יום שבת, 11 אוקטובר, 2008, 16:41

סרטן השד 2008

למי שכואבות העיניים מהבורדל הויזואלי שהושת על הבלוג שלי – העיצוב הרפאפני הזה יוחלף באדום המוכר בעוד כ 20 יום, בסוף אוקטובר.
כי לכבוד חודש המודעות לסרטן השד גם אנחנו, באיחור אופייני, צובעים עצמנו בוורוד.

מכיוון שזה חודש המודעות חיפשתי להביא מידע כדי לעורר אותה. קיוויתי למצוא משהו יותר רציני מהפרסומים של העיתון המדעי הידוע "מעריב" (עם כל הכבוד. ואין) ומצאתי אחד מסכם וממצה מאת "אחת מתשע" על גורמי סיכון לסרטן השד שנראה לי מועיל.

מה ששומעים לרב בנוגע למניעת סרטן השד הוא "גילוי מוקדם".
גילוי מוקדם הוא חשוב אבל הוא לא מונע סרטן. הוא רק תופס אותו כשהוא קטן.
וכשעיקר הפרסום הוא לגילוי מוקדם – סביר שהרבה נשים יחשבו שזה ענין של גורל והתפקיד שלהן הוא רק להיות ערניות ולגלות בזמן. אבל לא. יש מה לעשות.
ממליצה מאוד לקרוא את המאמר, אפילו ברפרוף, רק את הקטעים המעניינים, הרלוונטיים. הוא כתוב בהיר ומאוורר והכי חשוב – בעברית!

לטובת מי שגם זה יותר מדי בשבילה – הנה עיקרי הדברים החשובים, כמו שאני רואה אותם:


לסרטן השד יש גורמי סיכון.
חלק מגורמי הסיכון אינם בשליטתנו, אלה המכונים "השתיכות קבוצתית" כמו מוצאנו האתני, גנטיקה או גיל קבלת הווסת הראשונה.
חלק אחר של הגורמים לא בשליטתנו אבל יש באפשרותנו לנסות ולצמצם את חשיפתנו אליו – אלה הגורמים הסביבתיים (חשיפה לקרינה ולרעלים).
החלק השלישי בשליטתנו או לפחות נתון לבחירתנו ברובו – זה אורח החיים.


השתייכות קבוצתית

לגבי ההשתיכות הקבוצתית אין הרבה מה לומר רק אציין שאם יש במשפחה מקרים רבים של סרטן השד – שווה לבדוק אם מדובר בגן פגום (אם מעוניינות לדעת).

קרינה

קרינה מיננת היא גורם סיכון. בסקירה יש התיחסות בעיקר לקרינה טיפולית (כמו רנטגן) שם אין לנו הרבה בחירה (אם כי שווה לקחת פרמטר זה בחשבון כשיש ברירה). כדאי לזכור שקרינת UV גם היא קרינה מיננת. זאת הקרינה שבאה מהשמש.
לטעמי הדרך להימנע מחשיפה לקרינה כזאת היא לא בהימרחות בקרמים עם מסנן קרינה (על הקרמים הללו יש דעות לכאן ולכאן והדעות לכאן אומרות שהם מסרטנים בדרכם. לא בדקתי) אלא בהימנעות. לא לצאת לשמש בשעות שהקרינה חזקה, ללבוש בגדים ארוכים ולחבוש כובע.

כימיקלים

הסקירה מציינת כמשפיעי-סרטן-לרעה מוכחים את הקסנו-אסטרוגנים: חמרים המצויים בחומרים מסוימים במוצרי הדברה, פלסטיק, חומרי ניקוי, תרופות מרשם, ועוד. אמנם מדובר במוצרים המקיפים אותנו אבל יש לנו אפשרות לבחור באילו חומרים אנחנו מרחיקים את הנמלים והעשבים השוטים מביתנו וחצרנו, יש לנו אפשרות בחירה במזון נקי מכימיקלים (או דל בהם יחסית לאחרים), יש לנו אפשרות בחירה אם לחמם את האוכל שלנו במיקרוגל בעטיפה בה הגיע או לטרוח ולהעבירו לכלי זכוכית, יש לנו את האפשרות לקרוא את רשימת הרכיבים במוצרי טיפוח וניקוי ולנסות להבין מי מהם "רעים". יש.
בהזדמנות זו – המלצה על "מה הורג אותנו" בערוץ 10. פרק 4 על ההורמונים רלוונטי לנאמר כאן אבל יש להניח שתמצאו תועלת גם באחרים (כמובן, במגבלות הז'אנר. מדובר בתכנית טלויזיה בערוץ מסחרי).


גורמים הקשורים לאורח החיים

הגורמים שיפורטו מיד מוזכרים כמעט תמיד כשמדובר על מניעת מחלות או הורדת סיכון למחלות.
זאת אומרת שאם תבחרו לשפר הליכותיכם בנושאים הללו תרויחו על הדרך בריאות משופרת בתחומים אחרים. ממש 1+הרבה חינם. לכו על זה.

תזונה

תזונה דלת שומן ועתירת סיבים תפחית גם את הסיכון לשבץ ומחלות לב.
התזונה המומלצת להפחת הסיכון לסרטן כוללת (לא מחכה שום הפתעה…):
מזון רצוי: מגוון ירקות ופירות, דגנים מלאים, קטניות ושורשים.
העדפה: מזון לא מעובד, עוף ודגים על פני בשר אדום.
הגבלה והימנעות ככל האפשר: מזון מעושן לסוגיו (כולל פרי המנגל), שומן מהחי (המלצה על צריכת שומן אומגה 3), מזונות מלוחים, אלכוהול.

