יום ראשון, 04 מאי, 2014, 11:25

נערות הכדורגל (קוסקוס!)

את הפוסט הזה היה קל לכתוב כמו שזה קל לכתוב כשתמנון על אקסטה רוקד איתך סלסה.

לא מזמן סיפרתי איך הילדות האחרות מתלבשות לכדורגל. נטע הפנימה, חיפשה טוב בארגזים של הקיץ שעוד לא פתחתי, מצאה מכנסיים – לא יודעת, של קשת? של טל? אולי כבר קטנים על טל? והתלבשה לכדורגל.
(על הרגליים – השכלול האחרון בביתנו – גרבי כדורגל על מגן שוק מובנה)

נטע ותמנון

כל אחת והכדור שלה

גם אור התלבשה. שחלות מכוסות והכל.

צהוב עולה, סגול רגועה

בנות הכדורגל

הפעם באתי לבקר את הבנות באימון כדי לראות הכצעקתה. ראיתי הרבה בנות ושלושה בנים שנראים משנתון אחר. רב הבנות לבשו מכנסיים קצרצרים וגופיות. חלק מהן היו מפותחות יותר. לחלק כבר היה מבט זגוגי בעיניים, חלק ישבו בזמן האימון בצד ואכלו צ'יפס. (בין שתי הקבוצות האחרונות היתה התאמה חח"ע).


אור מגלה לאחרונה עניין במטבח. בעיקר בנגזרות של שוקולד.
לאחרונה היא סיפרה לי שהיא מתכוונת להכין סופלה שוקולד. אמרתי לה שאין לי שום ניסיון עם סופלה ושזה אמור להיות עניין מורכב, כך לפחות מספרת האגדה. ואז הבנתי שמדובר בוולקנו.
מכיר וולקנו.

וולקנו שוקולד פטל

השדרוג שלנו: פטל אחד באמצע.
בפעם הבאה: 3 פטל.
מכיוון שהוולקנו עושה שימוש גם בחלמונים, היא גם הכינה מרנג. מרנג זה מכה. שלה היו מכה מושלמת.

מרנג של אור

מתחת לכל היצירות הללו – צלחת הגשה שאור הכינה.

קערה של אור

ועוד יצירה של אור. בלתי אכילה.

מיניון חמוד


לכבוד מאי זכינו בשלושה ימים רצופים בהם לא היינו צריכים להדליק את הקמין והם הסתיימו בשני במאי, עם פריחתו של ראשון הצבעונים בגינה. צהוב. אבל החדשות הגדולות (מבחינתי) הגיעו יום אחר כך. ישבתי והכנתי רשימות של מנות אפשריות לארוחות הערב בערבים הרבים שאני עומדת להיעדר עכשיו מהבית (אמא הולכת לביצפר. יאאא) ופתאום נזכרתי בקוסקוס.
הילדות קרועות על קוסקוס. אני חושבת שיוצא להן לאכול קוסקוס רק בישראל. פה גם לא נתקלתי בסולת וגם אין לי את הכלים המתאימים. ואני גם לא מתלהבת מהרעיון של חיטה לבנה לארוחת ערב.
אבל.
גיליתי סולת דקה אצל הסיטונאי שלנו לכבוד הקובה של קרן ונשאר לי ממנה בערך קילו וחצי. נשאר רק להתגבר על המכשלה הטכנית. עם כל הכבוד למסורת, חייב להיות קיצור דרך.
אז הנה הוא (מתישהו אני צריכה להירשם לאתר של ערוץ 7 בשביל שאוכל לשלוח הודעת תודה לחנה א).

