יום שלישי, 02 ספטמבר, 2014, 04:50

יום ראשון ללימודים, 2014

כבר שנים שהן מבקשות שאני אעשה להן "סקולינג" אבל איך אפשר לעשות משהו עם מר-מתוק בסביבה?
היום השני בספטמבר. הכי מוקדם ששנת לימודים יכולה להתחיל (אתמול היה Labor Day). היום הגנון חזר לפעול אחרי הפוגה של חודש שהורגשה היטב. היום זה היום הראשון שטל בגנון ואני לא בקורס או בעבודה.
כמה שקט פה. כמה לא מתעופפים דברים באויר ולא נגררים כסאות ואין דרישה בלתי מתפשרת לתשומת לב. איזו נפילת סוכר!!!

אחרי שהן הצליחו לצאת מהמיטה ולהגיע למטבח (לחם של ווירדו עם נוטלה. זה צ'ופר מיוחד לבוקר מיוחד) התישבנו סביב השולחן ונטע דרשה כהרגלה: "תני לי תרגילים בחשבון".
זה לא יעבוד לה. אם היא רוצה תרגילים תלושים שתפתח את הספר שלה, אני בטוחה שהם שם במאות.
אני מנסה לחלץ מהן מה מעניין אותן ללמוד השנה. זוכה לרשימה קצרה מאוד. ושוב דרישה לתרגילים בחשבון.
סבלנות נטע.

בערך עכשיו מתחיל פיקניק "לא חוזרים לבית הספר" בפארק הטבע בווינלו, על חוף הנהר השפל. אני לא יכולה להשחית זמן נטול טל על אירוע משמעותי שכזה כי בעוד יומיים אנחנו נוסעות וכלום לא ארוז.
בכלל, אם הייתי עושה משהו מחוץ לבית היום זה בטח היה לנסוע להפגנת התמיכה במורים בנלסון. המצב עם המורים עגום. השביתה שהתחילה בסוף שנה"ל האחרונה לא הסתיימה, שנת הלימודים בחינוך הציבורי בב"ק לא נפתחה וכדי למנוע לחץ ציבורי הרשויות מציעות להורים 40$ לכל יום לימודים שלא מתקיים. זה נורא ואיום.
(כן כן, מקבלי ההחלטות, שהילדים שלהם בכלל לא מתחנכים בחינוך הציבורי, מעדיפים לשחד את ההורים ולא להיענות לדרישות המורים שהן הקטנת הכיתות ומתן תמיכה לתלמידים עם צרכים מיוחדים.)

בחזרה למטבח.
יש לי את התכנית שלי בנוגע ללימודי החשבון (יובל: "נטע לא היתה מחזיקה רבע שעה בבית ספר"). אני מדברת איתן על בניית ערוגות כדי לפתוח את הנושא של יחידות אורך ומשם לעבור לחישובי שטחים ובהמשך לשיא השיאים (נפחים וכמובן – כל החשבון שקשור למתכונים).
כשאני מבקשת מנטע להגיד לי איזו ערוגה (מבין הערוגות השונות שנבנה בעזרת 2 קרשים של 12 רגל) תהיה גדולה יותר היא פותרת בעזרת חיתוך והרכבה של ערוגה אחת כדי לקרב אותה במימדים לשניה. זה מבריק בעיני וגם אור מתלהבת (היא לא נזקקת לפעלולים שכאלה כי היא פשוט כופלת אורך ברוחב).

קשת בוכה. לא שמות אליה לב. אני לא יכולה לחלק את עצמי בין כיתות ב-ה-ו. מביאה לה ספר עבודה של כיתה בי"ת ומשיגה שקט.

נטע לא אוהבת לכפול. היא מחברת הכל. אפילו כשאני מנסה להתקיל אותה עם 29X29 היא מחברת בדרכים פתלתלות.

