יום שבת, 30 אוקטובר, 2010, 23:00

גילופים

הטמפרטורות עדיין מדשדשות. חד ספרתיות אבל נוטות לא לרדת מתחת לאפס. ולפעמים העננים זזים וחושפים את ההרים. זה כלכך יפה…

הנה ההר מהצד ההוא בתמונה עם חוטי החשמל והכל, בשביל ההשוואה לתמונה הקודמת:

שלג על ההר

והנה הוא מקרוב, נקי:
הר משתלג

ובונוס – פסגה אחת שמאלה:

לבן


לפני כמה ימים נסעתי לבדי לנלסון לעשות us ולחפש תחפושות. כל הדרך ראיתי פסגות מושלגות. אחת מהן היתה כלכך קרובה שהעצים שעליה נראו מפוסלים בשלג. כלכך יפה. בחנות של צבא הישע יש חלון ע-נק, קיר שלם, שצופה אל תחתית העיר (זאת עיר על גבעה תלולה ממש. כשאני יורדת מבית החולים שעל הפסגה אל החלק המסחרי של העיר זה כמו לנסוע בכפר קמא. כלכך צר ומפותל, רק שכאן זה גם תלול ויפה פי כמה). מהחלון רואים גם את ההרים שמעבר לאגם ואת השלג שמכסה את פסגתם.
אם לא היתה לי רוח רפאים על הראש הייתי מבלה שם, מול החלון, את כל הביקור שלי בחנות.


בus הכל היה בסדר. שעה היא בדקה, שזה הגיוני – צריך להתאמץ יותר בשביל להוכיח שמשהו אינו.
מה שהיה נחמד זה שהג'ל מחומם (שוס שוסי) ושבמקום מגבות נייר ששמים על המכנסיים ומתחתיהם להגנה מפני הג'ל הקר – היא השתמשה במגבת אמיתית לבנה ורכה.
בקיצור, בית חולים צ'יקמוק אבל תנאים של ספא. אהבתי.


עבור התחפושת של קשת קניתי כנפיים למרות שהאחיות שלה טוחנות לה כבר חודש שהיא עכביש. אפילו הכנו לפני שבועות ספורים עכבישים מחוטי ברזל וחרוזים בכל מיני גדלים ויצא משו משו. אבל מה עכביש? קשת עכביש? וגם האחיות שלה איבדו את כל העכבישים… אז כששואלים את קשת למה היא תתחפש היא אומרת:
"עכביש. אההה…. אמא רוצה שאני אתחפש לפרפר"
אני בונה על זה שכנפיים הרבה יותר מושכות מקורים עבור ילדה בת שלוש.


היו לי כמה מוצלחים במטבח השבוע. לא כולם חדשים.
למשל – טארט שוקולד של רבושון. הכנתי לכבוד יום ההולדת של לוקאס. זה טארט השוקולד הכי טעים שאני מכירה. לא יודעת למה לא הכנתי אותו שנים. הבעיה היחידה איתו זה שהוא משוקולד מריר ולכן לא כלכך מעניין אותי אבל אני עוד אכין אותו משוקולד חלב ואתעלף במקום (בטח תמיד אני אומרת את זה ושוכחת).

לכבוד היומולדת הכנתי לו גם שרביט קסם.
שרביט קסם

יש לו גם צד שני


בחזרה למטבח.
זרעי המפ קלופים יש להשיג בישראל?
אני עושה מהם שוקו ממש טעים. הרעיון מכאן, הביצוע חביב מאווווד על 80% מאוכלוסית הבית והוא הולך בערך כך:

שוקו בננה

בננה, קשיו לא קלוי, המפ קלוף, תמרים, קקאו, מים.
לא חייבים בלנדר חיה רעה, אפשר פשוט לשים בתחלה חלק קטן מהמים ולתת לזה לעבוד מספיק זמן עד שחלק.
יוצא טעים מאוד.

(אם יש להשיג המפ ונסיונות לא הניבו תוצר מצויין – אבדוק ואוסיף כמויות מומלצות).


