יום שני, 10 מרץ, 2014, 22:56

שקית קניות שמתקפלת קטן קטן

קצת נשבר לי מהשקיות הרבפעמיות הרגילות שתופסות המון מקום ולא תמיד נמצאות שם כשצריך אותן.
אפשר לקנות שקיות מבד דק וחזק שיכולות להתקפל קטן קטן ולא לתפוס מקום בתיק או לבוא בהרכב משפחתי ולתפוס מעט מקום. הבעיה היא שלהבדיל מהגדולות שעולות דולר-שניים, אלה יקרות ממש.
אבל יש לי מכונת תפירה אז מה אני דואגת.

כשהצטיידתי בבד לפרויקט הזה הלכתי לארץ הבדים עם שקית אחת שהיתה לי (קניתי משומשת) והראיתי למוכרת שם. היא מצאה לי בד מתאים, סינטטי, דק, חזק וזול. בדיוק מה שאני צריכה 🙂
עם השקית הראשונה עשיתי כמה טעויות אבל העניינים השתפרו משקית לשקית. הערות והצעות יבואו בסוף.

מתחילה בגזירה. דרושות שתי "גופיות" שאפשר לקבל בקלות מקיפול בד לשניים, סימון גופיה וגזירה.
אם הקיפול הוא על הצד יש להפריד את ה"כתפיה" של הקיפול לשתיים על ידי גזירה לשניים.

חיתוך גופיה מבד מקופל לשתיים

חיתוך גופיה מבד מקופל לשתיים

הבד הזה הוא אריג שנפרם לכל עבר בשוונצֵי שוונצים אם לא עושים לו גימור יפה. עם הסל הראשון קיפלתי פעמיים וגיהצתי ואז תפרתי מסביב כדי שהשוליים יהיו יפים ונקיים. זה לקח לי כשבוע וזאת הסיבה שבין הסל הראשון לשני עברו כמה חודשים. הייתי צריכה לעבור את הגילוי המופלא שבטח עבור תופרות מנוסות הוא מובן מאליו אבל לי עף הפוני כשעליתי על זה במקרה. אז כדי שלא תגידי "למה לא אמרו לי?" – אני אגיד לך.
אם לוקחת בד סינטטי דקיק שכזה ותופרת אותו במכונה רגילה בתפר זיגזג כשהמחט מטיילת בין שולי הבד לפנים הבד (זאת אומרת – כשהמחט קופצת ימינה היא נוגעת בקצה הבד או קצת מחוצה לו. וכשהיא קופצת שמאלה היא על הבד) – היא אוספת אותו ומהדקת אותו. זה לא באמת עושה שם זיגזג.
(הייתי מצלמת איך זה נראה על המכונה אבל המצלמה סירבה לשתף פעולה. מעט התמונות שכן הצלחתי לצלם עלו לי בדם).
האזורים שנשארים פתוחים הם, אם נמשיך להתיחס לשקית הגופיה כאל גופיה – המחשופים ומפתחי הידיים.

גימור שוליים באזורים הפתוחים

גימור שוליים באזורים הפתוחים

אחלה גימור, הא? וזה עף. עף! צ'יק צ'יק. רצה על זה פעם אחת.
מבחינת הפרמטרים של התפר אז לוקחת זיגזג עד הסוף ומהירות ריצה בינונית (זה הכפתור שמאפשר לבחור בין קווקוו רחב לדק. אז משהו באמצע).

מקפלת לשתיים, מחברת בסיכות בנקודות החשובות ותופרת לסגירה את מה שאמור להיות סגור: למטה, בצדדים ואת הידיות. התפרים למטה אמורים לעמוד בלחץ גבוה והידיות עומדות בעומס הכי גבוה כי כל המשקל מתנקז לשני אזורים קטנים.
למטה אני תופרת בתפר ישר לגמרי במהירות בינונית (אותה מהירות כמו קודם). בידיות אני תופרת פעמיים, ליתר ביטחון. חשוב להקפיד על ה"הלוך ושוב" בקצוות. הסל מיועד לשימוש אינטנסיבי ואם זה לא יהיה חזק – זה יפרם.

תפירה מסביב לחיבור

תפירה מסביב לחיבור

(יש לשים לב לא לתפור בצדדים כל הדרך עד למעלה. זה יהרוס את הידיות. איפה שיש גימור – לא תופרות.)

סגירת הידיות בתפר כפול

סגירת הידיות בתפר כפול

הפטנט הזה עם החיקוי-אוברלוק-במכונה-רגילה יעבוד גם על המקומות בהם תפרנו את הבדים יחד. זה יתן גימור נטול שוונצים לאורך זמן ויעשה את הצד הלא-יפה לא כלכך מכוער.

גימור נחמד לשוליים התפורים

גימור נחמד לשוליים התפורים

אם עובדות בסגנון שלי (סגנון אללה-בַּבָּלה) ולא מדייקות כלכך ויש מעבר לתפר שוליים גדולים (או גדולים לפרקים) אז טוב להקדים ולעבור עם מספריים מסביב לפני שעושים את הגימור עם הזיגזג ולגזור את השוליים שמעבר לתפר שיהיו עד חצי ס"מ (או כמה שזה יוצא שם, הרוחב של הזיגזג).

