יום שישי, 21 אוגוסט, 2009, 23:36

שישי שקט

את השישי הזה החלטנו לעשות בבית. היה שבוע עמוס, לא רוצה לזוז. לא רוצה לדגם ילדות (מקלחות, תלבושות, תסרוקות) ולעמוד בזמנים. רוצה לגלוש לתוך השבת עם הזיעה עלי.

חשבתי מה אכין לערב שבת, אם אכין. מזל שהיה לי טיפול בבוקר יום ו', זה הספיק לי בשביל לגמור את כל המחשבות שלא הספיקו להיחשב בימים העמוסים של השבוע. יצאתי משם, מתנדנדת ומטושטשת אבל עם תפריט סגור.

משם למכולת (שוקולד, עלי לחפש מתכון טוב לבראוניז. תפוחים מאממים כמו שקניתי אתמול אבל בכמות גדולה יותר ועוד פירות), משם לאורגני – הילדות שלי חיות על מלפפונים – לקנות אורז לסושי במחיר מופקע (אם היה עולה חצי מזה הייתי אומרת שגנבו אותי. ככה יקר. יקר כאילו היה קינואה שנאספה בידי בתולות בראש חודש. אבל אמרתי – יחסית זה יקר אבל אבסולוטית? שמתי עשרים שקל נוספים על האורז הזה. מה עדיף, לקנות עגול מלא ושיהיה הרבה פחות טעים? פרופורציות).
בבית חיכו לי נורי בחסות טליה וקנפיו בחסות ניצן. אני מסודרת.

נטע מפשפשת בבית של הפחמימות. איפה הפסטה הלבנה שהיתה פה? הנה. אמא, אולי את מכינה לי פסטה לבנה?
אני מראה לה את השקית עם הזהב של הבתולות. העינים שלה נדלקות. את מכינה אורז לבן?
יהיה סושי.
ישששש! סושי! והיא שולפת קופסת שימורים של טונה ואת שקית האצות ומניחה על השולחן. אני שמה לך את זה פה שלא תשכחי


בראוניז. צריכה מתכון אליפות לבראוניז. נראה מה יש ב"ביסים".
הבעיה עם ביסים זה שאין שם חלון חיפוש וגם אם היה, בבלוגים בוורדפרס תוצאות של חיפוש מוצגות לרב בצורה הדורשת חצי יום גלגול ודפדוף. הנה טריק שימושי:
אם רוצים לחפש דבר מה באתר אפשר לבקש עזרה מגוגל.
בחלון החיפוש של גוגל כותבים (למשל):
beer site:ebay.com (הרווח היחיד בשורה הוא בין מילת החיפוש למה שאחריה. השאר צמוד).
זה עובד גם בעברית (רק הופך את סדר המשפטים בתצוגה ולכן הבאתי דוגמא על טהרת האנגלית).

קיצור. מצאתי מתכון בראוניז, גיליתי שאני בגרעון של 75 גר' שוקולד ושני צבעים אבל מי סופר חוץ מנטע שבאה לקבל את הבקשיש שלה.
אחרי שהעיסה היתה מוכנה חילקתי בונוסים לכל מי שיש לה כרטיס מועדון ובחרתי בתבנית הקטנה בשליש מזו המומלצת. יצא סוף.


מתישהו אבא שלי התקשר וביקש לקחת ילדות לארוחת ערב (הסעות, מקלחות ופנפונים כלולים). סבבה. אבל הקצ'קר נשארת איתי. זה חמצן.

בלילה הקודם היא היתה חמה מאוד. התעוררתי באמצע הלילה כשהיא מעלי ומצדדי, לוהטת, מקשקשת, מריצה דאחקות.
ניסיתי לשכנע אותה לחזור לישון. הייתי קרועה. לא עניין אותה.
מתישהו היא היתה צמאה אז העברתי את המשימה ליובל שזרם איתה. נכנס איתה הביתה, שתו מים, פיפי קקי מקלחת. בבוקר היא היתה נקייה, ריחנית ופושרת.