עודני מחכה למחקר שיאמר ששוקולד חלב עם שוקו, קרואסון חמאה וצלעות כבש עתירות שומן הם המזון האידיאלי לאריכות ימים. מתנחמת בזה שהם מאוד משמחים וגם זה חשוב.

עודף משקל

עודף משקל נובע בהיגיון פשוט מתזונה לקויה, פעילות גופנית לא מספיקה ועוד כמה גורמים. מעבר לקשר הזה הברור יש את ענין האסטרוגן. נוכחות של ההורמון נמצאה קשורה לרמת הסיכון ביחס ישר. תאי שומן מיצרים אסטרוגן ולכן בגופן של שמנות יש רמה גבוהה יותר של אסטרוגן. גם זו סיבה לרדת במשקל.

פעילות גופנית

פעילות גופנית סדירה חשובה לבריאות מערכת הדם והלב ולמניעת דילול העצם (אוסטיאופורוזיס). מחקרים גם מצאו קשר בין פעילות גופנית סדירה ובין סיכון נמוך יותר לחלות בסרטן השד.
מכיוון שפעילות גופנית מועילה ומשפרת את החיים בהרבה תחומים – כדאי לעסוק בה.
ההמלצות מדברות על מינימום 45 דק', 5 פעמים בשבוע, זמן לא ריאלי לרובנו, אבל יש גם המלצות שמדברות על "כמה שאפשר" אפילו אם זה מעט. גם בפעילות גופנית מועטה יש תועלת.

צריכת אלכוהול

ההשפעה של צריכת אלכוהול על הסיכון תלויה בפרמטרים שונים כמו גיל, רמת סיכון הנובעת מגורמים אחרים וכד'.
למי שצורכת אלכוהול באופן קבוע – כדאי לבדוק מה ההשפעה שלו על רמת הסיכון שלה.
לכל השאר – אפשר לעשות מאמצים (עד כמה שניתן) ולמנוע מהבנות שלנו לצרוך אלכוהול בגילאים צעירים. זה גם משפיע מאוד וגם מקנה הרגלים רעים.

הורמונים מגלולות נגד הריון

אין תמימות דעים לגבי הקשר בין גלולות וסרטן השד.
עם זאת סוכנות הסרטן של האו"ם הגדירה את הגלולות כגורם מסרטן ובישראל משרד הבריאות הגדיר את הגלולות כמסרטן ודאי לפני כמה שנים.
לטעמי כשיש ספק – אין ספק.
כמובן שיש שיקולים רבים כשניגשים לבחור אם לעשות שימוש בגלולות או לא ויש מקרים בהם החלופות מסכנות את האישה יותר אבל הנה נקודה למחשבה –
לא סביר שכל האחריות והסיכון יהיו בצד של האישה. וקונדום, עם כל ההצקה שבשימוש בו, מציף את נושא האחריות אל פני השטח בכל מפגש מיני ועל הדרך גם מגן ממגוון מחלות.

הורמונים מטיפולי גיל המעבר

טיפול הורמונלי נועד להקל על תסמיני גיל המעבר אבל טיפול כזה מעלה סיכון לשלל מחלות כמו התקפי לב, שבץ וקרישי דם, וגם את הסיכון לסרטן השד.
יש חלופות לטיפול ההורמונלי הקשורות לשינוי באורח החיים, רפואה משלימה ושימוש בתרופות חלופיות.

פוריות וטיפולי פוריות

לידה ראשונה אחרי גיל 34 מעלה את הסיכון אבל זה נתון שאין ממש מה לעשות איתו.
טיפולים להגברת פוריות עשויים לגרום להגדלת הסיכוי לסרטן השד, שוב, בגלל רמות גבוהות של אסטרוגן הקשורות לכך.
ברור שלרב הרצון להרות כשיש קשיים הוא גדול ועולה על כל קושי, סבל וסיכון הכרוכים בכך אבל בתקופתנו ידם של רופאי הנשים קלה מאוד כשהם כותבים מרשמים לאותן תרופות. לפעמים ניתן לפתור את הבעיה באמצעים אחרים כמו רפואה משלימה ולפעמים המתנה נוספת מביאה את ההריון המיוחל.
תרופות פריון הן הצלה עבור נשים רבות אבל כמו בכל תרופה – צריך לבדוק את החלופות ולהשתמש בה בזהירות ורק כשחייבים.

הנקה

הנקה מפחיתה משמעותית את הסיכון לסרטן השד. מי שמתעניינת תקרא ומי שלא – תזכור. שעובדה זו תתווסף לרשימת ההטבות שהנקה מביאה איתה ואולי תעזור להחלטות חשובות בלילות קשים כואבים וסדוקים.
עוד עובדה שכדאי לדעת – אי הנקה מעלה את הסיכון לסרטן אצל הילד (בבגרותו) כמו גם למחלות אחרות.


את הסיכום אני מעתיקה מילה במילה:

הסיכון לחלות בסרטן השד הוא פועל יוצא של שילוב מורכב של גורמים, חלקם תורשתיים וחלקם קשורים באורח חיים וסביבה. מה בכל זאת ניתן לעשות?

  • גילוי מוקדם באמצעות בדיקות האבחון השונות – בדיקה עצמית, בדיקה קלינית על ידי רופא, וממוגרפיה.
  • שמירה על אורח חיים בריא.
  • הכרת רמת הסיכון האישית (ואם את נמצאת בסיכון – ביצוע בדיקות אבחון בתדירות המתאימה).

שנהיה כולנו בריאות ונדע לשמור על עצמנו כי אפאחד לא יעשה את זה במקומנו.

הגב