יום שבת, 27 פברואר, 2016, 22:22

יעיפו אותך מ"אמהות משקיעניות"

ככה הוא אמר לי, כשראה את העוגה. מה אכפת לי, פיצחתי את הקוד! מצאתי את האיזון המושלם בין השקעה לרושם והילדים, הילדים מריעים!
זה הולך ככה: מצטיידות בביסקויטים או בגרהם-קרקר או עוגיות או משהו וביחד עם חמאה מכינות קלתית בתבנית קפיצית (בעוונותי הכנתי מקמח וחמאה, ממש – כל הדרך, מההתחלה. משקיענית או לא? יותר מכינה באחת עשרה בלילה כשהמכולת סגורה ואי אפשר לקנות ג"ק). אחר כך לוקחת גלידה, רצוי כזאת עם הרבה הפתעות בפנים, רצוי שתיים שונות (או לבקש שתיים זהות ושהבחור יגדיל ראש ויביא אחת "אייל קורא קלאסי" ו"אייל קורא קיצוני" ויהיו לך שתיים שונות), נותנת לה חצי שעה על השייש (או כמה שלוקח, עד שאת נזכרת שהיא שם בתוך ההכנות של הרגע האחרון), מעבירה את הגלידה לתוך הקלתית בשתי שכבות ועושה או לא עושה גימור יפה מלמעלה (היתה כוונה לזה אבל היא נגמרה ברוטב קרמל – מלח ים חם בעת ההגשה).
תרועות! שככה יהיה לי טוב. ועוד תרועות כשבאתי לשאול מי רוצה סיבוב שני ובגלל שכולם רצו ונשארו רק שתי פרוסות פשוט הוצאתי את מה שנשאר מהגלידה ושמתי על השולחן.
גלידה הם רוצים.
תני להם גלידה.

אבל לא הכל היה חלק ומתוק מההתחלה.
בראשית ישבתי בשמש וסרגתי כי הגיעה השעה אליה הוזמנו המוזמנות וגמרתי לנקות את האזורים הציבוריים של הבית ולהכין את כל הנדרש. אמהות באו והלכו כשהן משאירות אצלנו ילדות וילד וחלק מהן ממש כיבו את האוטו ונשארו לפטפוט קל, על מזג האויר וסקי ועל האביב שהקדים השנה ומה מצב השלג בגבעה בעונה שכזו (כי את מצב האין-שלג בעמק אנחנו רואות).

קישוט חורפי: בלורה קפואה

קישוט חורפי: בלורה קפואה

ויש גם ג'ולות עם צ'ופצ'יק

ויש גם ג'ולות עם צ'ופצ'יק

אם לא היה חורף בדיחה הייתי מכינה אותן בחוץ אבל, אל ניניו, אז הכנתי בפריזר. (היו עוד כמה בזירה אחרת)

אם לא היה חורף בדיחה הייתי מכינה אותן בחוץ אבל, אל ניניו, אז הכנתי בפריזר. (היו עוד כמה בזירה אחרת)

כשאחרונת האמהות המשיכה בדרכה נכנסתי הביתה כדי למצוא חבורה די קטנה של ילדות וילד בגילאי 9-14 יושבות ושותקות בעקביות בסלון. צמרמורת עברה בגווי. התחלתי לעשות רעש וצלצולים. אני!
אחרי קצת דין ודברים עם כלת השמחה יצאתי אל אתר האפיה כי את הפעילות של קישוט הכוסות הן כבר תקתקו וכעת כל שנותר הוא לשתוק ביחד.

הכוס של טל. זאת שאני הכי אוהבת לשתות בה תה!

הכוס של טל. זאת שאני הכי אוהבת לשתות בה תה!

tals2

הכוס של אור. ישר רואות...

הכוס של אור. ישר רואות…

אותה הכוס מזוית אחרת

אותה הכוס מזוית אחרת

המסיבה הזאת תוכננה להיות מסיבת סקי למרחקים שתיגמר בתנור הבוץ אבל בגלל אבעבועות רוח המסיבה נדחתה בשבועיים שבמהלכם האביב עשה את הכניסה שלו והשלג על הטיילת את היציאה.

למסיבה המקורית רצינו להצטייד בכוסות מסוג מסוים, שיתאימו לשתיה חמה במזג אויר קר (שטעינו לחשוב ששורר באמצע פברואר) "בשטח" את הכוסות לא מצאנו ואחרי שהכוסות הסבירות היחידות שהצלחנו לשים עליהן יד היו יפות וצחורות ומקרמיקה, הצטיידנו בטושים-שמן לקישוט. רק להוסיף שקית עם תערובת לשוקו חם (שאור תכין לילה קודם באמצע הלילה, כי למה להתיחס לבקשות של אמא במשך חודש להכין כבר את השקיות) ויש לך משהו לקחת הביתה שהוא לא שקית הפתעה מלאה בשטויות בדולר.