אותו רעיון גם בידיות

אותו רעיון גם בידיות

(מהתבוננות בתמונות עולה שלא הלכתי על מהירות בינונית בגימור הזה אלא גבוהה. לא אסון)

אפשר לעצור כאן ואפשר לסדר שהשקית תתמלא בחן, לכשיגיע זמנה להתמלא.
לצורך כך מקפלת את השקית לאורך משני הצדדים.

קיפול השקית לאורך, בצד הלא יפה שלה

קיפול השקית לאורך, בצד הלא יפה שלה

תפירת התחתית מחדש במקום בו יש קיפול

תפירת התחתית מחדש במקום בו יש קיפול

היפוך בחזרה לצד היפה. אין צ'ופצ'יקים!

היפוך בחזרה לצד היפה. אין צ'ופצ'יקים!

אם יש עניין שהשקית תתקפל למשהו קטן כדי לשמור על הסדר הטוב אז מתאים להוסיף כיס.
את החומר לכיס לוקחות ממה שהורדנו כדי ליצור את המחשוף.
יצירת הכיס מתבצעת לפי אותם עקרונות לפיהם יצרנו את הסל – תפר רגיל ליצירת המבנה (עם הקפדה על הלוך ושוב בנקודות מועדות לפורענות כמו הפינות העליונות) וזיגזיג לגימור יפה בשוליים הפתוחים ובשולי התפרים.
הכיס מתחבר מבפנים.

תוספת כיס קטן מבפנים

תוספת כיס קטן מבפנים

כל הסל בתוך הכיס

כל הסל בתוך הכיס

זה הגודל הסופי של כל העניין, מקופל

זה הגודל הסופי של כל העניין, מקופל

הערות והצעות:

גודל וגזרה:
את השקית הראשונה עשיתי לפי מידות מומלצות באיזו גזרה שמצאתי ברחבי המרשתת אבל יצאה שקית קטנה מדי לטעמי. אני ממליצה להעתיק שקית בגודל שמשתמשות בו כרגע ומוצאות אותו נח, תוך שלוקחות בחשבון את הקיפול שנותן נפח אבל קצת מוריד מהרוחב. אם מעתיקות שקית קופסתית אז הרוחב ועוד העומק יתנו את הרוחב ההתחלתי (ככה בערך), ז"א את רוחב הגופיה. בשביל האורך לוקחות את האורך (גובה) הרצוי ומוסיפות כמה שצריך בשביל הידיות.

את השקית שאיתה הדגמתי תפרתי ממה שנותר מהבד כך שלא היו הרבה ברירות בקשר לגודל. לאחר מעשה גיליתי שהניסיון שלי להימנע מהשלכת פיסת בד לפח הובילה אותי לתפור סל גדול מדי. אם אמלא אותו בקניות שאינן בגדים אני משערת שהוא יקרע. מה שמתאים לעשות במקרה כזה, אם כבר יש בד ארוך מדי, זה להשאיר את הסל עצמו בגודל סביר ולהגדיל את הכתפיות. עם קצת יותר אורך בכתפיות (ממש לא הרבה), אפשר לתלות את הסל על הכתף וזה נחמד.
עוד דבר שצריך לזכור ולקחת בחשבון זה את הגובה של המשתמשת, ז"א את המרחק של כף ידה מהרצפה (שנגזרים מהגובה). קיצור, חזרנו לנקודת המוצא – כדאי להעתיק סל קיים שמידותיו טובות.

אם חייבת מספרים ברורים בשביל להתחיל ולעשות את הניסיון הראשון אז השקית שיש לי כרגע עם המידות הכי טובות (בשבילי) היא ברוחב 51 ס"מ (רוחב הגופיה לפני קיפול הפינות פנימה), גובה 57 ס"מ ומפתח בית השחי הוא בערך 14 ס"מ. גם 11 ס"מ היה עושה את העבודה.

מה העיקר
לחזק את התפרים בנקודות מועדות לפרימה. הקצוות העליונים של השקית ("בית השחי"), הקצוות העליונים של הכיס הפנימי.
שהכתפיות לא יהיו דקיקות. גם כדי שיעמדו בעומס וגם כדי שלא יחתכו ביד הסוחבת.
לא לפחד כלל.

2 Comments

  • בשמת_א הגיב:

    מדהים ומרשים. אני מסתובבת בתיק עם 4 סלים מתקפלים מהסוג הזה – שלושה שקיבלתי במתנה ואחד שקניתי במבצע בפרנקפורט – ומשתמשת בהם כל הזמן. מהמתנות השימושיות שקיבלתי אי פעם. את הראשון קיבלתי במתנה ליומולדת בראשית שנות השמונים והוא מתפקד כמו חדש. איזה יופי הרעיון להכין כזה בעצמך! והאומץ לבצע (-:

  • דודי הגיב:

    ושוב סחתיין עליך יא אחותי

הגב