יום חמישי, 21 יולי, 2011, 22:05

איזה מין קיץ זה?

כבר עבר חודש מאז תאריך יום ההולדת של קשת. בהתחלה חיכיתי שיתחמם בשביל לחגוג (קניתי בריכה וציוד לבועות סבון אבל זה לא הולך עם יום סגריר), אחר כך קייט והמשפחה נסעו לחופשה. אחר כך הם נסעו לעוד חופשה. בינתיים התחמם לרגע ואפילו היה יום אחד של 32 מעלות. שבוע דיברנו על החמסין ההוא.

עכשיו הם כאן כבר שבוע אבל הקיץ יצא לחופשה.
אפור, מעונן, פושר (11-18 מעלות). גשם, ברד, סופות רעמים וברקים.

מדי פעם הבנות אומרות לי "אמא, אולי תפתחי לנו את הבריכה שקנית?" ואני עונה להן: "אולי נחכה שיפסק הגשם קודם?".

הסביבה שלנו מתאפיינת באדמה מחלחלת. כאילו אדמה אבל בעצם רק חול וחול. בגלל זה אין לנו יתושים כמו באזור ווינלו (שם ה"דלתא" האביבית המתמשכת של הנהר יחד עם אדמה שדווקא כן מחזיקה מים עושים את השהיה בחוץ לבלתי אפשרית) ובגלל זה אם 4 ימים לא ירד גשם צריך להשקות.
עכשיו כבר 21 ביולי ועד היום יצא לנו להשקות בערך 3 פעמים, מתוך זה פעם אחת השקייה שאחרי שתילה ואחת שלא ממש נדרשה. בפעם היחידה שהשקינו כי באמת היה צריך – שעה אחר כך התחיל גשם. של 4 ימים.

קיצור. לא מבינה מה זה הקיץ הזה. אני אמורה עכשיו לבלות הרבה על החוף (שחזר לגמרי. הידד), לספוג הרבה שמש בעצמות לקראת החורף, להתלונן על החום, לחפש צל, כאלה מין. במקום זה אני מסתכלת על הכביסה שתלויה כבר 3 ימים על החבל ותוהה מתי היא תתיבש לגמרי.

מה שבטוח זה שסיבות לקטר תמיד יהיו 😉


הירקות בגינה אולי זזים לאט אבל הפירות התעשתו. קצת באיחור הם הבשילו ומבשילים.
האקלבריז ביער, בשפע. זה מאחורי הבית אז אפשר ללכת כל יום יומיים לראות מה חדש (לא רק אנחנו בודקים ויש מספיק לכולם).
טימבלבריז (אלה כמו פטל אבל הרבה יותר עדינים וגדלים בכמויות בשולי הדרכים) – מתחילים להבשיל עכשיו.
ססקטון בריז – פחות טעימים מההאקלבריז אבל בטוחה שמעובדים (מיובשים, בתוך מאפינס וכד') הם מצויינים. מה שעוד מצויין בהם זה שהם גדלים על עצים ובכמויות. אתמול העמסנו את כל האופניים שיש לנו על הנגרר שלנו ואת כל הילדים שהיו לנו (שלוש שלנו ועוד שני אורחים) ונסענו כמה דקות לקטע ממסלול האופניים/סקי שידעתי שיש בו המון ססקטונים. מה שלא לקחנו בחשבון זה שהקטע ההוא נמצא בתחום שיפוט ווינלו (מבחינת קידומת הטלפון ומבחינת היתושים). חלק מהילדים פרצו בבכי אז סגרתי אותם באוטו שם הם טבחו ביתושים שהעזו להסתנן. היתר קטפו כאילו הם לא שוחים בנהר מזמזם. בסוף חתכנו די מהר כי המבוגרים האחראיים סבלו וכמה אפשר להחזיק ילדים סגורים באוטו.
אני הגעתי לטיול הזה עם בגדים ארוכים וקסדה. עכשיו יש לי אזניים עקוצות כדבעי.
עקיצות במאחורה של האזניים? לא כיף. אל תנסו.

כשהחזרנו את הבנים הביתה (אני צריכה בהזדמנות לספר על ואלן, aka "החתן". אין דברים כאלה) אבא שלהם אמר שבאמת בלתי נסבל השנה אבל עוד שבוע שבועיים יבואו השפיריות ויראו ליתושים מה זה.
אני רוצה לראות את זה.