דרכים עוקפות זה יופי אבל אני רוצה שדרך המלך היה זמינה ותהיה לה אפשרות בחירה. אנחנו עוזבות את הערוגות והולכות ללוח הכפל.

זה הזמן לשלוף את הטושים המיוחדים שקניתי עם יתר ציוד ה"חזרה לבית הספר". הילדות מציירות לוחות כפל על החלון.

נאמנות לשעון אנחנו עוצרות לצורך "ארוחת צהריים" שמוכתבת על ידי הילדות: תפוח, אצות וקופסת מיץ. הקופסא הזאת זה דבר מגעיל ברמות. ניסיתי. אבל הן לא יודו בזה והן ישתו כי זה חלק מאיך שחווית בית הספר נתפסת בעיניהן.


זה היה יום קצר (אחרי המיץ הן נתקעו שעות, כהרגלן, סביב שולחן המטבח, יוצרות משהו ואז היה צריך להחזיר את טל שהדגים רגרסיה ועיקשות בכך שלא דיבר עם הגננת כל היום וכתוצאה מכך חזר עם חבילת האצות שלו כשהיא סגורה. הוא לא יודע לפתוח אותה לבד).
עכשיו אנחנו נצא לחופשה קטנה של חודש וכשנחזור נראה מה נעשה. לוחות הכפל הססגוניים בטח לא ישארו על החלונות כי ליובל יש תכניות מרחיקות לכת לתקופת העדרנו, לשבועיים שבין הטיסה שלנו לטיסה שלו. הוא מתכוון כבר בדרך הביתה מהשדה להצטייד במטאטא חדש ואז הוא מתכוון לנקות את הבית ואז (הקטע הזה כבר מגיע עם עיניים נוצצות וקול רוטט) "הבית פשוט ישאר נקי!".

בשבת בצהריים אני אנחת בנתב"ג ואני מצפה לראות שם את המשאית עם המדליות. ההחלטה לטוס היתה כלכך קרובה למועד הטיסה עצמו שלא ניתנה לי הזדמנות להגיע לכרך ולהצטייד באנטי היסטמין – סגולה נגד ילד שלא ישן בטיסות טרנס אטלנטיות (או כל טיסה אחרת, ויש שתיים אחרות). אני מקווה שלא אזדקק. בכל זאת, הוא לא בן 10 חודשים, הוא לא זוחל ואוכל טישואים משומשים מרצפת המטוס, הוא בן שנתיים וחצי. הוא Monster truck ויש לו שלוש אחיות שיכולות לשחק איתו בבובות קטנות שהן הביאו בדיוק למטרה זו. והוא מגיב למסכים אם הם מציגים סרטים של משאיות או סרטים מצויירים מטופשים במיוחד (יש טו טי טו במטוס?).
יהיה בסדר.

5 Comments

  • שירה הגיב:

    המחנכת החדשה של אופיר (ג') קנתה אותי כשהיא תיארה בהתלהבות איזה דברים היא רוצה לעשות בלימודי מתמטיקה ("נגדל צמחים ונחקור סדרות", "נבדוק מה קורה ליום אם מוסיפים לו שעה.."). חבל שזה קורה רק בכיתת המחוננים..

  • גסטרו הגיב:

    מזכירה לך את ההבטחה לנסיעה ב ה משאית של אחי זו יש שבה גם מיטה ומתנשאת לגובה רב אם את רוצה את מס הניד שלי כתבי או שלחי לי מייל hfaing@netvision.net.il דרך צלחה

  • עדי הגיב:

    אני אוהבת פוסטים עם הדגמה איך מלמדים בהום סקולינג. מקסים. אני יודעת ששרדת את הטיסה לארץ אבל עדיין מעריצה את כוח רוחך לקפוץ ראש אל הטיסה הזו עם הילדים. ומקווה לסיכום ביקור בארץ, רוצה לראות אם תובנותייך דומות לשלי אחרי ביקורים כאלה.

הגב