יום שני, 19 פברואר, 2007, 00:28

פטריות

בדרך להורים שלי, אל "ארוחת הפטריות" שאבא שלי הכין לכבוד שתי הפטריות שהוא הצליח למצוא סופסוף (זקני צפת לא זוכרים שנה דלת פטריות כזאת), קיבלתי טלפון מדגנית.
דגנית גילתה לפני כמה ימים לשמחתה (ויותר מזה - לשמחתנו) שאצלנו אוכלים הכל. לה יש בבית חבורה של בררנים שאומרים איכס על יותר מדי דברים, אולי בגלל שהיא עוד לא למדה את השיטה (כשמרעיבים אותם הם אוכלים ה-כל!).

"את אוהבת פטריות?"
"כן"
"אז תעברי אצלי"

נו, כשזה סוףסוף מגיע זה מגיע בצרורות.
בבית של דגנית ואמיר יש ריח של תנור עצים ומאחוריו תנור וחום נעים כזה ששום מזגן לא יכול להפיק וריח... ריח של פטריות.
מסתבר שהם היו ביער בית קשת ומצאו שם ה-מון פטריות (כנראה יש ועידת פטריות ארצית ולשם הלכו כל הפטריות שאנחנו לא מוצאים השנה). דגנית הכינה את הפטריות והחבורה שלה עיקמה את האף, אז הנה סיר מלא תבשיל אורניות.

��רנ�� ���ת

עם האורניות יש לי יחסים לא ברורים.
זכורה לי שבת אחת, מלפנ 25 שנה בערך, כשהלכנו ליער לביא וחזרנו עם כמה דליים של אורניות שבסופו של דבר לא אכלנו כי אבא שלי מצא אותן לא ראויות ומאז למדתי לבוז להן (יש דברים שאתה לומד מהבית).
והנה הן, ריחניות, שוחות במיץ פטריות ומתנשקות עם קוביות תפו"א.


לקחתי את הסיר ונסעתי לבית אחר עם ריח של פטריות (בלי התנור) שם חיכתה לי ארוחה מכפתור ושתי פטריות.
בעוד אבא שלי טורף את הביצים ומוסיף לפטריות המאודות ואני דוחפת אצבעות לסיר ושולפת פטריה אחרי פטריה, על כל אחת נקודות חן של זרעוני חרדל, סיפרתי לו את החדשות המרעישות מיער בית קשת.

- מתי אנחנו הולכים לקטוף את שפע הפטריות שיש שם? דגנית קטפה אורניות וגם פטריות סגולות.
- מה זה שאת אוכלת?
- אורניות
- אה...
(מבט של אכזבה מעורב בבוז קל) זה מבית קשת?
- כן
- מי קטף את זה?
- דגנית חברה שלי
- היא אספה אותן מתחת לאורנים?
- אני מתארת לי. אורניות...
- בטוח? כי אם זה מתחת לאלונים אז...
- אז מה?
- אז זה לא אורניות. תחת לאלונים יש את גושית השטן שדומה מאוד לאורנייה.
- והיא רעילה?
- קוראים לה גושית השטן. מה את חושבת?


אני כבר מרגישה תחושת חנק, כאבי בטן וערפול מסוים. מתקשרת לדגנית.
כן, זאת היא שאספה, לא, היא לא זוכרת אם היו שם אלונים מעל הפטריות, כן, היא אכלה מזה, ממש עכשיו, והיא מרגישה בסדר אבל לא, היא לא יכולה להבטיח שאלה אורניות. ואמאל'ה.


בצער רב, בעצב, סיר שלם של תבשיל של תפוחי אדמה עם - אולי אורניות, אולי גושיות השטן, אולי גם וגם, מחליק לו בשקט אל הפח.

4 Comments

  • שרה הגיב:

    איזה סיפור עצוב… אבל כל הכבוד על הנחישות ועוז הרוח. אני לא הייתי מצליחה לזרוק את הסיר לפח. זה כנראה גם משהו שלומדים מהבית. אצלנו לא זורקים פטריות. אם מעירים לאמא שלי שלא כל הנרתיקניות שהיא אספה נראות בדיוק אותו הדבר, היא פשוט טועמת את המפוקפקות ומחכה חצי שעה לפני שהיא נותנת לכולם לאכול מהתבשיל… אולי זה בעצם לא הדבר הכי חינוכי לכתוב באינטרנט איפה שילדים קוראים… בכל אופן, לסגולות קוראים אחלמיות (רשמית, ז"א. אצלנו בבית קוראים להן סגלולות), ואחרי הנרתיקניות (שאני לא מעיזה לזהות לבד) – הן הכי שוות.

  • נעמה הגיב:

    כן. עצוב. בדיעבד הייתי צריכה לשמור את הסיר, לראות אם דגנית עברה את הלילה ואז להחליט…

    כל הכבוד לאמא שלך. לפחות היא גרמה לכם להרגיש אשמים?

  • שרה הגיב:

    לא. היא גרמה לאבא שלי להיות מודאג (היו מקרים שהוא ניסה להתנדב במקומה…) ולנו להיות שבעות וחובבות פטריות. אצלנו לא מדברים פולנית.

  • נעמה הגיב:

    לא מדברים פולנית? אז איך אתם מתקשרים? (רק עם אוכל?)

הגב