יום שבת, 13 דצמבר, 2014, 22:24

אור ראשון, 2014. סנטה לוסיה

2 מסיבות חנוכה קהילתיות יש פה השנה, אחת בנלסון ואחת בסילברטון. ולשתיהן לא נלך. כי יש גבול כמה חנוכה אני יכולה להכיל.  אבל סנטה לוסיה זה חג חד יומי והוא לא שלי ולכן אין עלי שום אחריות וזה גם לא בבית שלי. אז למה לא, בכיף.

שמלות לבנות – יש ויש. תפרתי לפני שנה והן מאוחסנות לבטח בארגז עם הסביבונים וקישוטי העץ. ארגז חגי האור. לטל אין שמלה מהסדרה ההיא אבל כמו בחתונה של שושה ואוני, מצאתי משהו של האחיות שלו והלבשתי לו. בגיל שלוש הכל נראה עליך טוב.

ילדים וילדות בשמלות לבנות וחגורות אדומות נאספים, השולחן מתמלא באוכל (גררררבלקס. כמה גררררבלקס).

זה לא הכל, יש עוד.

זה לא הכל, יש עוד.

על הכיריים שני סירים, אחד עם יין מתובל ואחד עם מיץ מתובל.

זה היין. לא... זה המיץ. לא, זה היין. זה...?

זה היין. לא… זה המיץ. לא, זה היין. זה…?

אדי היין מתערבבים בריח כדורי הבשר השוודיים שבתנור והגוף שלי מתרונן לקראת תבשיל בשר ביין שלא יקבל. אבל לא נורא, יש גררררבלקס. אני הולכת על גרסת הילדים (מיץ רימונים, מיץ תפוזים, מה עוד?) אבל בשיכרון סוכר שוכחת איזו כוס שלי ולוגמת מאחת עם יין. ומעוד אחת עם יין. כל הכוסות יפות במידה שווה. איפה הכוס שלי?

הנה הכוס שלי! (אני מקווה)

הנה הכוס שלי! (אני מקווה)

חלק מהטקס כולל שירים. קייט מכינה את המבוגרים בעוד הילדים מתארגנים למלא את חלקם.
יש שירונים וקייט מעבירה לנוכחים קורס שוודית 101 מזורז.

ר'ר'ר'ר'ר'ר'ר'ר'ר'ר'

ר'ר'ר'ר'ר'ר'ר'ר'ר'ר'

אני ניגשת לקייט ומנסה לברר מי תהיה לוסיה השנה. אין להם וופרית כרגע והילדה הכי גדולה בסביבה היא הילדה שלי. אני מרגישה קצת כמו אמא שמנסה לשמור על האינטרסים של הילדות שלה. זה בגלל שאני מנסה לשמור על האינטרסים של הילדות שלי (הגיעו אלי שמועות שאור לא).

היא אומרת שאחרי כמה אירועים מצערים (טפטופי שעווה חמה על הראש של לילי ועוד) היא החליטה שהשנה תהיה לוסיה בוגרת ובשנה הבאה, כשיהיו לה נרות חשמליים לחבוש על הראש, אור תקבל את התפקיד.

פינת ליטוף

פינת ליטוף

יובל נשכב ליד טל על הרצפה, ליד צעצועים של אליאס שתמיד גורמים לטל התרגשות ואומר לו שתיכף תבוא לוסיה ויהיו לה נרות על הראש. טל מסתכל עליו במבט מבולבל. אבל איפה… הוא אומר ומחליק את היד סביב הסנטר. איפה… הוא מחווה "זקן" ואומר – איפה הו הו הו?

הילדים כבר מאורגנים וקייט הנרגשת קוראת למבוגרים לראות את לוסיה מגיעה. אנחנו רואים אותה מהחלון.

הנה

הנה

היא נכנסת וכל הילדים איתה, נרות דולקים ושירת "סנטה לוסיה" מלווה אותה.
השוודית שלי קצת חלודה אז אני מצטרפת רק לפזמון החוזר.

(זה לא בשוודית אבל זה אנדראה בוצ'לי).

ילדה גדולה עם נרות על הראש

ילדה גדולה עם נרות על הראש

תכל'ס, אפשר לדמיין שזה חנוכה, לא?

אש אמיתית וכל השיער הפזור הזה

אש אמיתית וכל השיער הפזור הזה

טל הלך עם כל הילדים ועמד ושר איתם, עד שנמאס לו.

היחיד עם נר חשמלי

היחיד עם נר חשמלי

ואני יושבת ורואה את כולם מאחור, איך הילדים מחזיקים את הנר ומסתכלים לכיוון אחר ובינתיים הילדה שלידם מסתובבת גם והשיער שלה בדיוק מעל הנר שלהם.
אין לי מושג איך זה עבר בשלום. כוחה של אמונה, כנראה.

קשת והחברות שלה

קשת והחברות שלה

אחרי כמה שירים, חלקם ביצועים דו-קוליים יפים של הפזורה השוודית, השיירה צעדה החוצה

שיירה יוצאת

שיירה יוצאת

ויכולנו להדליק אורות.
ולשיר עוד שירים!

