יום רביעי, 23 מרץ, 2011, 23:12

בראוניז, אופניים ועניינים אחרים שמתגלגלים

"היה כיף אצלכם במסיבת פורים"
"כן. מסיבות זה כיף. אנחנו צריכים לחגוג יותר"
"טוב, החג הבא זה פסחא. 24 באפריל. חוגגים עם שוקולד"
(אני יודעת. ארנבי השוקולד הפציעו כבר בסופר)
"מה? זה יותר מחודש לחכות. אין איזה חג יותר קרוב?"
"מממ… תני לי לחשוב רגע… יום העצמאות של הודו בקרוב"
(בדקתי עכשיו. זה באוגוסט. היא בטח אמרה משהו אחר על הודו ואני מתבלבלת)
"מעולה. אפשר לחגוג בארוחה הודית"
"מצויין. סגרנו"

ועד שנברר מהו החג ההודי הקרוב ומתי הוא מתרחש בדיוק, יש לנו את זה: כל יום הוא חג איפושהו בעולם.


פגשתי השבוע את הסבתא הכי קולית בעולם.
לזלי באה לבקר אחה"צ עם נכדתה קוֹרָה שמתארחת אצלה השבוע.
בעודנו שותים תה ואוכלים סופר-מאפינס (לא יאמן מה היא מכניסה למאפינס האלה, מפשתן ועד קינואה. יוצאת מזה ארוחת ערב עם סוכר. טעים אליפות), קורה הלכה לבדוק מה קשת עושה בקומה השניה. פתאום שמענו בום בום בום בום ובסוף רעש של ילדה משתטחת על הרצפה בתחתית המדרגות.
לזלי רצה אליה וסימנה לנו להישאר מאחור (ולא להכניס את הבהלה שלנו למערכת).
אמנם הכל מעץ וזה יותר רך מבטון אבל עדיין, היו שם כמה גלגולים….
היא הרימה את הקטנה (בת שנתיים), חיבקה אותה ובטון שקט אמרה: "את התגלגלת במדרגות עכשיו. אסור להתגלגל במדרגות. את אוהבת להתגלגל, נכון? מתגלגלים על הרצפה. בואי תראי לי איך את מתגלגלת על הרצפה"
הדבר הבא שראיתי היה ילדה בת שנתיים מתגלגלת על הרצפה ומצחקקת.


בראוניז. כבר מזמן הייתי צריכה לספר עליהם. סתם התעכבתי.
המתכון מגיע מהבלוג The Rawterian

יש בו 6 רכיבים והוא לוקח 6 דק', כולל שקילות ומדידות.

בראוניז חיים

רכיבים:

1 כוס (100 גר') אגוזי מלך
1 כוס (125 גר') תמרים מגולענים
5 כפות (31 גר') אבקת קקאו, רצוי חיה
4 כפות (32 גר') קוקוס טחון. כמה שיותר טרי*, רצוי חי
2 כפות (60 גר') דבש או סירופ אגבה
1/4 כפית מלח

המתכון כמו שהוא מתוק מדי לטעמי אבל זה ענין של הרגל וטעם אישי.
*קוקוס לא טרי מוסיף בוקה של קיא.
האמת היא שגם אגוזים לא טריים זה לא שוס.

הכנה

כל העיבודים – במידה. כדי לקבל בראוניז ולא ממרח.
1. במעבד מזון עם להב פלדה שמים את האגוזים. מעבדים עד שהם פירוריים.
2. מוסיפים את התמרים ומעבדים עד שהם מתפוררים.
3. מוסיפים את כל היתר ומעבדים עד שנראה אחיד. לא להגזים.
4. משטחים בתבנית בגודל מתאים.
5. כדאי לצנן לפני שחותכים לקוביות.

אני מעדיפה לפזר את המלח מעל ולא לערבב פנימה כדי שהמליחות תבוא בנקודות ולא בכתמים


אחרי שסידרנו אופניים לכולן ועשיתי סיבובים עם הילדות ותרגלתי איתן מעבר כביש ונסיעה בצד הכביש וכל היתר, אחרי שלראשונה הגענו לשיעור אנגלית בלי להשתמש באוטו, הילדות באו לבקש לטייל לבד.
בהתחלה הן דיברו על להסתובב ליד הבית בלי להגיע לכביש הראשי, איפה שעוברות המשאיות עם העצים (משאית בשעה אבל עדיין, משאית).
אחר כך הן המשיכו לדבר על טיול אופניים בעודן מכינות ואוכלות פופקורן וכך עברה שעה ונראה שהענין נשכח.

פתאום אור שאלה אם לקחנו דואר היום. לא לקחנו. אולי היא תיקח. אולי הן יקחו יחד. באופניים. בלעדי.
מפה לשם נהיתה מזה תכנית ("אמא, תכנית זה עם ו"ו או בלי?") שלמה ונאלצנו לעצור אותן אחרי החוף כי יש גבול. אמא צריכה להתרגל לאט.

התכניות נכתבו ונגללו.

תראי לי מה כתוב בפנים….

את מסתירה עם הידיים שלך.

אחר כך הן חיפשו תיק בשביל המפתח של הדואר, התווכחו רבע שעה מי תיקח את המפתח, הביאו תיקים וצרורות (???), זנחו את רובם אחרי ששאלתי מה העניין, דיברו ודיברו ו… יצאו.