חוץ מאלה יש גם פטל בר שאני לא רואה בכמויות אבל זה בטח בגלל שאני לא יודעת איפה להסתכל, יש פטל גינה בגינה שלנו, הרבה. תיכף יבשיל ואני אחגוג.
יש תות שדה שמבשיל בהדרגה אבל הבנות דוגמות אותו שלוש פעמים ביום אז לא ממש יוצא לי לאכול בעצמי.

ויש כמה עצי דובדבן שמבשילים עכשיו.

דובדבנים זה טעים!!


השבוע היה שבוע חופש מקייטנות. כמה קל.
אני שומעת הורים לילדי מסגרות מדברים על הקושי שבחופש הגדול (חלק מהם, לא כולם) וחושבת לי – ילדים בבית זה קלי קלות. איך אתם מסתדרים עם שיגרה כלכך מעייפת של אשפוז יום?

בימים של קייטנה אני צריכה להגיש ארוחת בוקר עד תשע ורבע ולדאוג שהילדות יהיו ערות ולבושות בזמן בשביל לבוא ולאכול אותה (השכבות והשכמות זה פופטיץ. אבל האחריות לתזכורת עלי כי זמנים זה דווקא לא פופטיץ). לארוחת הבוקר יש סטנדרט מסוים ולוקח זמן להכין אותה.
חוץ ממנה אני צריכה לארגן 6 קופסאות אוכל: 3 עם ארוחת צהריים ושלוש עם "snacks". יש לי רק שתי ילדות שהולכות לקייטנה אבל יש שלישית שקיבלה תרמיל משלה ובקבוק משלה ודורשת ארוחות מוכנות משלה כדי שאוכל בסוף היום לרוקן את הקופסאות לקומפוסט.
כי היא עסוקה מדי בשביל לאכול.
יש לה אמא בידורית.

ברבע לעשר אני מקימה אותן מהשולחן, מזרזרת לכיוון החוץ, מקווה לצאת הפעם על אופניים אבל או שיורד גשם או שהן נזכרות כל אחת בתורה ששכחה לשים משהו בתיק. לרב גם וגם.
אז שוב נוסעים באוטו ומגיעים באיחור.
משם אני נוסעת עם קשת לאנשהו. לאגם או לחברים או ללזלי. בלי אור ונטע צריך לארגן לקשת סביבה מעניינת. אני לא מעניינת.

אחר כך איסוף ואוכל ועניינים ועד סוף השבוע הבית נראה כמו בית מאוד עסוק ולא מתוחזק. וזה לא כיף.

קיצור, לא יודעת איך הן עושות את זה.


לאחרונה זכיתי לשני שיעורי סריגה (קרושה) מידיה של פט שמזכירה לי את סבתא טובה. זה קרה בגילדה.
בפעם הראשונה הזעתי ודי סבלתי. מתישהו פט שאלה אותי איך הולך ואני אמרתי "מאבק".
בפעם השניה הגעתי כשאני לא זוכרת כלום מהפעם הראשונה (לא תרגלתי) אבל הידיים קצת זכרו משהו. הפעם היא לימדה אותנו התנהלות מעגלית וזה כנראה מה שהייתי צריכה.
הפעם כשהיא שאלה איך הולך זה לא היה מאבק. כבר לא הזעתי.
אחר כך חזרתי הביתה והתחלתי לסרוג כדורים ועכברים.
אני לא יודעת הרבה יותר מאשר ללכת במעגל, להוסיף ולהפחית אבל אפשר לעשות עם זה הרבה ואני מרגישה שנפתח בפני עולם חדש. וגם איבדתי את אימת הסריגה שהיתה לי.

ניצן דחקה בי להרשם לרבלרי. אמרתי לה מה קשור, אני עוד בשלב הכדורים והעכברונים אבל היא התעקשה. איזה מזל שהתעקשה.
בואנה! זה דבר מאמם! ברגע שאסיים את מתנות היומולדת שנחתו עלי במפתיע יש לי כבר רשימה של פרויקטים לביצוע. וכולם כאלה חמודים. אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל לסרוג מתנות כריסמס או בגדי חורף ליויו.

44 Comments

  • הפרה הגיב:

    איזה יופי! שיהיה במזל טוב!

  • תמי הגיב:

    יפיוף. ואת מאממת.

  • שירה הגיב:

    ככה בסוף בלי התרעה? המון מזל טוב!!

  • רותה הגיב:

    יש שם בולבול? איזה יופי!!

