יום רביעי, 05 פברואר, 2014, 12:41

תפירת תחבושות בד

קצת יומרני מצדי לכתוב הדרכה לתפירה בהתחשב בעובדה שאני תפרנית מתחילה ביותר, שיש לי מכונת תפירה רק כמה חודשים (תודה טטהלה!) ושאני יודעת לתפור פחות או יותר רק תפרים שמתימרים להיות ישרים, אבל אני מניחה שיש כמה שיודעות אפילו פחות ממני או סתם צריכות קצת תמיכה ועידוד כדי להתחיל לתפור לעצמן תחבושות ואני לא רואה הדרכות בעברית.
אחרי שהסתייגנו – הנה המלצותי בנידון.
תודה לכל מי שעזרה לי בתהליך ובמיוחד לניצן.

יש ברשת המון הדרכות באנגלית בנושא (הנה אוסף קישורים להדרכות לפי סגנונות, והנה עוד אחד). עברתי על חלק מהן, ניסיתי כמה סגנונות ולהלן מסקנותי:
כיס עם אינסרט זה לא בשבילי. אני לא אוהבת את הבסיס הפתוח. מצד שני אני לא רוצה תחבושת עבה כי רב הייבושים שלי הם במייבש ולוקח לזה הרבה זמן להתיבש (יותר מבגדים עבים). הפתרון שלי – תחבושת בסיס עם אינסרט שבא מעליה (אבל אני אמשיך לקרוא לו אינסרט בכל זאת, לשם קיצור). עם מערכת מודולרית שכזאת לא צריך להכין תחבושות בעוביים שונים עבור צרכי ספיגה שונים וגם זמן הייבוש קצר בכל מקרה.
עם זאת, אפשר להכין באותו האופן תחבושות בעוביים שונים (ההדרכה היא לתחבושות דקות). אוסיף הערה בעניין במקום המתאים.

חמרים:
המטרה היא לעשות שימוש בחמרים שכבר יש בנמצא ככל שניתן אבל במגבלה שזה יהיה יפה. מה שאומר שמגבות מוכתמות ישמשו כתוספת ספיגה פנימית, בלי להראות את עצמן. כן השתמשתי בחיתולי פלאנל יפים שכבר היו לי.
קניתי במיוחד PUL (להלן – "פול") שזה אריג נושם שלא מעביר מים (כמו החומר ממנו עשויים כיסויי חיתולי בד). זה חומר יקר (בחנות הבדים שלנו זה עולה סביב 29$ למטר, לפני הנחה, הסוג המודפס. וברור שאני אקח מודפס, איך אפשר לעמוד בפני הינשופים?). קניתי ממנו חצי מטר וזה יספיק לי להרבה תחבושות.
עוד קניתי – כפתורי תיקתק ואת האביזר שמהדק אותם לבד. הם היו די יקרים (3$ לשישיה) וזה בסדר בתור ניסיון ראשון אבל אחרי שמחליטות שהניסיון הצליח ורוצות לתפור צרור תחבושות (או יותר טוב – אם נערכות מראש) אני ממליצה לקנות כמות גדולה בזול (למשל אצל עלי ברבע מחיר) העניין הוא שעשוי להיות בהתחלה קצת פחת על הכפתורים כשלא מהדקת טוב והם מתפרקים וצריך לקחת "נעץ" חדש ולחבר שוב והנה הלך חצי דולר. סתם כאב לב. אז ללכת על כמות ולשים לב שהפלאייר מתאים לתיקתקים המסויימים הללו.

אפשר להכין תחבושות בלי הפול, היו לי כאלו, אבל אני חושבת שזה הרבה יותר טוב עם. בלי שכבה אטומה למים, כל הטפטופים הולכים למטה כך שאם רוצה קיבולת גבוהה צריכה הרבה מאוד שכבות (לכל הפחות במרכז). אם יש שכבת פול אז אפשר לשים פחות שכבות כי כל התחבושת משתתפת בספיגה, לא רק האמצע.
אני ממליצה על תוספת פס פול לכל תחבושת שבוחרת לתפור, לפי כל גיזרה שהיא. זה בד שלא נפרם בקצוות אז אפשר פשוט לגזור חתיכה ולהוסיף בתחתית.

