקדים את זמנו, בכל פרמטר אפשרי

    על הבנות היפות והכל כך גדולות!!!

    על המתנה המרגשת שלך עם הגרביים (את משתבחת!)

    על הפנינים של ילדותיך (צחקתי בקול רם. זה נדיר)

    על גינתך המופלאה

    ועליך באופן כללי. שאת מאממת. אפשר להבין למה טל אוהב אותך כל כך! 🙂

הגב