יום שלישי, 28 אפריל, 2015, 21:28

אז איך בבית הספר, אור?

אור מרוצה. אני קצת פחות.
הוא הזהיר אותי מראש, המנהל, שילדים שמתחילים ללמוד במערכת חלקית רוצים מערכת מלאה.
אור הולכת ליותר ויותר שעות. היא בבית ספר כל בוקר בשמונה וחצי (מתעוררת בשבע וחצי). לפעמים עד הצהריים, לפעמים נשארת גם לשיעורים שאחרי הצהריים. לפעמים אני מצליחה לשכנע אותה לחתוך אחרי שיעור אחד או שניים, אם יש אירוע מיוחד (כמו סשן צילומים משפחתי או נסיעה משפחתית לבריכה).

אני מתגעגעת אליה. היא לא מסתובבת בבית בשעות היום. מאז שיש לה חדר משלה (עניין של ימים ספורים, מאז שסבתא טובה פינתה את חדר היצירה ונסעה מכאן) היא גם הולכת לישון מתי שרוצה, בלי תלות באחיות המרעישות שלה. אז גם בלילה היא פתאום נעלמת.
איפה את ילדה שלי? ככה זה יהיה מעכשיו?

היום קפצתי לבית הספר בהפסקה כדי לשאול אותה משהו. בדיוק הם סיימו שיעור בhumanities (ראיתי שהיא כתבה שיר). הילדים האחרים שעטו החוצה, לבלות את 15 הדקות עד תחילת השיעור הבא במקום אחר. ראשונות יצאו שתי הבנות האחרות בכיתה שהן כמו שני חומוסים בתרמיל ואחריהן חבורה של בנים בכל הגבהים בין מטר וחצי לשניים (זאת כיתת ז'-ח' אבל כמו אור, יש בה ילד אחד מכיתה ו' והוא נמוך).

אור הכניסה באיטיות את השיר שלה לקלסר והוציאה כריך מגולגל שהכינה לעצמה בבוקר, לפני שיצאה. היא לא חייכה. שאלתי אותה מה קרה. היא אמרה שהיא עייפה, רק עייפה.
בטח עייפה, איך לא תהיה עייפה אם קמה כל בוקר בשבע וחצי?
היא מחוייבת להיות במיטה עם אור מכובה תשע שעות לפני שהשעון אמור לצלצל, אחרת אין לה אישור ללכת לבית ספר. אבל לפעמים האחיות שלה ממש מרעישות. ותכל'ס, חוץ מתכנית כמעט מלאה של בית ספר, יש לה פעילויות אחה"צ וסופ"ש ענפות. כדורגל (כרגע רק פעמיים בשבוע אבל תיכף יתחילו משחקים בשבת), ריקוד (פעם בשבוע, צמוד לאחד מאימוני הכדורגל. קריעה), אייקידו – שלוש פעמים בשבוע (אבל היא עושה שיעורי ילדים ושיעורי מבוגרים. אז זה 5 אימונים באותם שלושה ימים). לפעמים היא הולכת לחוגי after school (לאחרונה פחות, לשמחתי) ויש גם שיעורי מוזיקה שהיא חזרה לקחת ועוד כמה עניינים שבטח פרחו מזכרוני.
וזמן לא לעשות כלום, נשאר לה?
לא נראה לי.
אני רוצה את הילדות שלי משועממות. חולמות. אני לא רוצה אותן עסוקות מדי.

מלכתחילה הרעיון של בית הספר עלה כפתרון לבעיה חברתית. בגלל הקושי למצוא ילדות בגילה לבלות איתן.
ומה עכשיו? היא הולכת לבית ספר, קצת מתערבבת, מכלה זמן רב מדי בישיבה מול לוח ובסוף יושבת בהפסקות לבד.
אז מה עשינו?

אני לא אומרת שהיא לא בקשר עם אף אחד.
לפני כמה ימים היה צריך לעבוד בזוגות והיא צוותה עם בחור אחד.
בעבודות בצוותים (שאינה מחייבת זוגות) היא לרב מצטוותת לחומוסיות. הן נחמדות אבל אין איזו ציפיה שהיא תיכנס לתרמיל שלהן. בשבוע האחרון הן עבדו בשלישיה בכל רגע פנוי (הפסקות צהריים וכל אותן שעות במערכת המכונות "שעת הגאונות" ומיועדות לעבודה על מה שמעניין כל אחד, בעצמו) על שיעורי בית בצרפתית (כן, היא מצטרפת גם לשיעורי צרפתית עכשיו). הן הכינו סרט. אפשר לערוך סרטים על אייפון, לא יאמן.

יש לי תקוות שבשנה הבאה, כשהכיתה שלה תעבור ניעור ויצטרפו ילדות חדשות, היא תמצא מישהי לצאת איתה מהכיתה בהפסקות.

בינתיים, יש לנו מחשבות להגביל את שעות בית הספר שלה, אולי.
זה תהליך.
הבענו את געגועינו ואת חששותינו והיא מנסה מצדה להסתכל על התמונה המלאה ולדאוג שלא תהיה דחוסה.
השבוע היא אפילו ויתרה על חוג בישול בשביל להישאר איתי ועם טל בבית, סתם להיות ביחד.
אור שלי. התגעגעתי. כמה כיף שאת בבית!

תגובה אחת

  • נעמה הגיב:

    עדכון:
    סיכמנו שאור מפסיקה ללכת לשיעורי מדע וכל מה שלפני 10:30 בבוקר. היא הולכת מדי יום בעשר וחצי ולרב נשארת עד סוף היום.
    היא לומדת להקשיב לצרכים שלה (וזה השיעור הכי חשוב מבחינתי) ולוותר על פעילויות אם מרגישה שעמוס לה מדי. היא כבר לא מרגישה שהיא חייבת לקחת כל מה שבתפריט. כשהיא חוזרת מפעילות והיא עייפה היא חותכת למיטה לשעה שעתיים, לא הורגת את עצמה.
    עוד לא עשיתי ביקורת פתע אבל לא נראה לי שאמצא אותה עייפה ובלתי מחויכת אם אעשה, כבר יוני ויש אס"ק ובעיקר עושים חיים (מעבירים שיעורים לחוף ומבלים חצי מהזמן במים או סתם יוצאים ליום טיול פעמיים בשבוע. בית ספר כמו שבית ספר צריך להיות).

הגב