עוד מאותו הבלוג, תוך היצמדות למתכון המקורי כלשונו

אם עוד לא יצא לי לקטר (השבוע) על הנטיה האמריקאית למדוד הכל בכוסות וכפות במקום בגרמים כמו בני אדם אז הנה הזדמנות. זה כזה תיק למדוד רבע כוס ועוד שתי כפות ממשהו דביק כמו דבש או טחינה. שונאת את זה. באיחור מסוים נפל לי האסימון שזאת עלולה להיות הפעם האחרונה שאני עושה את הכדורים האלה אם לא אפעל בעניין ולכן החל מרגע הנפילה שקלתי הכל. בפעם הבאה פרק הקללות יהיה קצר ואני אשלים את החסר גם כאן.

כדורי שלג קוקו-צ'יה

חומרים

1/2 כוס זרעי צ'יה שלמים
1/2 כוס זרעי צ'יה טחונים
1/2 כוס=130 גר' טחינה
1/2 כוס = 130 גר' חמאת שקדים
1/4 כוס = 35 גר' זרעי המפ
1/4 כוס+2 כפות = 42 גר' קקאו
1/4 כפית מלח
1/2 כוס = 170 גר' דבש
2 כפות חמאת קוקוס
1/2 כוס + 2 כפות = 58 גר' קוקוס מגורר (איכותי, לא מיובש בטעם של קיא)
2 כפיות = 13 גר' תמצית וניל
2 כפיות תמצית שקדים (לא שמתי).

הכנה

מערבבים הכל (במזג אויר קר -כדאי לחמם את הרכיבים. אני שמתי הכל בקערת נירוסטה על סיר מים רותחים לכמה דקות).
יוצרים כדורים ומגלגלים בקוקוס או במשהו אחר.
מניחים ללילה לפני האכילה.

יצאו כדורים עם נקודות מתפצחות. הילדות אהבו מאוד. אני לא מתה על שילוב של טחינה וקקאו בכדורי שוקולד שלי אבל ממש סבבה לי שזה הממתק של הילדות.


עוד הכנתי השבוע – מרק זנב שור. טעים מאוד ורק כמה דקות עבודה. כבר הכנתי פעם אבל לא כתבתי כאן מתכון. אולי בגלל שזה מביך כמה שזה פשוט (ניצן, את ההשראה).

זנב שור אני רואה מדי פעם בסופר אבל נראה לי שכל חלק עם עצם גדולה יעשה את העבודה. למשל – רגל…

הכמויות המצויינות הן אלה שאני שמתי אבל נראה לי שזה גמיש מאוד.

מרק זנב שור

חומרים

כחצי קילו זנב שור
3 עגבניות חתוכות לרבעים
3 תפוחי אדמה קלופים חתוכים גס
בצל גדול חתוך לרבעים
ראש שום חתוך לחצי לרוחב
מים (סביבות 3-4 ליטר)
מלח

הכנה

מבשלים במשך כמה שעות.
אני בישלתי בסיר לחץ, אפשר בסיר רגיל, אפשר להתחיל על הכיריים ולעבור לקמין/תנור נפט – אם יש כזה ואם מזג האויר מתאים להדלקה שלהם.

מרק מלא בטעם.
2 ילדות קטנות שאכלו אותו ביקשו תוספת של "נקניקיה" ושל "עוף" (כל אחת מה שמכירה). בפעם הבאה אשים יותר בשר….

ממליצה להכין סיר גדול ממש ולאכול במשך כמה ימים. מאמינה שאם היינו נותנים לו צ'אנס היה משתבח.
יום אחרי שהכנתי אותו הלכנו עם החברים שלנ לגן שעשועים, היה קר מאוד וכל הזמן טפטף. ואז, כשזאת שהלכה עם קרוקס בלי גרביים הודיעה שקר לה והלכנו כולנו הביתה היה לנו מרק זנב חם שחיכה לנו על הקמין.
כשזה מדויק זה מדויק.

