יום חמישי, 30 אפריל, 2015, 22:22

אפריל 2015 – חלק שלישי ואחרון: מצב הגינה בסוף אפריל ועוד כמה פניני טל

יובל: "נטע, זה נראה לך הגיוני שאת יושבת ומשחקת בטלפון וסבתא מקפלת כביסה?"
נטע: "כן"

(היא לא סתם משחקת בטלפון)

סבתא טובה: "טלי, אתה מפזר את כל הקוביות. מי יסדר אותן אחר כך?"
טל: "את!"
.

טל:"סבתא, תמוּבי!" (תזוזי)
סבתא טובה: "אני מַבתי"
.

טל: "זה too many a little bit" (מעט מדי).
.

יובל: "טל, אתה כמו שניצל" (ר"ל – דפוק)
טל: "אני לא כמו שניצל. שניצל עושה משוגע stuff ואני לא עושה משוגע סטאף"
אמר ועשה סלטה מעל יובל ונחת על הראש.

פרחי אביב, בעיקר צהובים

פרחי אביב, בעיקר צהובים

צבעונים צהובים, בכל מקום. אני אוהבת אותם וגם את שן הארי שמשום מה נחשב עשב. צמח מעולה, מה קרה לכם.

צבעונים צהובים, בכל מקום. אני אוהבת אותם וגם את שן הארי שמשום מה נחשב עשב. צמח מעולה, מה קרה לכם.

החלק ההוא של החצר שהיה כבר מגודר הפך לחצר תרנגולות לפני כמה שבועות. זה לא עצר את התרנגולות מלצאת כי הגדר לא גבוהה מספיק ולא קצצתי להן את נוצות התעופה.
התיקון האחרון בנושא היה לפני כמה ימים כשסידרנו רשת תרנגולות מעל הגדר הפונה לחצר הפנימית, זאת עם בר הסלטים, זאת שהולכות בה יחפות, איפה שבשום פנים ואופן אני לא רוצה תרנגולות מסתובבות, עכשיו.
זה פתר את הבעיה.
כמה ימים אחר כך סידרנו עוד רשת בנוסף לגדר, בחלק התחתון, כדי להתאים את החצר גם לארנבים.

גדר לתרנגולות למעלה ולארנבים למטה

גדר לתרנגולות למעלה ולארנבים למטה

התרנגולות עדיין יוצאות מהחצר החוצה ומשוטטות בשכונה. אני מקווה להגביה את הגדר החיצונית בקרוב ולהפסיק גם את זה. בינתיים, התרנגולות מהבדיחה חוצות את הרחוב והולכות לבקר בגינה של סוזן.

הארנבים השתלבו יפה בממלכת התרנגולות.
את האוכל שלהם, ששמתי במתקן האכלה קטן של תרנגולות, תליתי ב"מאורה" שלהם (כך הם מתייחסים לחלל קטן שנוצר בין קיר לחלון). כדי שהתרנגולות לא יגיעו אליו.

אוכל ארנבים, מוחבא

אוכל ארנבים, מוחבא

כשאני מביאה אוכל טרי לתרנגולות (שאריות מטבח) הארנבים באים לראות מה חדש ואם יש משהו שמתאים להם – הם לוקחים (התרנגולות קצת מפחדות מהם, אפילו שהן יותר גדולות).

ארנב בלול

ארנב בלול

תרנגולות מצטרפות

תרנגולות מצטרפות

בנוסף לשאריות מטבח יש לתרנגולות מתקן האכלה גדול עם אוכל תרנגולות שמיועד למטילות.
בהתחלה קניתי להן אוכל טחון, כי זה הפורמט בו האוכל האורגני הגיע. אחר כך נמאס לנו מהאבק הזה ומזה שזה מתפזר ומתבזבז ועברנו לכופתיות שזה טחון-מודבק. עובד יופי ואין בזבוז. אבל אז מישהי ב"חוואי קוטניז" קישרה למאמר על אוכל מותסס לתרנגולות ולא יכולתי להתאפק, רצתי וקניתי תערובת גרעינים לתרנגולות, מה שקוראים scratch (זה כולל, נדמה לי, גרעינים שלמים של חיטה ושעורה ותירס גרוס על קלחיו) והתחלתי לנסות. התרנגולות עפו על זה.
התחלתי את הניסוי בצנצת גדולה במטבח, הרחבתי אותו ועברתי לדלי של גאלון (בתמונה. עם מי-גבינה של פטה בתוך סטרטר, שכן התרבית של הפטה היא כזאת שעובדת בטמפ' החדר) ולאור ההצלחה, בעודי משתמשת בדלי הקטן, התחלתי להתסיס כמות גדולה בדלי של 5 גאלון (עם מלפפונים חמוצים על תמלחתם).

אוכל תרנגולות מותסס

אוכל תרנגולות מותסס

האוכל הזה ורוד כי הוספתי לו מי תסיסה של ביצים וסלק. לתרנגולות יש ציפייה שאאכיל אותן בכל פעם שהן רואות אותי יוצאת מהדלת האחורית (בבוקר הן מתרגשות ונאספות ברגע שרואות אותי דרך החלון נכנסת למטבח) אז כדי לשמור על יחסים טובים אני נותנת להן נשנוש אחה"צ מהאוכל המותסס. הו איזו התרגשות.
האוכל המותסס הוא בנוסף לכופתיות הבלתי מרגשות שזמינות להן ללא הפסקה.

