יום שבת, 19 ספטמבר, 2009, 09:23

שנה טובה

השנה החולפת היתה שנה טובה מאוד ומסתמן שזאת שהתחילה לה בשיר תהיה אפילו יותר.

אתמול חגגנו אצל ההורים שלי.
מסיבות לא ברורות (חולשה רגעית? שיגעון חולף?) ושלא כמנהגי קניתי להן בגדים לחג
ולא סתם – חודש מראש
ולא סתם – בגדים זהים (נבדלים רק בגודל).
מה חשבתי לעצמי, אלוהים יודע.

ההורים שלי קנו להן נעליים (וריאציות על ורוד ונצנצים) ובבוקרו של ערב החג נחתו פה גם צרור גרביים לבנות עם תחרה (להלן – "הגרוזיניות").
מעולם לא הייתי מדוגמת כלכך וככל הנראה גם לעולם לא אהיה.

הפייה של המיסיון עברה פה משהו ישן, משהו חדש, משהו מהמם, משהו כחול (וקרוע) מהממות בע"מ ממתינות לאבא שיבוא לסרק אותן שתהיה שנה של צמיחה, מלאה באהבה


אחרי שיובל סירק את כל הבנות (גולגולים הדוקים ילדות, קוקו בלוף לאמאשלהן) אספנו עצמנו ואת האוכל שהכנו ועלינו להורים שלי.


תזכורות:

מרק עדשים כתומים של דודי: שום מטוגן, כמון ועדשים כתומים, בסוף הבישול להוסיף בצל מטוגן.
(הערה מאוחרת: מסתבר שזה מתכון של חיים כהן וששכחתי את הלימון בסוף).
באונטי ביתי שאפשר לעשות גם גבוה עשיתי נמוך מאוד ועם לא מספיק שוקולד (רב השוקולד הלך לטראפלס) אז ערמתי חצי על חצי ויצא לי באונטי זברה מקסים. הילדות לא מבחינות בטעם הלוואי שנובע, ככל הנראה, מקוקוס עייף. לשים לב בפעם הבאה לטריות הקוקוס ולא לקמץ בשוקולד.


שם פגשו הילדות את כל הדודים ובני הדודים שלהן והשמחה היתה גדולה כמו גם הרעש.
שלפנו את כולם החוצה וניסינו לקבץ אותם לצילום משותף.
זאת משימה פשוטה כמו לשמור את כל הנמלים של הבית באותו האריח.
הנה התמונות שהיו הכי קרובות לכמעט מוצלחות.

ניסיון לתמונה משפחתית השביעיה החגיגית

4 Comments

  • גסטרו הגיב:

    אני אוהבת את המראה האחיד, בזמנו גם לבנותי היו מספר סטים תואמים. עכשו הגדולה לוקחת בגדים מארונה של אחותה הצעירה … יש שינוי בעיצוב של הבלוג, האין זאת ? תתחדשי !

    • נעמה הגיב:

      רק לי זה עושה תחושה של בית יתומים? 🙂

      לא משנה. עכשיו כבר יש סטים והם יכולים לשמש כל עוד הם לא מוכתמים כהוגן. הבחירה בידיים שלהן.

      גם אני אוהבת את העיצוב החדש. ליובל עוד יש כאן עבודה של התאמה לעברית אבל כבר עכשיו אני נהנית מאוד.

      שנה טובה ומתוקה 🙂

  • תמר א הגיב:

    ואולי אולי פה התגובות שלי יהיו נראות? שנה טובה טובה טובה ומתוקה תמר

הגב