בשבועות האחרונים היא התפתחה מאוד מבחינת הדיבור וגם חוש ההומור שלה צמח. ומגוון הדרכים שלה להביע אהבה (כשהיא תופסת לי את הראש בשתי ידיים, מלטפת לי את הלחיים, מסתכלת בעיניים ונותנת בוסה אני שלולית). כל מה שהיה פעם הפרעה הפך להיות נעים והתווסף למה שהיה נעים מלכתחילה.

מזל שהיא לא עשתה ענין מזה שהאחיות שלה הולכות. איך הייתי מסתדרת בלעדיה?


יש רעב.
קצת מלפפונים חתוכים, קצת בצל ירוק (הדבר היחיד שהקפדתי עליו הוא חוסר הקפדה), קצת מפה קצת משם.
זאת פעם ראשונה, אני חושבת, שאני עושה סושי עם דגים נאים. בימים עברו כשאכלתי דגים נאים לא טרחתי לעטוף אותם באצה ואורז ומאז שאני מגלגלת לעצמי אני לפעמים בהריון אבל בעיקר לא ליד דגים.

את הדג (דקה במים ואפשר לפשוט את העור בידיים מהפילה הקפוא) חתכתי לאצבעות וטפטתי מעל קצת חומץ אורז, קצת סויה וקצת שמן שומשום. אם יש עקבות של פריזר עכשיו הן מטושטות.


הכל מוכן.

שולחן מוכן לסושי סושי חפיף
אני יושבת ליד השולחן ומתחילה לגלגל.
לא גמרנו לאכול רול ראשון וקולות מגיעים מבחוץ.
2 ילדות חזרו. מתוקתקות. יחד עם נטע מקפצות 4 צמות מדויקות (עבודה של סבא יהונתן).
הן נכנסות, נטע רואה מה מוגש, רצה למטבח ומנחיתה קופסת שימורי טונה על השולחן.


יוצאים החוצה. יש רוחות קרירות. ממש.
הסתיו הקדים השנה בחודש שלם.

8 Comments

  • טל הגיב:

    למה את שמה ניילון על המשטח שעליו תשימי את האצה? ומה שבתמונה אלו החומרים שאיתם מילית?

  • טל הגיב:

    <ברח לי> נראה י-א-מ-י!!!

  • נעמה הגיב:

    מקור המנהג לשים ניילון (אצלי) הוא מהרולים ההפוכים. כך האורז לא נדבק למחצלת.

    בינתיים, בגלל המנהג של בנותי לשחק במחצלת (היא מעוטרת בפנדה מימי הםפעוטות של נטע) יוצא שעדיף לי תמיד להשתמש בה מנוילנת.

  • טלי הגיב:

    לא מבינה למה לא הוזמנתי.

    סושי ורוח קרירה.

    הייתי מביאה קופסת טונה.

  • שרון הגיב:

    קישוט מחברות, קומפוסט, קובות, אפיה, חינוך בייתי, איסוף קרציות בסלוטייפ, בובות מלבד, פיות מלא-זוכרת-מה – הדבר הראשון שגרמת לי לעשות זה את הבראוניז שהופיעו פה.

    על בטן מפוצצת אחרי שניים בלבד, אני לוקחת שניה להודות לך.

    תודה.

    (נראה לי שאני גמולה ממגנום שוקולד עד הקיץ הבא)

  • נעמה הגיב:

    ניסיתי להיזכר מאיפה הבראוניז המעולים שהכנתי לפני כמה ימים. תודה על התזכורת.

    🙂

    (יש חשש שאם אלד עוד אחד או שניים אשכח גם איך קוראים לי)

  • יעלפו_מהמושב הגיב:

    בדיליי של כמה שנים, אבל אל תהיי קטנונית- איך ישנתן בחוץ? באוהל? באיזה גודל הוא היה?

הגב