    • נעמה הגיב:

      כנראה שזה מה שיש שם.
      עקרונית, לפי חוק, אסור לתת מידע על מין העובר ובכלל לא להסתובב שם באזור כשההורים רואים. אבל כנראה שהצלחתי לשכנע אותה (למרות שלוש בנות שהיו נוכחות בחדר) שאני לא סינית שהולכת להפיל אם זאת נקבה. אז היא כן הסתובבה באזור הפין המשוער בנוכחותי ולא אמרה כלום, רק צחקקה. לי זה נראה די ברור. יכול להיות שכולנו טועים, לא ממש משנה לי.בן זה משהו שאני צריכה להיערך אליו, בת אני כבר רגילה 🙂

  • גסטרו הגיב:

    טוב לפתוח את היום עם בשורה שכזו! בחוף המזרחי של ארהב נאנקים מגל חום -לדברי אחותי יותר גרוע מאילת וגם אנחנו לא מלקקים ארטיק בלי להזיע.. שמחי על כל יום סגריר !

    • נעמה הגיב:

      שמעתי על גל החום בארה"ב וטורונטו אבל את צריכה להבין, מספטמבר חוזרים להדליק קמין. בנובמבר דצמבר שכבר יהיה פה יותר מעשר מתחת לאפס. חייבים קצת קיץ באמצע עם כל האור והחום כדי לעבור את החורף בלי חסרים.

  • דגנית הגיב:

    יוהו……מזל טוב..עכשיו מבינה למה נסעת לשם…את בקנדה…זה כבר חצי הכנה לא? חוץ מזה לפי הכתוב מסתובבים שם כבר כמה שובבים שאת יכולה עליהם…את עושה הכנה כל הזמן……מזל טוב ליובל…גם על הקצר של הקיץ….שתהיה הרבה בריאות ושמחה.

  • דגנית הגיב:

    אוהבת מאוד תמונות אולטרסאונד…..תודה על השיתוף…

  • ברונית הגיב:

    איזה מלכה! ואחרי שהנחת את כל הברי'ס והתותים ונמתיקות המשפחתית הבאת פתאום דובדבן. ילד חכם, מגיע למשפחה הנכונה. חיבוק אמיץ!

  • יעלי_לה הגיב:

    וואו, איזה יפיוף. נראה בוגר למדי! בן כמה הוא אם מותר לשאול?

    (כרגיל כולכם מהממים)

  • שירי_ג הגיב:

    יווווווווווו זה כל כך מרגש…. בשעה טובה. איך מתארגנים ללדת את יויו בחורף המטורף שלכם?

    • נעמה הגיב:

      ירדתי מהתכנית ללדת מאחורי עץ כמנהג המקומיות. מאחורי העץ יהיה שלג.
      כנראה שנלד מתחת גג 🙂

      • שירי_ג הגיב:

        הגנים המזרחיים (מזרח פולין כמובן) שלי ישר חושבים ומוטרדים מכמה קר הולך להיות (ובקור, כידוע, כמו בשיער רטוב ורגליים יחפות טמון שורש כל הנזלות וכיו"ב) …אה, ואין מה להתכונן לבן. הם באים עם הוראות הפעלה פשוטות הרבה יותר (:

        • נעמה הגיב:

          קר בחוץ, בבית יש קמין. לא נראה לי שהוא יעלה על מזחלת לפני גיל 3 ח' ואז כבר מתחיל להתחמם (מינוס חד ספרתי ככה בקטנה).

  • מיכל הגיב:

    מצטרפת למתרגשות ולמברכות! ניסיתי לדמיין אולטראסאונד עם 3 בנות. ואבא. מקסים. נהדר.

  • חגית רם הגיב:

    קולולולולולולולולולו בשעה טובה, איזה יופי… ובן זה בהחלט משהו שונה, אבל אחרי שלוש בנות מי יודע איזה השפעה תהיה להן???("מועטה" משהו) נשיקות מאתנו הרמילדוורטים

  • בת דודה של הבת דודה הגיב:

    ברכות! והבנות מהממות כרגיל…

  • הילה הגיב:

    טוב, הצלחת באחת להעביר אותי ממחלקת קוראים אנונימיים למחלקת המטקבקים.

    אין מילים, נעמה. איזה אושר. שמחה נורא בשבילכם. שיהיה בשעה טובה ובהמון בריאות.

