יום שבת, 31 ינואר, 2009, 20:13

חום, לבן, בז', ירוק, כתום. טעים.

כמה מתכונים מוצלחים לפני שאשכח.

קרקרים מקמח כוסמין עם תוספות

נראה לי שממש קשה לפשל עם קרקרים. הבצק ידידותי, הרידוד קל, אין חומרים אקזוטיים או תשומת לב מיוחדת בהכנה. חוצמזה שממש התמיה אותי לגלות שהקרקרים הטעימים האלה ("קרקר כוסמין") שנמכרים פה בחנות האורגנית לידנו מכילים גם קמח כוסמין וגם קמח חיטה. כאילו, מה? מה הטעם? מי טורח וקונה מוצרים מכוסמין, יקרים יותר, אם לא אלה שאסור להם חיטה?

מתכון הקרקרים שבהמשך הוא תוצר של תאווה וכעס 🙂

אחרי שהתלהבתי מהטעם והתבאסתי מהתווית, נזכרתי בקרקרים שעשיתי פעם, פשוטים וטעימים,
המתכון אבד, כמובן,
גילה – שהיתה המקור – אמרה שזאת בכלל לא היא אלאה נירה שויאר ושזה הולך בערך ככה וככה.
ככה וככה גם אני יודעת אז עשיתי ככה וככה ויצא טעים מאוד. מזל שרשמתי.

רכיבים

3/4 כוס שמן זית
1 כוס מים רותחים
1 כפית מלח
4 כוסות קמח כוסמין
1/2 כוס שומשום מלא
1 כוס גרעיני חמניות
<<המרכיבים מגלים גמישות רבה<<

הכנה

  • בקערת מיקסר עם גיטרה (החלק שמשמש לבצק פריך. מכונה גם K במיקסרים של קנווד) שמים המים והשמן והמלח ומערבבים קמעה שיתמוסס המלח במים.
  • מוסיפים את הקמח, מעבדים לבצק, מוסיפים את התוספות ומעבדים עד שהם נבלעים בבצק.
  • מרדדים דק דק דק במערוך. אין צורך לקמח את המשטח, מדובר בבצק שמח.
  • מעבירים לתבניות (אין צורך בנייר אפיה. לא נדבק בכלל) וחותכים לריבועים או מעוינים או כל צורה גיאומטירת אחרת שאתם מחבבים. לא צריך להפריד, רק לסמן את קוי החיתוך.
  • אופים ב180 מע' עד שמשחים ומתיבש. הזמן תלוי בדוֹקי. נא להיות ערניים ואם הולכים לקפל כביסה באמצע – לשים איזה טיימר שיזכיר לכם לחזור. אפשר להצליח לשרוף תבנית תוך עשר דק'.
  • מצננים, מעבירים לקופסא שנסגרת טוב וכמובן, לא מגלים לאפאחד שהם שם.

הערות לגבי הגמישות ובכלל

  • אם לא מרדדים דק דק – מקבלים עוגיית חנק. שלא תגידו שלא אמרתי.
  • מנסיון העבר עובד יופי עם קמח חיטה מלא ובטח המתכון המקורי בכלל עם קמח לבן.
  • מנחשת שיעבוד טוב גם עם שיפון או עם כל תערובת שלו עם המוזכרים קודם.
  • אפשר בכיף לגוון בתוספות. אני שמתי גרעיני חמניה ושמושום כי זה מה שהיה לי אבל בטח גרעיני דלעת יתאימו ונדמה לי שבמקורי היה גם פשתן ובפעם הבאה אני זוממת להכניס זעתר לתוך הבצק.

חייבת להתארגן על עוד קמח….


חזרנו לגרנולה, חזרנו להכין יוגורט מקשיו, זה טעים ולבן ונחמד לא רק על גרנולה (למשל סביב עלים ירוקים מאודים עם קצת לימון ושומשום שחור מלמעלה).
לשתיה יש עדין חלב שומשום שגם קשת אוהבת ולאחרונה גילינו משהו חדש שאני לא מבינה איך לא עלינו עליו קודם:

חלב שקדים ואייס קפה

מתחילים מהחלב. שקדים, קשיו, תמרים ומים. כל זה בבלנדר לקבלת חלב.
אם הבלנדר אינו תותח יתכן והתוצאה לא תהיה חלקה מספיק ואז אפשר לסנן (את תוצרי הסינון אפשר לשים במקומות אחרים. חבל לזרוק).

היחס המשקלי שעובד טוב אצלנו הוא:
תמרים : קשיו : שקדים : מים
1 : 1 : 1 : 8
כאשר עדיף לשים בהתחלה חצי מכמות המים ורק אחרי שהטחינה עברה חלק להוסיף את היתר ולטחון עוד.
כדאי גם שחלק מהמים יהיו קרח כי הטחינה הממושכת מחממת.

עד כאן חלב (ותודה לאורי יורמן על הרעיון).
מכאן – קפה.

לוקחים אספרסו, מערבבים עם החלב, שמים עם כמה קוביות קרח בתרמוס ומעת לעת מנערים ומתפנקים בכוסית.
הכי מפנק – לקחת אייס קפה כזה, לא חזק, ולשפוך מעל מנה של אספרסו בכוס קפוצ'ינו. לא לערבב! יוצא מגוון וטעים.


רוטב מנגו לסלט ירוק

לא חידוש גדול. כתבתי פה בעבר על רוטב א-חותי. הנה טוויסט: במקום ממתיק (דבש / סילאן) לשים מנגו. <יש לי טון מנגו בפריזר. מי שרוצה שתבקש>.

בסלט שמים מגוון יפה של עלים ירוקים.
גם תרבותיים (חסה, רוקט, כרוב סיני, עלי סלק/מנגולד),
גם בר (חוביזה, כוכבית, גדילן/ברקן – אבל לחתוך החוצה את הקוצים שבשוליים, סלק בר)
וגם עשבי תיבול (שמיר, כוסברה, פטרוזיליה, סלרי. כן כן, הכל יחד).
כאילו סמטוחה אבל זה מגניב שכל ביס נותן שילוב אחר.

בבלנדר שמים:
מנגו, שמן זית, מים, חומץ בלסמי, טיפהלה מלח.

ואוכלים ביחד.

מתה על כל הירוק הזה שיש בחורף. מתנה!

14 Comments

הגב