קוסקוס בחמש דקות עבודה, בלי כלים מיוחדים

מתכון של חנה א. תודה חנה!
1 ק"ג סולת
5 כוסות מים
1/2 כוס שמן
כף מלח

הכנה:

מרתיחה את המים בסיר. כשרותחים – מנמיכה את האש ושופכת פנימה את הסולת תוך ערבוב. מערבבת כמה שניות עד שהסולת רטובה, דביקה וגושית. מכסה, מנמיכה את האש למינימינימום ומחממת במשך 10 דק'.
מסירה מכסה, מניחה להצטנן לגמרי.
מעבירה בחלקים למעבד מזון (כזה של 12-14 כוסות יכול לטפל בכמות כזאת בפעמיים. קטן יותר – ב3-4 חלקים). שמה את הסולת הגושית במיכל המעבד עם להב הפלדה ומפעילה לרבע דקה. מקבלת קוסקוס דק ואוורירי.
קסם!


הבנות היו באקסטזה. אני הכנתי מרק וכבר דמיינתי לי איך אני מכינה עשר צנצנות של מרק ומשמרת אותן וסוגרת ככה 5 ארוחות ערב. כי את הקוסקוס עצמו אפילו יובל יכול להכין.

נשאר רק לפתור את סוגיית המרק. אני רוצה מרק שלא יסגיר את מוצאי.
סוניה ואלופות אחרות – נא גלו את הרכב התבלינים שלכן וסודות אחרים שמותר לגלות.

16 Comments

  • ניצן_אמ הגיב:

    חוץ מזה שסבתי עליה השלום היתה מתהפכת בקברה מהמתכון החפפני הזה לקוסקוס (אצלה אם לא כל קוס וקוס עבר דרך נפה קודם, והתבשל באדים בלבד, חלילה לא בתוך מים, לא היו קוראים לו קוסקוס.) אני הייתי הולכת על מתכון לובי (מה שקרוי בטעות "טריפוליטאי") משהו כזה, נניח – http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,582,209,71035,.aspx או אפילו כזה – http://www.taimeod.co.il/2012/03/26/%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%A7-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%A1/

    אם בא לך על יותר פשטות. אבל כמו שאת רואה, החיוני בהם זה שיהיה חומוס, ירקות שורש, וכמה טון כורכום. אני הייתי מחליפה את אבקת המרק בציר אמיתי, כמובן, כמו סבתא שלי.

    עשית לי חשק לקוסקוס מכרובית או משהו 🙂

    אבל הכי חשוב, תשמעי, הילדים עולים כפורחים, יפים כפרחים, ויש לך איזה ילד ממש חמוד שגדל שם ופגשנו רק בתור בטן! מחדל! יש לו כבר שיער ארוך… (swoon) אז… מתי אתם מתכננים ביקור בקליפורניה? 🙂

    • נעמה הגיב:

      אני יודעת שזה חילול הקודש לקצר דרך במתכונים מסורתיים שדורשים שיעבוד. מתנצלת מראש מסבתך שאני עושה לה ככה בלגנים בקבר.

      תודה על הקישורים. ההוא מהעכבר לא עבר טוב, אפשר שוב בבקשה?

      אני חושבת שכורכום צריך בקטנה גם בקוסקוס עצמו. ובאמת שכחתי דווקא אותו במרק (אבל שמתי כלמיני אחרים ויצא טעים).

      הילדים אכן, פרחים. תודה 🙂
      אני עצמי לא יכול להגיע לקליפורניה כי נגמרה לי הויזה לאמריקה. והשאר לא יסעו בלעדי.

      • Nitsan.Em הגיב:

        הקישור הראשון – משום מה ה"פסיק נקודה aspx" לא נכנס לקישור. את יכולה להוסיף ידנית.

        המתכונים הללו, אין מה לומר, השעבוד חיוני לטעם, כמו שג'ון סטוארט אמר על הביצים וזה.

        מחדל, העניין עם הויזה. יש תכניות לשנות את זה? או שתחכי שאזרחים ישראלים יוכלו להיכנס בלי ויזה? (זה בטיפול מסתבר)

        לגבי הפרחים, רוצה להעמיד על דיוק, רובן אכן ילדות. שלוש מהן אפילו. . . . . . . אחת נערה.