בין הנסיונות שלי גם עשיתי שימוש בפליס כשכבה עליונה, מתוך מחשבה שזה יתן תחושה יבשה. המסקנה שלי היא שדם סמיך ממים. זה לא עובד. זה נותן הרגשה לא נעימה.
עוד ניסיון שאני ממליצה לוותר עליו הוא שימוש בפול כשכבה מלאה ולא רק כפס במרכז. הסיבה היא שדי קשה לנעוץ את התופסנים של התיקתקים בפול. אם משתמשת בפול רק לפס איטום במרכז השימוש בו יוצא חסכוני מאוד (ואז חצי מטר פול יספיק לעשרות רבות של תחבושות).

כדי שתהיה אפשרות לחבר אינסרט, הוספתי שני פסי בד אלסטי (משהו סרוג ודק) שיחזיקו את האינסרט מעל התחבושת. אני לא יכולה להעיד איך הם מחזיקים לאורך זמן כי כל התחבושות שלי די חדשות ואני מעדיפה לא לעכב את פרסום הפוסט הזה בשנה רק בשביל בחינת הסוגיה הזאת.
את רב הפסים גזרתי כשהאלסטיות היא לכיוון האורך של הפס, אחד נגזר בטעות אלסטי לרוחב. בעוד כמה חודשים אני אבדוק מה עבד יותר טוב לאורך זמן.

ממליצה לגהץ את הבדים לפני הגזירה ובשלבי ביניים כשעולה הצורך. אני תפרתי את התחבושות כשטל ער (ודוחף סיכות ואבנים לחרכים במכונת התפירה) אז לא התאפשר. זה יוצא יותר מדויק כשהבד מגוהץ.

לסיכום –

החומרים הדרושים:

בד פלאנל יפה ולא מוכתם (למשל חיתול פלאנל)
מגבת משומשת או בד סופג אחר לתוספת ספיגה (אפשרי, לא מחויב).
PUL
מעט טריקו או בד סרוג אחר.
כפתורי תיתק (או כפתורים אחרים או וולקרו. לא ניסיתי).

ציוד דרוש:

סיכות תפירה
מכונת תפירה (אפשר גם תפירת יד)
פלאייר להתקנת תיקתקים (או ההתקן שדורש שימוש בפטיש).

בחירת גיזרה
הכי טוב, לדעתי, להכין גיזרה לבד בשביל לקבל תחבושת שתתאים למבנה הגוף ולצרכים שלך. לחשוב כמה ארוכה את רוצה את התחבושת, כמה רחבה בכל חלק, האם סימטרית (קדימה – אחורה. סימטריית אורך כדאי שתהיה בכל מקרה), להסתכל על תחבושות שהגזרה שלהן מוצאת חן בעיניך (גם ח"פ) ולהסיק מה את רוצה בשבילך. אפשר גם לנסות כמה עד שמוצאת את האחת. אפשר להכין קצרות וארוכות. אפשר מה שרוצות. את הנסיונות אפשר לעשות עם דף נייר שמקפלות לאורך, מסמנות, גוזרות, מתקנות עד שמוצאות. אני מצרפת את הגיזרה שאני עובדת איתה. הגיזרה כוללת כבר את השוליים לתפירה (כחצי ס"מ). אם אוהבת שוליים רחבים – הוסיפי כמה שצריך.

תחבושת בד – גזרה לדוגמא

לעבודה 🙂

הכנת התחבושת:

  1. גזירות: פעמיים צורת התחבושת מבד יפה, פעם אחת פס חייכני מהפול. אם רוצה תחבושת עבה יותר – גוזרת עוד כמה פסים חייכניים מבד לא יפה (מגבת מטבח פגת-תוקף, חיתול פלאנל כעור). שתי הרצועות האדומות הן מבד סרוג. אין גיזרה עבורן, הן צריכות להיות באורך ארוך קצת יותר מרוחב התחבושת.

