יום שני, 31 אוגוסט, 2009, 14:28

מחברות מקושטות

אני אוהבת יצירות מהסוג הזה שמשלב בדים, מספריים ודבק-סטיק. כי בדים יותר מעניינים מניירות ונדבקים מצויין עם הדבק שהוא מאוד נח לשימוש.
גם הילדות מתות על זה, רק בלי הבדים. הן מעדיפות לגזור ניירות ולהדביק מדבקות. באלפים.

לפי המלצתה של לימור, הפייה השימושית הצטיידתי בסרטים בכלמיני צבעים (כתום, בורדו, זהב, לבן. סרטים בצבע כסף – בכמות כפולה, כמובן). קניתי לפי מטר בחנות "הכל לגן" בעפולה.
הסרטים הם בשביל לסדר סגירה חגיגית למחברת. באותה השיטה אפשר גם להכין סימניה שתצא מקדקד המחברת (בחרנו לא).

הנה הסבר צעד צעד (צעדים זעירים) להכנת המחברת הבסיסית, עטופה עם סרטים.
מקדימה ואומרת שלכל אחת יש את הסטנדרט שלה לעבודה ולגימור. אני חייבת את שלוות הנפש שלי (כשהיא נמצאת) להשלמה עם המציאות ולהצבת סטנדרטים התואמים אותה.


לפני הכל מדביקים את סרטי הקשירה על הכריכה החשופה.
סרטים על הכריכה

אחר כך מדביקים את העטיפה על הכריכה החיצונים בלבד.

מדביקים עטיפה על הכריכה החיצונית בלבד

לפני שממשיכים בעיטוף צריך לדאוג שהסרט לא ילכד תחת העטיפה. לכן חורצים בעזרת סכין יפנית (זה כלי שאני לא מרשה לילדות להשתמש בו לבד, עדיין) חריץ קטן ליד הסרט,

דווקא החריץ בצד השני יצא לי יותר חד ומדויק

ומשחילים דרך החריץ את הסרט, החוצה.

סרט יוצא דרך החריץ

ולסיום – גומרים להדביק את העטיפה לכריכה.
אני מעדיפה להוריד את הפינות
מורידים את הפינות

מה שמאפשר להדביק בלי להתמודד עם עודפי בד /נייר בפינות.

המחברת עטופה

שירה הפנתה את תשומת לבי לחלק הפנימי של הכריכה שעשוי להיראות לחלקנו לא גמור.
הפתרון שהיא מציעה זה להדביק מלבן קטן במעט מהכריכה עצמה, על הכריכה הפנימית כך שישארו שוליים משלושה כיוונים בהם תיראה העטיפה היפה אבל השוליים של העטיפה והכריכה החומה יהיו מכוסים. אפשר גם להקטין במעט את הדף הראשון במחברת ולהצמיד אותו לכריכה (בלי לנתק מהמחברת).

אפשרות אחרת שלא ניסיתי – להקפיד יותר על העטיפה, לגזור את השוליים במספרי זיגזג, להקפיד שהכל יהיה סימטרי.

הכי פשוט זה להחליט שמה שיצא לך זה בדיוק מה שרצית.


מכאן ממשיכים לקשט, איך וכמה שרוצים. אני אוהבת בד על בד אבל כל חומר מתאים. רק כדאי לשים לב, כשמקשטים את הכריכה, לא לשים קישוטים קשים או עבים כי זה עשוי להפריע אחר כך בעת הכתיבה.

הנה מחברת שהכנתי לשכנה שלנו שמתחילה מחר כיתה גימ"ל:
ורוד על ורוד
והנה מחברת ליעל שיש לה מחר יומולדת 6 והיא עולה לכיתה אל"ף בבית שלה. בגלל זה הבית (אחר כך אמרו לי שזה "הבית של יעל"):
מחברת הבית של יעל


כשקישטנו יחד, האמהות מיהרו לעטוף את המחברות כדי לכסות את חרפת הקרטון ומשם המשיכו בקישוט. לילדות זה ממש לא הפריע והן עבדו ישירות על הקרטון החום (או הצבעוני, במקרה של אור):

המחברת של אור המחברת של אור

והנה המחברת של נטע שהעבודה עליה הסתיימה היום.
בתמונות הבאות נטע מציגה את שני צידי המחברת. נכון שהיא דומה לילד הבוכה?

המחברת של נטע - צד ראשון המחברת של נטע - צד שני


ולקינוח, לא מחברת, אלא יצירה של אור שעומדת בפני עצמה, מחווה לאסתר העושה בימים אלה בארץ הקודש.

הבלונדה

4 Comments

הגב