  • שירה עמי הגיב:

    תודה על השיתוף בתמונות ובחוויות. אתן מקסימות. מה את הולכת ללמוד ובאיזה בצפר?

    • נעמה הגיב:

      אני עומדת להתחיל בעוד שבוע תכנית בקולג' בנלסון תכנית מקוצרת להשגת תעודה שכבר יש לי(טבחית רמה 1). כי לא קוראים פה עברית. 5 שבועות אינטנסיביים (3 ימים בשבוע, 3 שעות בכל פעם) ואז מבחן.

  • סוניה הגיב:

    קודם כל גם אני מצטרפת לשאלה לגבי הביצפר (יש מצב שהוא בטורונטו? ;-)) חוץ מקולולוווו על זה שאת הולכת ללמוד. יופי ויפי.

    לגבי הקוסקוס תרשי לי להתעלם באלגנטיות, למרות שזה נשמע לי פחות משפיל מקוסקוס משקית (אגב לדעתי יש כאלה מלאים, אז בפעם הבאה שיש תנועה מהארץ לכיוונכם תבקשי שיביאו כמה שקיות).

    לגבי המרק – אני ארשום פה את הבסיס עם עוד אופציות. צריך להגיד שגם בלי האופציות הוא אחלה. ועוד הערה לסדר: אני חותכת את כל הירקות לקוביות קטנות, עם כמה סבל שזה גורם לי… אז בסיר גדול: בצל קצוץ ושורש סלרי קוביות קטנות – מאדים קצת עד שהבצל שקוף. אם רוצים גרסה בשרית, אפשר בשלב הזה להוסיף חתיכות עוף או הודו ולאדות אותן טיפה. מוסיפים רסק עגבניות ומערבבים טוב 1-2 דקות ואז כמה כוסות מים, שום קצוץ ואת העלים של השורש סלרי. בשלב הזה אפשר להוסיף גם חומוס גרגרים שלמים (שהושרו לפני זה לפחות לילה). בתיבול יש מלח, פלפל, אפשר פפריקה, הכי טוב פלפלצ'ומה (אותה הערה לגבי משלוח מהארץ, שיביאו לך של פרג כמו שהבאתי לכם פעם), אפשר קוביית אבקת מרק בשר של XOXO וכו'. תכלס את הטעם נותן הסלרי, כל השאר קישוט. מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש. כשעושים את המרק עם קוסקוס שמתבשל על האדים, מוסיפים את הירקות לפי הסבבים של הקוסקוס (20 דקות כל סבב ו-10 דקות מנוחה בינהם, זה אומר שמבשלים את המרק בערך שעה). זה אומר שני סבבים. זה אומר סבב ראשון ירקות קשים (גזר, תפו"א, לפת, קולורבי וכמובן עוד סלרי אמריקאי שלם) וסבב שני ירקות רכים (דלעת, קישואים) ובסוף כשהמרק מוכן מוסיפים פנימה חבילת כוסברה קצוצה, מכבים את האש ונותנים לנוח כמה דקות ככה מכוסה. כמו כל התבשילים מהסוג הזה, לדעתי למחרת זה הרבה יותר טעים אבל יש כאלה שחושבים אחרת. נראה לי שזהו. נשיקות על ראשך. תעלי תמונות של הילקוט ביצפר 🙂

  • יעלפו_מהמושב הגיב:

    זהו, הילדות התייאשו מלעשות לך חינוך ביתי? 😛

    • נעמה הגיב:

      האמת היא שנטע באה אלי לפני כמה ימים ואמרה לי שהיא רוצה שאני אעשה לה שיעורים ושיעורי בית ושאהיה קשוחה איתה. אז אמרתי לה שזה יהיה אפשרי אחרי שטל ילך לגנון כי אי אפשר לשחק בבית ספר כשמישהו מעיף לך את העפרונות ודורך לך על הראש.

  • Nitsan.Em הגיב:

    מה, לא הגיעה התגובה שלי? 🙁

הגב