    אחת שיודעת. 🙂

    (אוי, פתאום אני חושבת שהחתימה היא דו משמעית. אז היא לא, דהיינו – יש לה רק את המשמעות ההו כה משעשעת של ז'רגון טוקבקי).

  • תמרי הגיב:

    איזה יופי, בהצלחה לכם! (בנים באמת יותר פשוטים להפעלה). במיוחד עם שלוש מפעילות כאלו.

    • נעמה הגיב:

      אה, כן, ידוע שגברים הם מכונה עם שני כפתורים והuser manual שלהם הרבה יותר קצר. הבעיה היא שכמו המנואל של הבנות – הוא לא מגיע בצמוד לתינוק וצריך לכתוב אותו לבד.

  • דודי הגיב:

    מה, יוב הסתפר??? 🙂

    ** פוסט מאמם**

    • נעמה הגיב:

      סיפרו אותו שלוש ילדות ולדבריו זאת התספורת הכי נעימה שעברה עליו בחייו (למעשה הוא אמר שזאת פעם ראשונה שהיה לו נעים).

  • עינבל הגיב:

    יו איזה פוסט מקסים! אור עם הדובדבן מאממת לגמרי!!!

    מזל טוב על היו יו, איזה תמונה מקסימה:-) לא מזהה, מי קורא שם על הספה ביחד עם אור? שבוע טוב ושיבואו מה ימים חמים דיים לבריכת יומולדת קשת:-)

  • אביטל ציזיק הגיב:

    מזל טוב !

  • ליאת הגיב:

    וואו! בשעה טובה ובהצלחה מרובה. הבנות שלך מהממות, בתוך כל הירוק הזה. כאן בקליפורניה (צפון) אין להתלונן על הקיץ.. חם אבל לא מדי וקריר משעות הערב המוקדמות ביותר. אני עכשיו עם כל הנוער בבית, די כיף אבל לא מספיקים הרבה. חשבתי עליך, עכשיו כשאנחנו במעין חינוך ביתי קיצי..

  • sharon הגיב:

    יאאאאא כל כך ידעתי כשהגבת לי שאת בתקופה שלא יכולה לראות דגים רציתי להגיב בחזרה אבל התאפקתי יאאאאא כבר אמרתי ? כל מה שכתבת כבר לא חשוב מזל טוב !!

  • jj2004 הגיב:

    יוווןןW, יויו. שיהיה בשעה טובה. (קראתי את הפוסט פעמיים כדי להיות בטוחה שהבנתי נכון, רק אח"כ קלטתי שהתשובה בטח בתגובות:-)

  • שני הגיב:

    איזה מתיקות!!! מקווה שורוד זה הצבע שלו:-)

  • מאיה הגיב:

    טוב, עד עכשיו נהנתי לי בשקט אבל זה כבר מחייב מעבר צד למגיבים. בשעה טובה! עם שלוש אחיות כאלו אין ספק שהוא יהיה הבולבולון הכי בר מזל בסביבה. קשה להאמין אבל אם בכל זאת יש משהו שאתם צריכים לקראת המאורע הגדול מהעיר הגדולה (חוץ מעץ נטול שלג) רק תגידי, אבל מהר אנחנו יוצאים לדרך עוד יומיים שלושה. חיבוק

  • כנרת הגיב:

    נעמה אני כל כך שמחה בשבילכם! שיהיה משעמם עם לידת בית מושלמת והנקה ממושכת והמון שעות שינה. מכרים שלי ילדו לאחרונה ילד רביעי כשהשלישי בן ארבע והאמא אמרה לי שזה כל כך כיף כי המון זמן לא היה להם תינוק. נשיקות

  • ניקי הגיב:

    המון מזל טוב!

  • מיכליקה הגיב:

    זה רק בגלל המשהו ששתית או אכלת איפה שהוא והאישה ההיא אמרה לך שזו סגולה לבנים! אני עוד כמעט זוכרת את הפוסט וזה המון. בנים זה אחלה רק מאתגר לחתל אחרי בנות.

    • נעמה הגיב:

      אם אני זוכרת נכון את האירוע ההוא עם הסגולה לבנים, זה היה מש מזמן. הסגולה הזאת היתה אמורה להתבזבז מזמן בשתי ההפלות שהיו לי מאז… כנראה שזה כישוף ממש חזק. רשמי לפנייך: (אני יודעת שאת מתכננת עוד בן 😉 ) – לאכול עוגה מסעודת מצווה של הולדת בן.

  • easy reader הגיב:

    בשעה טובה!

הגב