הכוס של נטע. כמה ספרות של פאי היא הצליחה להכניס שם?

הכוס של נטע. כמה ספרות של פאי היא הצליחה להכניס שם?

nettas2

keshets1

אפשר להגיד שפאי מאוד פופולרי אצלנו במשפחה (גם אצל אור היה, שמת לב?)

אפשר להגיד שפאי מאוד פופולרי אצלנו במשפחה (גם אצל אור היה, שמת לב?)

עכשיו הכוסות מקושטות והילדות צועדות ביחד אל התנור שנמצע ליד המרכז הקהילתי.
ליד התנור – נטע, ששומרת על האש כבר שעה וחצי.

הטיול לא שינה הרבה, עדיין מדובר בחבורה קטנה ושקטה ונטע נחלצת לעזרה. אחרי שהעסק מפשיר קצת על מגרש הכדורגל, היא חוזרת לעמדת האופה.
לא היה קל עם הפיצות, היינו צריכות להתחיל את האש הרבה יותר מוקדם, ולתת לתנור חימום ממש טוב. אבל לומדות. בפעם הבאה יהיה יותר טוב.

עם הזמן אנחנו משתפרות עם הפיצה (מה שחום יכול לעשות. פלאים!) והחבורה מתחילה להיראות כמו חבורה. מתרוצצות סביב הקערה, איפה שטל נכנס עם אופני הריצה שלו או מסתובב סביבה ועושה לי פרומואים של התקפי לב עתידיים, יושבת סביבה בהרכבים שונים, מתקשרת. מחייכת.
כשמתקרר ואנחנו חוזרות הביתה, זה נראה טוב ודביק ונטע מלאה בצער על שעיקמה את הרגל ונאלצת לחזור באוטו.
מכאן זה זרם יפה, העוגה קיבלה תשואות ואור קיבלה את הדיסק החדש של אדל.

אחרי שהרב הלכו וחלק נשארו, אחרי שראינו שוב את הפרק הראשון של Fuller – House (בסרט שם המשפחה של די-ג'י הוא פולר, מה שיוצר משחק מילים נחמד שכזה, אבל קבלו פריט טריוויה שיעיף לכן את הפוני: השם האמצעי של אשלי אולסן הוא פולר!!), רגע לפני ארוחת הערב וששת הפרקים שראינו אחריה, יובל בא עם תובנה שאולי תישמע מובנת מאליה אבל בשביל חננות שכמונו זה היה גילוי משמעותי:
"ככה זה, כשיש חבורה של ילדים שלא מכירים אחד את השני, מצב ברירת המחדל הוא awkward וזה לוקח כמה שעות עד שמפשירים ונהיים חבורה. אחר כך הם גדלים קצת ומגלים שאלכוהל מקצר מאוד את הזמן הזה. אנחנו הצלחנו לפספס את זה כי אלכוהל לא עשה את הכניסה שלו אצלנו"

3 Comments

  • עינבל הגיב:

    יובל טועה. מניסיון- אוכל עושה את ההפשרה הזו. בעיקר אוכל מהסוג הממכר- עם סוכר או קמח או שניהם.

    אהבת את פולר האוס? נטשתי באמצע הפרק הראשון. זה הזכיר לי יותר מדי את פגישת המחזור של אחרי 20 שנה בתיכון. מרגישה זקנה מזה. ולאן נעלמו התאומות/התינוקת?

    חוץ מזה, את עדיין באימהות משקיעות. ראי ערך שמיכת התוף! נשיקות מכאן ודש לבנות הפאי.

    • נעמה הגיב:

      אז את אומרת, זה לא חייב להיות בקבוק בירה, זה יכול להיות בקבוק שוקו 🙂

      אהבתי מאוד את פולר האוס. עשוי היטב, מצחיק, הנאה צרופה. למישל יש כמה אזכורים עם קריצה, בטח ראית אחד מהם בפרק הראשון לפני שנטשת. הן לא היו בעניין.

    • אור הגיב:

      מרי קייט ואשלי אולסן (השחקניות של מישל) החליטו לא להצטרף. טוב, יש להן מיליוני דולרים מאימפרית האופנה שלהן בניו יורק, אז הן החליטו שטוב להן שם ושהן לא רוצות לעזוב. חבל לדעתי, אבל זאת ההחלטה שלהן. אבל עדיין מדברים עליהן… https://www.youtube.com/watch?v=Ht_slvNcgmw

הגב