מקהלת ילדות באור מלא

מקהלת ילדות באור מלא

דיאן ושירון דו לשוני

דיאן ושירון דו לשוני

שרות שירים רבים

שרות שירים רבים

טומי ואניקה על סף חרפון

טומי ואניקה על סף חרפון

וכל הזמן הזה היה גררררבלקס על השולחן.
בסוף חתכנו ישר לסוף השירון ל"אחד אלוהינו" ועברנו לחלק שכולל לחם חמצמץ ודג ורוד ורוטב חרדל-שמיר. זה חלק ממש מוצלח.

חמץ ומצה

חמץ ומצה

פודינג אורז מהאגדות

פודינג אורז מהאגדות

בטעות טעמתי מפודינג האורז. ממש בטעות. שהרי מה לי לאורז? לא חבל לבזבז בבטן מקום של אוכל?
אבל טעות טובה זאת היתה. טעות עם תוספת. היתה שם כמות אדירה של קצפת שהתחבאה בין גרגרי האורז והפכה את היצירה לענן מתוק.
עוד התחבא בפודינג – שקד אחד ויחיד. כריסטינה, שהכינה את הפודינג, הביאה איתה גם חזירון עשוי מרציפן בשביל להעניק למי שימצא את השקד. אני לא יודעת אם זה בגלל שמוצא השקד לא ידע על המסורת ואכל אותו או שהשקד בכלל נמצא בגאלון שנשאר אבל החזיר לא מצא הזדמנות לצאת לאור.

מול הקמין

מול הקמין

בבית של קייט וליאון יש תנור מייסון. זה תנור שבונים סביבו את הבית.

אש

אש

זה תנור שדורש טיפול מיוחד. ממה ששמעתי, חייבים עצים יבשים לגמרי, אסור לחפף בזה, אסור להדליק בצורה מתמשכת אלא אחת ל12 שעות ועולה הון קטן לקנות ולהתקין אותו. בתמורה מקבלים חום גדול כשמדליקים (כשישבתי מולו, עברתי לגופיה והחלפתי צד מדי כמה דקות, לצליה אחידה) ובהמשך חום אחיד שמקרין מהמבנה שסביבו.
במקרה הזה יש ספסל אבן בנוי סביב התנור.

כריסטינה מדגימה צליית ישבן

כריסטינה מדגימה צליית ישבן

בשלב הזה, כשכולם היו שמחים ומרוצים עם בטנים מלאות אפשר היה לקשקש בזמן שהילדים העסיקו את עצמם בחלקים אחרים של הבית.

הכבאית של אליאס. מועמדת לגניבה.

הכבאית של אליאס. מועמדת לגניבה.

אור על אור

אור על אור

קשת

קשת

הפוגה

הפוגה

תמונות נוספות רבות מהאירוע, יש כאן והסיסמה היא Slocan

11 Comments

  • יונת הגיב:

    טומי ואניקה באמת? כמו בבילבי?

  • דודי הגיב:

    כמה אור ויופי! יש תמונה אחת בה אור נראת כמו פיה עם כנפיים…

    (לגמרי חנוכה)

    (באמת טומי ואניקה????)

    • נעמה הגיב:

      וואלה. פיה. טוב, זה בגלל שהיא פיה.

      (כן. באמת טומי ואניקה. אפילו שההורים שלהם קראו להם דריאן ולינאה, בטעות).

  • בשמת_א הגיב:

    שבדים שבדים, אבל הדגל של נורבגיה (-: יש מלים של השירים בשבדית לחלק לקוראות הנאמנות שלך? (-:

    • נעמה הגיב:

      היה גם דגל שבדיה אבל לא היה לידו גרבלקס אז לא טרחתי לצלם.
      מילים אין לי אבל אם את רוצה, אני יכולה לבדוק אם קייט שמרה את הקובץ.

      • נעמה (השניה) הגיב:

        איזה כיף זה לחגוג חגים של אחרים??? 🙂 על אף העובדה שהתמונות מקסימות, התיאור מעניין והילדות/ים נראים כאילו הם יצאו מהצגה על היוונים בחנוכה, מה שבאמ. הוציא אותי לאור היום זה הגרבלקס…. אוי, כמה שאני אוהבת!!! אולי תעשו טובה לקהל ותעבירי פה מתכון אותנטי אמיתי, ישירות מהפזורה?

  • עדי הגיב:

    תמיד אני תוהה כל שנה איך דווקא השבדים, מופת לבטיחות בד"כ, מסתובבים להם עם השיער הפזור בין כל הנרות האלה. כבר שאלו אבל גם אני הערצתי את הבחירה בלקרוא להם טומי ואניקה 🙂 הם באמת קצת דומים. (ואניקה גם היה השם המועדף עליי שם, עד כדי כך שהשתמשתי בו כפסבדונים כשהזמנתי שולחן במסעדה ולא התחשק לי לאיית עדי).

הגב