יום שני, 05 ספטמבר, 2011, 18:11

יומולדת 110 לסלוקן

חגיגות יום ההולדת נערכו ביום ראשון האחרון, יום לפני Labor Day, יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים.

החגיגות כללו כמה עניינים קולינריים, תהלוכה, כלמיני תצוגות (סטטיות ודינמיות), דוכני ממכר והרבה מוזיקה.

על האירוע הראשון דילגנו. Pancake breakfast. חשבתי שיהיה שם רק פנקייק וסירופ וזה לא אוכל, אחרי שעה רעבים שוב (ככה זה סוכר, קורא לחבר שלו עוד סוכר) אבל מי שהיה אמר שהתפריט כלל כל מוצר חזיר מעובד שאני יכולה להעלות על דעתי. עדיין, פנקייק עם סירופ מייפל עם בייקון עם נקניקיות עם העגבניה עם העמבה אני אוכלת רק כשאני בהריון.
ולא אכלתי ארוחת ערב.

אחרי הארוחה היתה תהלוכה.
יובל ערך סרט (בכשרון רב!) של התהלוכה וחסך לי די הרבה מילים. אז הנה הסרט ואני אוסיף כמה הערות בסוף.

מלבד מכוניות של עסקים מסלוקן ושל "העירייה", הגיעו לחיזוק כמה מכוניות מערים שכנות (טוב, בסלוקן גרים 350 איש בלבד…) והיתה גם כבאית וניידת משטרה (אולי בשביל הדאווין, אולי הם במילא חייבים ללוות אירועים…), היו פרשים, קטר צעצוע והיתה במה נוסעת שעליה נגנים וזמרים וגם האדם המבוגר ביותר בסלוקן (תשעים ומשהו) והצעיר ביותר (9 חודשים).
אהבתי את זה 🙂

כולם זרקו טונות סוכריות על הילדים שעמדו עם ההורים בצד הדרך והריעו לתהלוכה. הילדות שלי (גם הן בסרט) אספו כל מה שנחת עליהן לתוך סלסלת האופניים של קשת כאילו הן אשכרה הולכות לאכול את כל זה (הן אוכלות חלק. מהיתר הן עושות מוביילים…).

בסוף התהלוכה הלכה אישה עם מריצה. לא הבנתי את זה בהתחלה עד שראיתי אותה מגיעה לערימת גללים טרייה שאחד הסוסים בתהלוכה חרבן ואוספת אותה למריצה שלה. באותו הרגע שמעתי מאחורי אישה אומרת לחברתה – "הייתי אני צריכה להתנדב לתפקיד הזה…" כי ככה זה פה בעמק. תרבות של גננים. אנשים דלוקים על קקי. אנשים משלמים על קקי!


חוץ מתערוכת צילומים ומסמכים מראשית ימי סלוקן (פעם זאת היתה עיר חשובה ופעילה. היה נמל באגם ומסילת רכבת שיצאה מכאן דרומה לעמק) היו גם כלמיני פעילויות לילדים, למשל קיר טיפוס.

אור ניסתה פעם אחת, קשת פעמיים שלוש ונטע נשארה שם עד סגירה, פחות או יותר. מתישהו הפסיקו לטרוח לשחרר אותה מהריתמה ולשלוח לסוף התור והיא עברה לעלות ולרדת כמו יויו.

(כאן היה אמור לבוא סרטון קיר טיפוס אבל העורך עסוק).


אחת מהתצוגות היתה רולר-דרבי. כשהלכתי לבדוק מה זה מצאתי נערות נוסעות במעגלים ומועדות זו על זו. אמרתי לעצמי – המממ… זה בטח חימום או קירור או משהו. והלכתי משם.
אבל מתברר שזה המשחק.

יש מסלול מעגלי, יש שלוש נערות שנוסעות בו ויש אחת רביעית שמנסה לעקוף אותן. זה הכל.
בסרטון הזה (שערך יובל) אפשר לראות גבר אחד. זה המאמן.


לקינוח, למכורים בלבד – סרטונים של קשת מנגנת ומדגימה את התוכנה לפסנתר שסיפרתי עליה בעבר. סיפרתי?
בכל מקרה, קשת לא משתמשת בפיצ'ר של התווים המסומנים על המסך כי היא לא קוראת תוים, היא מנגנת לפי האוזן (מבינה אותה לגמרי. זה יותר פשוט) אבל כן נהנית מהליווי שהפסנתר נותן לה.

השנה גם קשת תתחיל ללמוד מוזיקה. לא נגינה על כלי אלא משהו כללי וקבוצתי שמיועד לגיל ארבע. מהיכרותי עם המורה (מרשה, אלא מי), יהיו שם קצב ותנועה ושירה. כישורים מוזיקליים כלליים.
בכל הנוגע לנגינה בפסנתר (ולי יש בכלל תכנית לקנות לה תוף…) היא תצטרך ללמוד לבד. ואולי מתישהו היא תגלה שאפשר להשתמש גם באגודל…

4 Comments

הגב