    גזירות

    גזירות

    בגלל שהפול שלי מקושקש נאלצתי לבחור לצד התחתון בד פלאנל חלק ומצ'עמם. קרבן סביר בהתחשב בחמידות של הינשופים.

  2. אם רוצה שכבות סופגות במרכז – תופרת אותן לצד הלא יפה של הבד הצבעוני (שמיועד להיות השכבה העליונה).

  3. גוזרת לאורך את השליש המרכזי של קו האמצע בשכבה התחתונה בלבד (ראי תמונה) ומחברת בסיכות את שתי שכבות הפלאנל, צדדים יפים/נכונים פונים זה לזה (בפנים).

    גזור ומוכן לתפירה

    גזור ומוכן לתפירה

  4. תופרת מסביב.

    תפור

    תפור

  5. הופכת (דרך החתך במרכז) ותופרת מסביב.

    הפוך ותפור שוב

    הפוך ותפור שוב

    (עכשיו אפשר לראות שזה צהבהב?)

    הפוך ותפור שוב - הצד הפרוע.

    הפוך ותפור שוב – הצד הפרוע.

  6. מחברת את הפול בסיכות לצד התחתון (מכסה את החתך) ותופרת סביב לחיבור.

    פול מוצמד ומוכן לתפירה

    פול מוצמד ומוכן לתפירה

    פול תפור

    פול תפור

  7. מחברת את הרצועות האלסטיות בסיכות. בחרתי לקפל את הקצוות פנימה.

    רצועות אלסטיות מוצמדות

    רצועות אלסטיות מוצמדות

  8. תופרת את הרצועות. כמה שיותר קרוב לקצה.

    רצועות אלסטיות תפורות

    רצועות אלסטיות תפורות

  9. מחברת תיקתקים. (איזה צד של התיקתק-נקבה פונה לכיוון הנעץ? זה שמרגיש בולט במישוש).
    כדאי לעצור רגע ולחשוב לפני שמחברת את התיקתק השני. לזכור שהסגירה אמורה להיות אחד מעל השני.

    תיקתקים מוצמדים

    תיקתקים מוצמדים

התחבושת מוכנה.
אפשר לקפל אותה לכיס. שימושי אם צריך לארוז אותה משומשת. אם מקפידה שהפול יהיה בחוץ אז זה אמור להיות חסין הכתמות.

תחבושת מתוקתקת

תחבושת מתוקתקת

כיס סכור

כיס סכור

הכנת אינסרט

אפשר להכין אינסרט צר וארוך עם מספר שכבות הספיגה הרצוי במרכז. אני הלכתי על "מפית מתקפלת" כי בצורתה הפתוחה היא דקה מאוד (ומתיבשת מהר). המפית עשויה משתי שכבות של פלאנל. השתמשתי הפעם בחיתול פלאנל עם אפרוחים (נגמר לי ההוא עם הפרות).
מידת האינסרט צריכה להתאים למידת התחבושת. בחרתי להכין אינסרט שיתאים לתחבושת שלי כשמתקפל לארבע (מה שנותן לי 8 שכבות פלאנל. המון). כדי לקבל אינסרט בגודל מקופל של 20 על 5 (כל המידות בס"מ) צריך במקרה הזה להתחיל מ20 על 20 (גודל פרוש).
גם כאן כדאי לגהץ את הבד לפני ותוך כדי אבל המודגם כאן לא מגוהץ ועקום לתפארת. שידעו שזה שלי.

  1. מתחילה מ2 ריבועי פלאנל בגודל 20 על 20 (או מלבן 20 על 40. זה מה שמודגם כאן), מצמידה כשהצדדים היפים/נכונים פונים זה לזה.

    מקופל, עם סיכות, מוכן לתפירה

    מקופל, עם סיכות, מוכן לתפירה

  2. תופרת כמעט את כל ההיקף (משאירה קטע לא תפור להיפוך).

    אפרוחים בפנים,, תפור (רב הדרך).

    אפרוחים בפנים, תפור (רב הדרך).

  3. הופכת, חושפת את הצד היפה.

