יום שישי, 14 מאי, 2010, 23:38

בפעם האחרונה

עוד יממה וחצי.
כבר שחררנו לחץ. ממש נעים עכשיו.
עכשיו אלה פרידות אחרונות ואחרונות בהחלט.
וזה לא קל הענין הזה. חייבים להקשיח את הלב כי זה אינטנסיבי ובמכפלות גדולות.


היה לנו יום אחד בשרון. רובו בהוד השרון שזה קצת כמו טיול בחו"ל.
זה מקום מג-נייייב!
כשהינו בדרך אל ומ ואל ומניצן טיילנו לנו בישובים/שכונות (?) עם השמות העסיסיים והחצרות הישנות.
וואאא. איזו נחת.
ואיך שהתחלנו עם כל זה עצרנו באיזה דוכן-בקצה-של-שדה שמכר תותים טריים וטעימים והרגשנו הכי אירופה (ותאילנד).

יש את הריח הזה בשרון.משהו שקשור לאדמה שלהם ולדברים שצומחים עליה. בערב, כשהאויר עומד והתנועה דלילה הוא ממש חזק.
הוא היה שם בזמן שיצאתי מהמכונית ללקט מגפיים. מתי בפעם הבאה אריח אותו, מי יודע.
משם המשכנו פנימה לתוך הסלאמס שזה מין נחלה כזאת מהסוג הישן והגדול שנקצצה לפיסות קטנות עליהן הוקמו בתים גדולים וחדשים.
ברור לי שזה מה שנכון אבל זה עדיין עושה לי להתגרד.


בבוקר של אותו יום-שרון הלכנו להחליף ספר שאור קיבלה בספר שאור רוצה. זה ספר שיצא בחודש שעבר, היא כבר מצאה את הפרק הראשון באינטרנט וקראה אותו (אני מאוד מעריכה את הסופרת על יכולתה להנפיק רבי-מכר אבל א-לו-אים, היא כותבת קלישאית שוטפת!). עכשיו הגיע הזמן להחזיק בדבר האמיתי – ווינטר בלו, כרך מספר 7 ("סוף העולם").
מיני רמזים כבר פוזרו באתר שלה וכבר היו דיונים בבית מה יכול להית השם של הפייה החדשה שתופיע בספר, זאת שהשם שלה מתחיל במ"ם (מסתבר שלא, לא מגנוליה) ואור היתה מלאת ציפייה לראות מה יהיה עם אדוארד וכו'.
חשבתי שזה יהיה ספר לטיסה (הראשונה, ללונדון. 240 עמודים לערך) אבל אור חשבה אחרת ובהמשך היום יכולנו לראות אותה יושבת, עומדת, שוכבת, הולכת עם הספר כשפרצי צחוק נפלטים מפיה והיא ממלמלת: "איזה קטע, אדוארד מצא את אבקת קסם" (או משהו דומה).


באותה הזדמנות הצטיידנו גם בSET שיחזק את שקית ה"בידורית" שלנו (לצד הטאקי, המנקלה וכל היתר. מתישהו אָצלם). זה משחק ששיחקתי בו פעם אחת והוא זכור לטוב.
מה שלא זכרתי זה כמה הוא מכוער.
רעיון כזה מבריק אבל ביצוע כזה לא יפה.
במשחק הזה יש לכל קלף 4 מאפיינים: צבע, צורה, מספר ומרקם. לכל מאפיין 3 אפשרויות, סה"כ 81 קלפים (3 ברביעית).
הנה רעיון של ניצן: לקחת צרור כרטיסי ביקור מיותרים (או לקנות חבילת קלפים ריקה, יש להשיג בחנויות יצירה) ולהכין לבד, אבל יפה.
את המספרים והמרקמים להשאיר (1,2,3, מלא, ריק ומפוספס) אבל ללכת על צבעים נעימים (כל אחד והסט החביב עליו) וציורים מגניבים (פיה, כוכב ולב, אם זה במשפחה שלנו).


עוד רעיונות נהדרים מניצן:

סלט סלק חי

סלק חי מגורר
כוסברה קצוצה
אגוזי מלך
מיץ לימון
ממתיק (אגבה או אחר)

לטעמי זה הדבר הכי טעים שיכול לצאת מסלק. וזה טעים מאוד.

תבשיל ראש

ראש של פרה (בחלקיות. בשר בלבד).
תפוחי אדמה, קישואים, בצל, עגבניות – בפורמט המתאים לתבשיל.
מעט מים
מעט רסק עגבניות
סיר כבד

לבשל הכל ביחד 5 שעות לפחות.

וזה תבשיל להתעלף.
מעולם לא פגשתי ראש של פרה קודם (במנותק מהפרה) אבל אין לי אלא להצטער כי זה טעים ברמה שלא תתואר.


אני תוהה אם ניצן היא זאת שהשיבה לי את התיאבון, ותחושת הרעב וחוש הטעם. בבישולים המעולים שלה.
או בנוכחות שלה.
או שזה בגלל שלילה קודם (כרגיל, בשעה מאוחרת מדי) הצלחנו לסיים לארוז ויכולנו להתחיל לנשום רגוע כי תכל'ס – אפשר לעלות למטוס.

או שזה הכל יחד. לא משנה. קרדיט משותף.


מאז המשכנו בפרידות-פעם-אחרונה ובכניסות ויציאות תכופות מהאוטו שאני לא מבינה איך הילדות קיבלו בכזאת הבנה. אני לא קיבלתי.

את יום שישי כולו הילדות בילו בלי לצאת מהבית ובלי לראות אוטו וזאת אתנחתא טובה לפני היום האחרון בהחלט שיהיה הכי עמוס רגשית ועתיר נסיעות.
ואז תבוא הטיסה ונוכל לנוח.

7 Comments

הגב