עד כאן כל הגילופים שאספתי, פרט לגילופי דלעת.

10 Comments

  • ניצן_אמ הגיב:

    אין מצב שיתנו צ'אנס למרק הזה. יש לו ולקרובי משפחתו הקרובים נטיה, שגם אם עושים הרבה, אז מזמינים חברים וזה מתכסח מיד… 🙂 אין זרעי המפ, אבל גרעיני חמניה מונבטים/מושרים עושים את העבודה לא פחות טוב. אוחחחח געגועייי…

    • נעמה הגיב:

      זרעי המפ זה ממש טעים. הכנתי תערובת זרעים בצנצנת: חמניה, דלעת, המפ. מפזרת על סלט. תענוג.

      • ניצן_אמ הגיב:

        נו, ברור. בארה"ב חרשנו עליהם… עכשיו הג'עלה שלנו היא חמניה, דלעת, שומשום ופשתן. מפזרים על סלט ירקות, על סלט פירות, ומוסיפים לזה "גרנולים" כדי להפוך את זה לגרנולה חיה.

  • ברונית הגיב:

    זה כבר נהיה טקס, את הקפה של הבוקר אני שותה איתך ורק אז הולכת להעיר את ינאי..

  • עדי הגיב:

    ספרי איך את עושה את השרביט? יש פה נסיכה בפוטנציה, שתשמח מאד

    • נעמה הגיב:

      השרביט:
      צריך להכין שני כוכבים מלבד ולחבר אותם. באיזה תפר שבא לך כי לבד מקבל הכל בהבנה.
      פה השקעתי עוד קצת ועשיתי כוכב פנימי. אותו, כמובן, תופרים לכוכב הגדול לפני שמחברים את השניים.
      את הכוכב הכפול ממלאים בחומר מילוי (אקרילן למשל).
      העניין עם המקל הוא שזה לא סתם לדחוף אותו בחור כי הוא עלול להישמט בהמשך. צריך לחבר היטב. מה שעשיתי הפעם זה להשחיל חוט כפול ארוך על מחט (כאן זה חוט רקמה צהוב) ולהיכנס איתו דרך הפתח התחתון (בחור כניסה של המקל, טרם הכנסתי אותו) ולהיתפס מבפנים על כמה פינות. המטרה היא שהחוט הזה יחזיק בכוכב חזק.
      עכשיו יש לנו 2 חוטים כפולים שיוצאים מהחור התחתי. העפנו את המחט.
      הלאה:
      מקל – משתמשים במזמרה בשביל להשיג אחד בעובי ובאורך הרצויים. ענפים דקים של אזדרכת יתאימו, למשל. מגלפים את השכבה היבשה החיצונית. אם רוצים.
      מכינים את השוונצים: אני גלגלתי חוט צמר על כף היד, הורדתי מהיד את הסליל, קשרתי באיזו נקודה וגזרתי את החוטים מול הנקודה.
      עכשיו דוחפים את המקל לחור בכוכב, מניחים את השוונצים בנקודת החיבור ובעזרת החוט הצהוב ההוא מצמידים את הכל למקל. ליפוף הדוק.
      זהו, פחות או יותר.
      אם את מרגישה שההסבר לא מספיק – אני יכולה לצלם שלב שלב בפעם הבאה שאכין. אבל אין לדעת מתי זה יהיה.

  • כפיר הגיב:

    סליחה על הבורות המדהימה, אבל מרק זנב שור אמור להיות דומה למרק בשר אחר (למשל, מרק הרגל שאבא אוהב, או אולי מרק שעועית של אמא, רק בלי השעועית)? וכמה שעות אמור מי שאין לו סיר לחץ לבשל?

    • נעמה הגיב:

      אני חושבת שלא סתם בשר אלא כזה שמגיע עם עצם גדולה.
      כמה שעות? לא יודעת. תתחיל ב3. אם זה לא סיר לחץ אתה הרי יכול לדגום כל הזמן.

הגב