יום שני, 04 ינואר, 2016, 10:51

זאת היתה חופשת חנוכה שהיתה (בקצה של 2015)

כמה שאני אוהבת חופשות מבית הספר! ילדות בבית, ילדות אחרות בבית של (סבתא) שלהן, שקט, רגוע, בלי הסעות.
לחופשה הזאת קיבלתי מכריסטינה בונוס – מינוי לduck sitter למשך השבוע שגם היא וגם קווין לא בבית. חובותי היו מעטות (להאכיל ולהשקות את התרנגולות/ברווזות/ארנבות בבוקר, לסגור את הברווזות בערב ולשמור את הבית חם*) וזכויותי היו רחבות, כללו שתי קומות (לשניה בכלל לא טרחתי לעלות. אולי אין שם כלום) ומסך רחב אחד עם נטפליקס.
לקח לי זמן להתמכר למסך, בהתחלה עוד קראתי וכתבתי, אבל בשלב מסוים גיליתי שסריגה מול בנות גילמור זאת אחת מתמציות האושר.
התכנית המקורית כללה התנתקות מלאה מהבית (עם הפוגות לטיפול בחיות שלי ומשלוחי מצרכים מהסופר), כשיובל מצטרף אלי בסופ"ש.
בסוף זה לא התממש במלואו, לא היו משחקי שבץ נא סוערים על רצפת המטבח, אבל היה לנו ערב אחד ביחד, זאת אומרת שלוש שעות, עם ארוחת ערב של שנינו בלבד ושיחה בלי הפרעות. שיחה בלי הפרעות זה משהו!

חוץ משעות ספורות לבד מדי יום (עם רורי ולורליי והסריגה שלי) היו שלל מפגשים חברתיים וטיגונים.
היה ערב אצל "החברים" בנלסון בו שיחקתי את הדודה שלא יודעת לבשל, כי הגעתי אחרי יום שלם בעיר (קניתי בסופר גבינות, קרקרים, וענבים כדי לשים ביחד על מגש. כמובן שהענבים נעלמו ברובם לפני שהמבוגרים הגיעו לשולחן). זאת היתה חוויה מעניינת, להביא משהו קנוי.
היתה סנטה לוסיה (לביבות!)
היתה יום הולדת לעדי (את הלביבות שהכינו עדי ואביעד טיגנתי אני אבל תכל'ס, כלום לא הגיע לשולחן. ולא רק בגללי) עם מרק הודו ועוגת יועזר נ"ג (עדי נפלה בנ"ג. עכשיו קייט היא החברה היחידה שלי שאוכלת כמעט הכל).
היה יום פריקסה (טרשי מדלורית יוצא מתוק מדי).
היה יום פלאפל וסופגניות עם קייט (בעקבות משחקים תכופים ב"מלך הפלאפל". הייתי חייבת לממש, הילדים גם ביקשו. והשמן העמוק כבר היה על הכיריים).
היה אירוע שוקו להמונים (ונקניקיות?) במגרש הכדורסל/טניס שעובר המרה למגרש החלקה בחורף, האירוע המסורתי של boxing day. לא הלכתי כי הייתי אצל הברווזים אבל הילדות ברובן הלכו וטל נדלק על החלקה על הקרח. אם אפשר לקרוא לזה החלקה. יותר… הליכה זהירה. אבל זה בסדר מבחינתי שיש לי ילד זהיר, שנופל וקם עם חיוך אבל לא שואף למהירויות. זה מרגיע אותי כי זה אומר שאולי הוא לא ישחק הוקי בצורה רצינית בנעוריו (אחרי הכל, אתה לא יכול להיות מנתח מח אם המח שלך חבוט.)

מה שישאר איתי מהחג הזה זה סלט האורז של אנני שטרם ניסיתי להכין אבל אכלתי ממנו בסנטה לוסיה שלוש מנות. כי הוא כל כך טעים.

סלט אורז של אנני

כן, אפשר לנסות עם כלמיני "דגנים" אחרים.

רכיבים:

אורז מבושל
פלפלים קצוצים
בצל קצוץ
תפוחים קצוצים
גבינת פטה – קצוצה אף היא
מעט צימוקי חמוציות
פטרוזיליה קצוצה או כוסברה קצוצה

רוטב:

בחלקים שווים: מיונז, יוגורט ושמנת חמוצה
המון שום
מיץ לימון
פפריקה מתוקה
אבקת קארי

הוראות הכנה:

מה הוראות הכנה. זה סלט.
עכשיו תודי שבחייים לא היית חושבת על הצירוף הזה. וזה ממש טעים!

*כן, בית חם. זה היה לי מפגש ראשון עם קמין עם ממיר קטליטי, כזה שיכולתי למלא בעץ ולבוא 16 שעות אחר כך בשביל למצוא אותו עדיין עובד. פלא. מפגש שני התרחש כמה ימים אחר כך בקוטג' במעיינות החמים, שם גם יובל חזה בפלא. בגלל שחרור מושהה מאוד של הפוסט אני יכולה לתת פה תחזית שבפברואר 2017 כבר יהיה לנו אחד כזה בבית שלנו.

3 Comments

  • עדי הגיב:

    יואו, זה כאילו הייתה לך חופשה בעצם. איזה רעיון מבריק. גם הקוטג' במעיינות החמים נשמע מבטיח. כמו כן, דברי עוד על הקמין לכשיגיע, אני צריכה להתעמק בקמינים בקרוב. ואנסה את הסלט – תודה!

    • נעמה הגיב:

      אני משחררת עכשיו פוסטים שאני מוצאת בארכיון. זה המסוים הוא מלפני שנה. הקמין פה כבר כמעט שנה ואני מוכנה להלל אותו ולספר שבחו בפניו לפי סימן. להתחיל?

      • עדי הגיב:

        או. אז אנחנו בדיוני קמין. לפנינו משימת שיפוץ בית שלא נגעו בו ארבעים שנה. בבית יש ארובה. לי יש חלום על קמין. הבעיה מתחילה בעובדה שרוב הסיכוי שהארובה לא רק סתומה, אלא גם לא עומדת בשום תקן בטיחות מארבעים השנה האחרונות, מה שאומר שהתקנת קמין תדרוש תיקון הארובה פלוס העברה לתקן בטיחותי, מה שעשוי לדרוש בעצם בניית ארובה חדשה לגמרי, סעיף שבהחלט לא מופיע בתקציב שלנו כרגע. אני כה רוצה קמין שאני מוכנה לשקול כזה על גז, כלומר כזה שלא דורש עצים או אפילו ארובה. פיכס, אני יודעת. בן הזוג, אירופי קלאסי שכמוהו, חושב שאו הדבר האמיתי או שנוותר, וכרגע נראה שלא יהיה לנו תקציב לדבר האמיתי. בעצם אין לך מה לספר לי, אלא אם כן יש לך במפתיע משהו טוב לומר על קמין גז ~אמוג'י עגום~

הגב