בינתיים, בעודי מתבוננת בילדות מתרחקות לבדן וחבל הטבור נמתח אל מעבר לנקודת האל-חזור, שמעתי מאחורי קול: "גם אני רוצה לנסוע"

מסתבר שגם לה יש תכנית ומבחינתה היא תיכף עולה על התלתאופן שלה ודוהרת אל האגם.
תראי לי את התכנית שלך.

זאת לא תכנית, זאת מפה.

"שמש זה אומר שאני הולכת לים. את רואה את החבלים פה? זה אומר שאני הולכת לגן שעשועים"
"ומה זה פה בצד?"
"זאת הרגל שלי"

21 Comments

  • ניצן_אמ הגיב:

    די אני מתעלפת ממתיקות! 🙂 איזו מהממת הקשתזות!!!

    תקשיבי, חבל הטבור שלי אתמול נמתח בפעם הראשונה, השארתי אותה קוראת בחנות ספרים לבקשתה בזמן שטסתי עם הקטן לשירותים בקניון מרחק 50 מטר משם. כל הזמן הזה הלב דפק לי בפראות. 😀 כמובן שחזרתי והיא היתה בול באותה הפוזה. זה קשההההה!!!

    אני צופה שאני עוד אלך אחריה כצל למשך זמן מה. למרות שאני יודעת מנסיוני שבמקומות שאני מרגישה בהם בטוחה, החבל ממש ממש מתארך לי בקלות ומפגין גמישות מרשימה.

  • מיכל הגיב:

    פסח שבוע לפני פסחא. 18 באפריל, אני מבקשת, אנחנו היינו קודם! אפשר לעשות חגיגת קניידלך (מקמח שיפון) במקום סדר. הגרסה שלנו: צפיה משותפת בנסיך מצריים.

    • נעמה הגיב:

      ממממ… קניידלך…

      בטח פסח. לא לילסדר אבל נחגוג איכשהו. צריכה עוד לחשוב איך.
      יש פה חנות של ציוד לילדים בשם mountain-baby. הבעלים הם חלק מהקהילה היהודית הזעירה של נלסון וכשירות לציבור הם מביאים מוצרים לחגים. בחנוכה היה להשיג שם נרות חנוכה, למשל (גיליתי באיחור).
      בטח בפסח הם יביא מצות… (או שסבתא תביא איתה במזוודה).

      איך נסיך מצריים?

      • מיכל הגיב:

        אנחנו כבר קנינו מצות, כי מוכרים אותן בסופר בתור קרקר דיאטטי. הקונספט משעשע.

        יש עוד מסורת שהיא כמעט משותפת לפסח ופסחא: ביצים. בטח את יכולה להיות יצירתית סביב זה ואפשר לשיר שירי אביב (ולנקות את נקיון האביב…) ולדבר על פריחה והתחדשות… אני כבר שנים מתכננת ליצור משהו שיחליף את הסדר אבל ישמור את הרוח של החג שאני זוכרת מילדותי: תחילת הקציר, אביב, יציאה מההשתבללות של החורף וכמובן פריחה והתחדשות…

        נסיך מצריים זה הסרט עם עפרה חזה. אנחנו מאוד אוהבים, יש להקפיד על הגרסא האנגלית כמובן. (גם שם היא שרה)

        • נעמה הגיב:

          תודה על הרעיונות.
          באמת יהיה נחמד לפזר את האירועים על גבי תקופה ולא לדחוס לערב רעב (ואז שבע להתפקע) אחד.

  • ניצן_אמ הגיב:

    אני באמת חייבת למצוא את ההגדה האלטרנטיבית שכתבתי. זו בלי אלוהים ועם הרבה חופש…

    • נעמה הגיב:

      זה בפורמט דיגיטלי, אני מניחה…?
      מקווה שתמצאי את הזמן לזה 🙂

      • ניצן_אמ הגיב:

        דיגיטלי. איפשהו על אחד מההרדיסקים העטופים כבר שנתיים כי לא פתחנו מאז שחזרנו מארהב… אפילו הרצנו איתה פעמיים סדר משפחתי! היא ממש סבבה. אולי אפשר לתרגם אותה גם לאנגלית, למרות שמנסיוננו עם חברים שלא מתרגלים את המסורת מלידה, הם לא ממש בעניין של כל החרטא ורוצים את הגרסא המקוצרת (כן כן, אותה גרסא גם אצלנו – הם ניסו להרוג אותנו, לא הצליח להם, בואו נאכל.)

        • נעמה הגיב:

          אני חושבת שאם זה לא מתאים לאורחים בלתי מתורגלים זה גם לא מתאים לילדים ולא לנעמות. בכל מקרה השנה מסתמן לכל היותר פוטלק עם גפילטע ורוד.

  • ברונית הגיב:

    אתן עושות לי חשק להגר. או וואו, פתאום אני קולטת, זה נמצא בשם משפחה שלכם!

  • עדי הגיב:

    יהההה איזה מהממות שהן! (קשה לשחרר…לנשום לנשוף לנשום לנשוף…) המפה של קשת הכי הכי!

  • דודי הגיב:

    התמונה של קשת על רקע הדלת האדומה – להגדיל לפוסטר.

    מהממות מהממות מהממות !

    <איזה סבתא מגיעה לבקר אתכם בפסח?>

הגב