יום שלישי, 03 יולי, 2012, 09:24

ימים ארוכים, אגמים גואים. חלק ג': עוגת קינואה

היום שאחרי החגיגה היה היום הראשון של הקיץ והיה חם. מאוד. שמתי את טל במתקן האידוי ויחד נסענו למפגש הרשת להורים.

(היום הראשון של הקיץ הוא גם יום ההולדת של קשת. הנה קשת מכינה עוגת תותים).

סיפרתי כבר על הרשת להורים? נראה לי שלא.
זה פרויקט שמתפעלות שתי נשים מהעמק, ואל ופני (רק פני). הן מארגנות מפגש חודשי שמיועד להורים לילדים קטנים ובו שוק החלפות, מפגש חברתי וארוחת צהרים. הפעם, פרט לאוברולים לתינוקי שגדל ופעלולון לטל כמו שהיה לנו כשהיינו תינוקות בעצמנו (שמור היטב. פעם ידעו ליצר דברים איכותיים…), יצאתי מהמפגש גם עם חוברת מתכונים כי הגיע סופשנה ובסופשנה הן מדפיסות את כל המתכונים של המנות שהוגשו במהלך השנה.
הטבח הוא האיש של ואל והוא עומד לו ליד הסירים ומוציא עוד ועוד קעריות עם מרק וצלחות עם עוגה ומסתכל בהנאה על השולחנות. הגבר היחיד בחדר, תומך בכל האמהות דרך הצלחת. יפה 🙂

בזכות החוברת אני יכולה להביא את מתכון העוגה. מאז כבר ניסיתי אותה, היא מצויינת. הנה הגרסה שלי (שדומה מאוד למקור).

עוגת שוקולד קינואה

נטולת גלוטן,עם פוטנציאל גבוה להיות פרווה

רכיבים:

2/3 כוס קינואה (לא מבושלת)
1+1/3 כוסות מים
1/3 כוס חלב
4 ביצים גדולות
1 כפית תמצית וניל
3/4 כוס חמאה =170 גר' (אפשר להמיר חצי מהכמות בשמן זית)
1+1/2 כוסות סוכר קנים
1 כוס אבקת קקאו
1+1/2 כפיות אבקת אפיה
1/2 כפית סודה לשתיה
1/2 כפית מלח

הכנה:

  • את הקינואה קולים במשך דקה שתיים בסיר יבש תוך ערבוב. מוסיפים את המים (רצוי חמים, כדי לחסוך זמן). מביאים לרתיחה, מנמיכים ומבשלים מכוסה במשך 15 דק'. מכבים את האש ומשאירים מכוסה עוד 10 דק'.
  • שמים את החמאה בסיר הקינואה ונותנים לה להתמזג עם הקינואה בעוד זו מצטננת מעט (אם לא ממשיכים מכאן לעוגה, זהו מופע טעים של קינואה!).
  • במעבד מזון שמים את הביצים, החלב והוניל. מוסיפים את הקינואה פושרת ומטה (לא לוהטת!) ומעבדים עד שאחיד.
  • בקערה מערבבים את כל היבשים (סוכר, קקאו, אבקת אפיה, סודה לשתיה ומלח).
  • מוסיפים את התערובת הרטובה ליבשה ומערבבים היטב עד שאחיד.
  • משמנים (אני מחמיאה) 2 תבניות של 20 ס"מ או שווה ערך (תבנית פיירקס גדולה למשל). מעבירים בלילה לתבנית/יות, משאירים קצת לליקוקים (טעים מאוד!). אופים ב180 מע' במשך 40 דק' או כמה שצריך בשביל קיסם יבש (עדיף קצת לפני).
    מתקבלת עוגה לחה באמצע כמו גם בצדדים. אפשר לאכול ככה ואפשר לצפות בקרם שוקולד או בריבה.

עוגת קינואה שוקולד – PDF להדפסה
(ומי שרוצה כמויות אחרות ולהוסיף הערות – מתכון פתוח לשינויים אישייים ).


בחלק מהמפגשים הם מביאים מומחית רלוונטית. הפעם היתה מומחית לכיסאות בטיחות. לפני שלקחתי אותה לקומפוסטר על גלגלים שלנו שתגיד לי אם שלל הכיסאות והבוסטרים שלי יושבים טוב, הסתכלתי עליה והיא נראתה לי מוכרת. ממקום אחר. ניסיתי לחבר לה קול או תחושה ויצא לי משהו זקוף ומקצועני. עם חולצות אפורות. אחרי כמה שניות נפל האסימון ואמרתי לה: "הקבוצה שלך היתה מצוינת השנה. גם השנה…".


כמו בכל אביב (עד כמה שאני מכירה פה אביבים) המים גואים.
האגם עולה על גדותיו ונהר סלוקן שיוצא ממנו ומתפתל לאורך העמק, זורם במהירות (להבדיל מהזרימה השלווה האופיינית לו בשאר ימות השנה. לו ולאנשים). הוא לא שוצף כי הוא רחב מאוד. באזורים מסוימים, איפה שהגדה נמוכה ומישורית, הנהר מציף בעונה זו את השדות שמקיפים אותו ומתקבלים אגמים זמניים (ומאוחר יותר ביצות ויתושים).
הייתי השבוע בחצר של מישהי בווינלו שהראתה לי עד איפה מגיעה הנחלה שלה. היא הצביעה לכיוון הנהר ואמרה לי: "את רואה את המים שעומדים שם? אז עקרונית שם החוף שלנו, כשיש חוף"
כמובן שמיד חשבתי על גידול אורז בהצפה והיא אמרה שכבר חשבה על זה.

יובל סיפר לי שבקצה העמק, אחרי שגומרים להצטרף לנהר מים מההרים, רגע לפני שהוא נשפך לנהר קוטני, זורמים בו 500 קוב בשניה.
זה הרבה מים 🙂 (אני צריכה לספר על סצינת המים פה. זה ממש מעניין).


בכל בוקר, כשאני מטיילת עם טל, אני מגיעה לאגם ובודקת את המפלס שלו. קל לראות את השינויים. בהתחלה המים מכסים בהדרגה את מגרש החניה עד שאין אפילו גישה רגלית לחוף (בשלב הזה אנשים עוברים לבלות על מזח הסירות עם כיסאות נח ובירות וחכות וכל היתר). אחר כך הם מציפים את אזור המזח עד שאין גישה להורדת סירות למים. השלב הבא הוא שהמים כלכך גבוהים עד שאין גישה לטיילת ולחוף הכלבים (שגם ככה, בעונה זו, הוא יותר בכיוון של חוף דגים). אני עוקבת יום יום ורואה איך הגשמים משפיעים על המפלס בעיכוב מסוים.
זה מגניב, הדבר הזה. הבעיה היחידה היא שכבר יולי ועדיין אין לנו גישה לחוף. בהתחשב בזה שיולי אוגוסט זה כל הקיץ שלנו (לעתים החצי השני של אוגוסט כבר מתקרר), זה כרסום משמעותי.
(השנה תהיה לנו תוספת קיץ באוקטובר).


שמרתי את קטע הקאלט לסוף.
הנה קשת בשירה: "I love my children, but not this messy house".

הגב