    אפרוחים בחוץ. עם פתח קטן

    אפרוחים בחוץ. עם פתח קטן

  4. מקפלת פנימה את שולי הפתח, תופרת כדי לסגור את הפתח, תופרת את כל ההיקף.
    כדי שזה יהיה שטוח ולא בלוני – תופרת כמה תפרים בסגנון חופשי על פני ה"מטפחת".

    פתח מוכן לסגירה

    פתח מוכן לסגירה

תפור וגמור

תפור וגמור

האינסרט מוכן. עכשיו אפשר להשתמש בתחבושת עם או בלי האינסרט, בהתאם לרמת הדימום.

תחבושת בסיסית עם תוספת משמעותית

תחבושת בסיסית עם תוספת משמעותית

(התמונה האחרונה צולמה ביום הכי קר שחווינו עד כה. הבוקר התחיל עם עשרים מתחת לאפס. כך נראית תחבושת באור השמש כמה שעות ועשר מעלות מאוחר יותר).


תחזוקה ותפעול של תחבושות בד:

כידוע, דם מנקים במים קרים. מה שעובד טוב בשבילי זה דלי קטנטן עם מים אליו אני משליכה תחבושות משומשות (כולל כאלו שבילו יום בחוץ או התיבשו מסיבה אחרת. לא קורה אסון אם המשומשת מתמהמהת). בסוף היום שופכת את המים (אפשר להשקות את הגינה, אם היא לא מכוסה שלג), מחליפה למים נקיים, משכשכת אותן במים, ומעבירה למכונת הכביסה. אם אצה הדרך אפשר לא לחכות לסוף היום אלא להשרות לאיזו שעה ואז לשטוף. מכאן אפשר לכבס או לוותר על הכביסה ולייבש לקראת שימוש נוסף. גם אם הולכת על שטיפות במים בלבד, בסוף הווסת כדאי לכבס על אמת.

6 Comments

  • בשמת_א הגיב:

    איזה יופי. גם אני כמוך, לא מבינה את פטנט הכיס. הכי פרקטי זה שהתוספת מתלבשת מלמעלה, והתחבושת עם התיקתקים מהווה בסיס לנזילות, שיכול להישאר יבש כל הזמן. בשיטה של הכיס, תחבושת הבסיס מתלכלכת, אז מה החוכמה? ההוראות שלך ממש גורמות לזה להיראות לא קשה (-: אולי באמת אתפור בעצמי. אם כי כדאי שאלמד קודם לתפעל מכונת תפירה… שאלה: מה דעתך על שימוש בגומי של תחתונים בתור מחזיק לאינסרט? בעד ונגד?

    • נעמה הגיב:

      חשבתי על גומי. נראה לי שיכול להתאים. אני תוהה אם הוא לא יוצא מורגש במגע עם הגוף. צריך פשוט לנסות, לא? תמיד אפשר להסיר (זאת תוספת מעל הכל, זה לא יפרק כלום).

      גם אני פחדתי ממכונות תפירה וכנראה שזה בגלל שנתקלתי במכונות מפחידות. אחרי שקיבלתי את זאת הקטנה והטיפשה (היא יודעת רק קוים ישרים וזיגזג) שהיא כלכך קלה לתפעול (אפילו טטהלה התלהבה ורצתה כזאת לעצמה. וכבר יש לה משוכללת) – התנפלתי על התפירה.

      והעיקר לא לפחד כלל!

  • בשמת_א הגיב:

    תרשמי מהי מכונת התפירה שלך?

  • דפנה י. הגיב:

    באת לי בול בזמן. לא שאני הולכת לתפור (אני לא תפרנית בכלל, גם אם הייתי רוצה), אבל הרמתי אריזה אחת של תחבושות חד"פ בסופר מתוך מחשבה על אחרי הלידה וישר נהייתה לי בחילה. אז כבר כמה ימים אני חושבת לחפש ברשת תחבושות רב-פעמיות מתכבסות, ולא עושה. כי כנראה שככה אני בהריוני המתקדם – דחיינית.

    אז אולי עכשיו אני אחפש. פדים רב פעמיים להנקה כבר יש.

הגב