יום שבת, 11 אוקטובר, 2008, 17:16

קישוטים לסוכה – שרשרת בוגונביליות

כרגיל – הרעיון מאחותי.
אם את הפייה מהפוסט הקודם תוכלו להוריש לנכדיכם הרי שאת הקישוט הזה יש להשליך בסוף החג לערימת הקומפוסט. בשני המקרים מדובר בקישוטים שלא צריך להצטייד עבורם במיוחד בחומרים קנויים ולכן אחבבם הרבה.

החמרים והציוד הדרושים:

הרבה פרחי בוגונביליה טריים (מהשיח, לא מהרצפה)
חוט רקמה
מחט מתאימה
כפתור או חרוז או פיסת קליפה חרירה (מומלץ אך לא חובה)

מי שלא מכיר את השיחים הקוצניים הגבוהים האלה המשמשים כגינון צידי דרכים או כגדרות חיות מאוד ומוכרים בפרחים הלבנים/ורודים/כתומים/צהובים הנראים כפרחי נייר ושומרים על צורתם וצבעם גם אחרי שעוזבים את השיח ונאספים על הרצפה – הנה תמונה של הפרחים.
פרחי בוגונביליה

שלב א': איסוף

מוצאים את שיחי הבוגונביליה הקרובים אליכם (יש, בטוח שיש, רק לא שמתם לב) ומגיעים עם מזמרה וסל גדול או קרטון או כל כלי איסוף גדול נפח ודל מעיכוֹת.
הכי מהר לאסוף את הפרחים כשהם בצרורות על הגבעולים. לגזום צבר פרחים יחד.
צריך הרבה פרחים בשביל השרשרת.
עדיף שהפרחים יהיו בשני צבעים לפחות עם איזושהי ניגודיות בצבע (בד"כ איפה שיש בוגונביליות יש לבן או ורוד ועוד צבע. לפעמים יותר).

עכשיו אפשר לשבת לעבוד. תראו את אחותי איך היא עובדת, עם תינוק על הגב. אלופת עולם.
נשים וקישוטים

שלב ב': השחלה

משחילים חוט רקמה במחט, לוקחים חוט ארוך, כפול וקושרים בקצה. כך זה גם מספיק חזק בשביל כל אורך שרשרת שתבחרו וגם לא תברח לכם המחט (במיוחד אם אתם ילדים).

ממליצה להתחיל בהשחלה של משהו רחב כדי שיחזיק את הקצה אחרת הידוק יתר יכול לפרק שרשרת שלמה (כל הפרחים יברחו אל מעבר לקשר). כפתור יעשה את העבודה (אבל הוא לא מתקמפסט טוב). קליפה של מלון גם ואם יש בסביבה אצטרובלים קטנים – שווה לנסות.

יש משהו רחב בקצה? מתחילים להשחיל.
כשנועצים את המחט בפרח כדאי שהיא תעבור פחות או יותר באמצע ואם אפשר – דרך שלושת הדפים. עם הזמן תמצאו את השיטה שלכם לעשות את זה מהר. אני עורמת כמה פרחים זה על זה ואז נועצת. נטע… נטע עושה את זה כמו נטע (ועוזבת מהר).

מחט יוצרת ושרשרת בוגונביליה נטע יוצרת שרשרת בוגונביליה נטע והשרשרת שיצרה (לחצו להגדלה)
אפשר לעשות מבולגן, אפשר לעשות רצפים של צבעים. אפשר מה שרוצים.
הפרחים אמורים להיות די צפופים.
מתקבלת שרשרת שאפשר לתלות מהסכך ובזמנים אחרים לסגור ולכרוך על הצוואר כמו אחינו בני הוואי.

תודה לדודה שירה על הביקור המשמח, על העזרה בגינה ועל התמונות.

תגובה אחת

  • עינבלית הגיב:

    אחרי שכבר העברנו חצי יום בחיבור לולאות זו לזו לשרשרת נייר ארוכה ומקסימה, אמר לי אבא שלי שבסוכות ירד גשם. הפטנטים שלכן ישרדו בטוח בחג הגשום הבא עלינו לטובה.

הגב