תרנגולות אוכלות אוכל ורוד.

תרנגולות אוכלות אוכל ורוד.

כך זה נראה בתהליך:

גרעינים יבשים

גרעינים יבשים

גרעינים שוחים

גרעינים שוחים

לזה אני מוסיפה סטרטר (לא חובה אבל יש לי אז למה לא) ומחכה. לא באמת מחכה, אני מתחילה להשתמש מיד אבל ככל שעובר הזמן זה משתפר.
ללא ספק המעבר לדלי הגדול ישפר את המצב…

כדי להאכיל אני פותחת את הדלי ומוציאה כמה כפות ממה שבפנים. הכף הזאת המחוררת הגיעה בסט ביחד עם מסננת פסטה שקניתי לפני כמה ימים במקום זאת שנשברה. התלבטתי ממושכות מול הסט הזה והכף המצחיקה שאין לי מה לעשות איתה. אז הנה, יש.

מצקת מסננת להאכלה

מצקת מסננת להאכלה

פרחים צהובים נהדרים

פרחים צהובים נהדרים

כמה יפות התרנגולות שלנו. במיוחד השחורות והאדומות.

כמה יפות התרנגולות שלנו. במיוחד השחורות והאדומות.

את בעית התרנגולות הנמלטות אנחנו מתכוונים לפתור בקרוב, בינתיים הן הכי תרנגולות חופש שיש. למרבה המזל עונת הגינון רק התחילה ואין להן איפה להזיק בסביבה הקרובה. הן מנקרות בכל השכונה וממירות חרקים לביצים טעימות כתומות חלמון.

מיץ פטל ותרנגולות אצל השכן

מיץ פטל ותרנגולות אצל השכן

מתחת לוילת הארנבים, בה שוכן לבדו הזכר הגדול, אפשר לראות מיכלי איסוף. זה בשביל שהקקי שלו לא יתבזבז סתם על הדשא אלא ילך לגינה.

השנה החורף היה קצר מהרגיל וכנראה שזה מה שגרם לדובדבנים להצמיח עלעלים עוד לפני שפרחו. לפיכך העצים הגדולים והמרשימים שצילמנו בעבר מכוסי פריחה צפופה לא שווים צילום השנה ורק הדובדבן הקטן, הגזום, זה שמניב פירות טובים, זוכה לצילום.
תחתיו אפשר לראות ערימת רסק גזם בחסות עובדי התחזוקה של חברת החשמל.

דובדבן וערימת רסק גזם

דובדבן וערימת רסק גזם

הנה המקור לערימה (שני סרטוני מכונות מרעישות ארוכים):

בסתיו האחרון, כשזרענו את השום, התלבטנו בנוגע לצפיפות הזריעה. מכיוון שלשום מוקצות שתי ערוגות בלבד. החלטנו לערוך ניסוי, לזרוע בכל ערוגה בצפיפות אחרת ובקיץ להשוות את המשקל הכולל שכל ערוגה תניב.

שום שמח

שום שמח

מה שלא לקחנו בחשבון זה את גורם התרנגולות. לפני שהרמנו את הגדר הנוספת, הן עשו שמות בערוגה המרווחת. כנראה שנצטרך לחזור על הניסוי בשנה הבאה.

שום עקום

שום עקום

לא יודעת אם ככה זה כל שנה, לבלוב ופריחה ביחד, או שזה עוד מקרה של מזג אויר שמשגע עצים, אבל הנה הם – שני עצי המייפל שבחצר.

מייפל, לא אדום

מייפל, לא אדום

ניצן של עלה של מייפל אדום

ניצן של עלה של מייפל אדום

עלה ופרח של מייפל אדום

עלה ופרח של מייפל אדום

מייפל אדום

מייפל אדום

סבתא קנתה לטל סיר בצורת מכונית. בחלק העליון של המושב יש כפתור שלחיצה עליו עושה רעש שהוא בין וורום וורום למחיאות כפיים. רעש רועש.
חלק מהסיר ניתן להסרה כך שיתפקד כישבנון.
יום אחד הגעתי לשירותים לעשות פיפי ומצאתי את הישבנון הזה מונח מעל הקרש. ניסיתי להסיר אותו. מסתבר שיש לו תופסנים מאוד חזקים בצד השני. ניסיתי לפענח את הפטנט שמאפשר לשחרר אותו. לא הצלחתי.
בלחצי כי רב התיישבתי מעל כל הקונסטרוקציה הזאת כשאני מכוונת לחור המוקטן.
הצלחתי.
לקח לי כמה שניות להבין למה אני שומעת תשואות.


הסרט האחרון הוא רק למיטיבות לכת. זה סרט בן ארבע דקות שמתאר את הישגיה של טטהלה בתחומי ההגייה (של Baker Street ועוד). ההישג המשמעותי, לטעמי, הוא דווקא בהכנה של הסרט.
בראשית רצתה אור לערוך כמה סרטוני סבתא-דאחקה לכדי סרט אחד. היא ביקשה מיובל שיתקין איזה איי-דבר (אולי i-movie?) על המק שלו. כן, יש לו גם מק (קורה…). יובל נלחם באריה הזה שקוראים לו אפל כמו לביאה. בכל פעם שהם פתחו את התוכנה היא התעקשה להוריד קבצים מרובי ג'יגה. זה היה מגוחך ומעצבן.
בסוף בכוחות משותפים הם הצליחו לנצח את המפלצת ואור ערכה את הסרט. הנה הוא

הגב