יום שלישי, 05 מאי, 2015, 20:20

מזקקה בעמק

welcome-sign

signs

אמיתי

אמיתי

זה הדבר האמיתי. זה לא בכאילו, המבנה הזה שנראה עתידני ומיושן כאחד. כך מזקקים וודקה.

כאן זה מתחיל

כאן זה מתחיל

וודקה, כך למדתי, היא משקה בסיסי מאוד.
היה (ויש) לי ידע מצומצם מאוד בשתיה חריפה או משקאות אלכוהולים בכלל כי זה לא טעים לי. אבל זה מעניין, התהליך הזה.
בראשית לוקחים דגנים, אחר כך מבשלים ומתסיסים ומסננים ומקבלים נוזל. את הנוזל הזה מעבירים דרך המערכת היפה מהתמונה הראשונה, שם בהתאם לטמפרטורה הוא מזדקק לכדי שורה של תרכובות שיוצאות בזו אחר זו.
ראשון הוא האצטון, כמדומני. הוא לא מצבע את אצבעותיו (בעל הבית), בדקתי, וגם אם היה, הוא לא צריך גלונים של אצטון בשביל זה (במקרה זה האצטון משמש לניקוי כלים). זה הראש. אחר כך יש לב וזנב. האתנול נמצא בלב ורק הוא משמש לוודקה. בזנב אפשר להשתמש אם מכינים וויסקי אבל וויסקי זה לאנשים שכבר שילמו את רב ההלוואה שלקחו בשביל לבנות את המקום ויכולים להרשות לעצמם להשקיע בחביות יישון ובזמן המתנה. זה לא המקרה.
לא שהוודקה כזאת זולה ואני תוהה אם שלושים ושבעה דולר זה לא הרבה מדי בשביל שלושת רבעי ליטר של הדבר הזה. אבל אני רוצה לתמוך בהם וצריכה איזשהו אלכוהל לטינקטורה אז שיהיה מקומי.

כמה מהמקומיות באה לידי ביטוי בוודקה בסיסית, בלי טעמים?
לא יודעת. קשה לומר. אחרי שהם מזקקים את האתנול הם מוסיפים את המים המעולים שלהם ומרחיבים את זה למשקה עם 40% אלכוהל.
מי שרוצה לקצר את הדרך יכול לקנות מיכל כזה של קוב

קוב? אולי זה יארד מעוקב? אולי איזו מידה מומצאת אחרת?

קוב? אולי זה יארד מעוקב? אולי איזו מידה מומצאת אחרת?

במקרה הזה הם ממלאים את המיכל לפי צרכיהם אבל אפשר לקנות מיכל כזה כשהוא מלא.
מיכל מלא באלכוהל 95% מארה"ב יעלה רבע ממחיר הייצור שלו כאן, עם הנוף והגרעינים המקומיים והפסולת שהולכת לחזירים של השכן (חזירים שמחים…) והמים המעולים. אם קונים כזה אפשר להרים מפעל, לקרוא לו "מיקרו מזקקה" (כי craft זה מינוח שאסור בשימוש חופשי אלא אם עומדים בתנאים) להוסיף מים ולמכור בתור וודקה עם תוית מגניבה.

לא מגניבה כמו זאת, אבל!

לא מגניבה כמו זאת, אבל!

לוודקה יש אחיות כמו ג'ין שהיא אחות ותיקה ועוד אחיות נטולות שם – פשוט וודקה בטעמים.
את הטעמים אפשר לתת בזמן הזיקוק, כמו בחליטה של תה – שמים בתאים מיני תבלינים ונותנים לוודקה טעם.
אפשרות אחרת היא השרייה של נותני טעם בוודקה אחרי הזיקוק. מחלקת מו"פ (אשתו) מגיעה עם שילובים מגניבים שמכוונים לאזורים שונים של הלשון. זה לא רק עניין של טעם, יש פה גם מדע!
(לא בשבילי. לי הכל שורף בגרון רק מלהריח).

חדרי טעם

חדרי טעם

בדיוק כשהגענו, אשתו בקבקה משהו ורוד.

red-vodka

בעזרת המתקן הזה:

מתקן מילוי, איטי מאוד.

מתקן מילוי, איטי מאוד.

אני חושבת שזאת וודקה בלקברי.

בשביל נסיונות בטעמים יש להם את הצעצוע הנחמד הזה:

זיקוקון

זיקוקון

המארח שלנו דחק בנו להצטייד באחד כזה (שלוש מאות דולר מעבר לגבול) ולהכין ברנדי תפוחים או שזיפים מעודפי הפרי שלנו.
לצד מתקן הזיקוק היפה הזה, מצאתי את זה:

פייר? התגעגעתי

פייר? התגעגעתי

נפרדתי לשלום מהבעלים

owner

יצאתי מחדר הייצור, עברתי את הטרקטור והלכתי למרכז המבקרים/חדר הטעימות.

baby-tractor

הסתכלתי על וודקה בכל מיני צבעים והרחתי מאוד בזהירות.
קניתי בקבוק אחד ויצאתי בכוונה לחזור הביתה. בדרך לאוטו פגשתי שני סוסים.

horse

הסתכלתי מסביב וחשבתי שאם יש באוכל ושתיה משהו מהרוח של מי שמייצר אותם אז הוודקה הזאת בטח מביאה שמחה. מה, עם כזה נוף, איך אפשר אחרת?

view

רגע לפני שמתחילה לרדת במורד ההר, לכיוון חוות עורב לבן, אני מגלה ממה עשוי שלט הכניסה היפה שראיתי בדרך למעלה.

back-of-sign

גוונים של מייפל

גוונים של מייפל

שיכורה מלבלוב וממעט אדים של וודקה, אני נוסעת בחזרה למציאות.

הדרך למטה

הדרך למטה

הגב