שבת, 31 דצמבר, 2005, 06:32

המוקפץ של כץ והתמנון הרקדן

ימים טובים עוברים על המטבח שלנו.
אני לא יודעת אם זה הרקע שלי שהתגלה לו פתאום, המחלה של קיישין שהשאירה אותנו קצת זנוחים וגרמה לו לבוא למלא את החסר, הארוחות שלנו שהוא אכל איתנו או הקניות שעשינו יחד (את רוצה sea food?). לא יודעת מה הסיבה אבל כבר שתי ארוחות צהרים כץ בישל ואכל איתנו. שתי ארוחות צהרים בהן בלשתי אחריו במטבח (ונהניתי מאוד).

לא באתי לכאן ללמוד קנג'י. אין סיכוי שאדע לכתוב בהירגנה ומספיק לי להבין ולהיות מובנת ברמה בסיסית. אבל המטבח שלהם מעניין אותי וההתנהלות שלהם במטבח נראית לי חלק מזה.

כמעט, כמעט הצלחתי להשיג כרטיס בשורה הראשונה במטבחה של מאמא-מוצ'י בעת הכנת אטריות סובה לראש השנה. כמעט.
התברר שאיחרתי בשלוש שנים. בשנתיים האחרונות כבר אין לה כח והיא קונה מוכנות.
אין. אין כמו סבתות במטבח. אני מקווה שהמשך הטיול יזמן לי עוד סבתות.

כץ במטבח. תענוג להסתכל.
מסודר ומאורגן. רגוע ומדויק.

ביום חמישי הוא הכין לנו FRY PAN - או בעברית - מוקפצים.


ירקות מוקפצים עם בשר

מן הצומח: שום , שיטאקי שהושרו במים חמים כ10 דק' (לשמור את המים), גזר ובצל, כולם פרוסים.
מן החי: מה שבא לכם, אבל שיעמוד יפה בבישול קצר (אצלנו זה היה pork), חתוך לפיסות בגודל ביס.
תבלינים ועזרים: שמן, רוטב סויה, מלח, פלפל שחור ולבן, סוכר, קורנפלור, דאשי ("מרק דגים" בחנות מזון אסיאתי), שמן שומשום, צ'ילי טחון.

הכנה:
מטגנים בווק שום, מוסיפים את הבשר ואח"כ את השיטאקי, הגזר והבצל. אפשר לכסות את הווק בין הערבובים.
מתבלים ברוטב סויה, סוכר, מלח ופלפלים.
מערבבים את מי ההשריה של השיטאקי עם דאשי ועמילן (לא הרבה. בערך כפית גדושה). מוסיפים אותם כשהכל רך מספיק. מערבבים, מחכים עוד חצי דקה ומכבים את האש.
מוסיפים שמן שומשום.
מגישים עם אורז (אלא מה...) ועם צ'ילי טחון בצד - שכל אחד יבעיר את החיך כרצונו.


בבוקר שישי התעוררתי כשאני שוחה בזיעתי (בכל זאת, 7 מעלות כל הלילה) ובשביעות רצון עצמית.
אתמול הייתי עקרת בית למופת והכנתי את מכונת הכביסה מראש. מלאתי אותה בבגדים המלוכלכים ואפילו טיפלתי בכל החיתולים שדורשים טיפול-טרום-כביסתי (עניין מסריח אבל הכרחי).
בדמיוני ראיתי את הכביסה שלי מתנפנפת לה כשהשמש (אמרו שיהיה היום בהיר) מלטפת אותה ועושה לה ריח טוב. עד שהחזירים יהיו שוב רעבים היא תהיה יבשה לגמרי!
ביקשתי מיובל שימלא לי מים חמים במכונה (היא לא יודעת לחמם מים אבל את כל השאר היא עושה ממש מצויין). אחרי דקה הוא חזר: אין מים בברזים.

כשכץ הגיע מאוחר יותר התברר לנו שזאת לא בעית לא-השארנו-ברז-פתוח-בלילה-ולכן-המים-קפאו-בצינורות-עכשיו-חכו-ל10-מעלות-שהבטיחו-לכם-כדי-שיפשירו (למרות שבאמת לא השארנו ברז פתוח בלילה האחרון). המצב חמור יותר. המשאבה התקלקלה.

כץ נשאר איתנו כדי לוודא שאנחנו לא גוועים בצמא וניחם אותנו - אין בעיה. תתקלחו באונסן.
אני לא ראיתי רחוק כל כך. אני ראיתי עד חדר האמבטיה. עד מכונת הכביסה המלאה בכל בגדינו כמעט. מילאתי אותה בהתלהבות, כמו הבחור ההוא בפרסומת ההיסטורית לליוויס. מה נלבש אחרי שנתלכלך?

מלאת רוח חלוציות (ותאווה גדולה ליטול ידיים) יצאתי, מלאתי סיר גדול בשלג מהשלוגית הקרובה ושמתי על האש.
עד שסיר השלג הפך לסיר עם מרק עלים תועים - המשאבה תוקנה.
שפכתי את המים הרותחים למכונה והלכתי עם כץ למטבח.


סשימי תמנון רקדן

במקרה שלנו התמנון (tako) רקד עם בצל.
כדי למתן את החריפות של הבצל הוא הושרה במים קרים. לטעמי כדאי להשתמש מראש בבצל קצת יותר עדין (אולי שאלוט).
התמנון נחתך לפיסות והונח על מצע של בצל.
נאכל עם סויה וווסאבי ועם קובבות חמודות של אורז.

על הדרך למדתי 3 עובדות חשובות:
1. כשמגישים שלל פירות ים על מצע כזה של אורז (הקובבות האלה) הם נקראים NETA.
2. תוספת חומץ אורז, מלח וסוכר לאורז מבושל מקובלת רק לאורז של סושי. אורז רגיל מקובל לאכול ככה (תפל, בלי מלח אפילו).
3. סשימי תמנון זה כמו גומי ברוטב סויה.


קלמרי ופטריות חלל בחיבוק אלומיניום

ערימת ילדים (מלמטה למעלה):
נבטי סויה (נעדרו הפעם אבל בד"כ הם שם)
פטריות חלל (מניחה שכל פטריה אחרת תעשה את העבודה)
פיסות קלמרי (ika)
קובית חמאה
מעט רוטב סויה
מלח, פלפל שחור ולבן

כל זה נעטף בנייר אלומיניום ונאפה בחום גבוה במשך רבע שעה.
יוצא טעים טעים עם רוטב טעים טעים שאפשר לטבול בו לחם. לחם זה טעים טעים.

תגובה אחת

  • שרית הגיב:

    גוד, לא שהיתי קודם שבעה, אבל הפוסט הזה, על כל חלקיו, עשה אותי רעייב. אחלה שם יש לבת שלך. מענין מה זה אלה ביפנית. ובאותה נימה, הכנתי היום ארוחת סוף שנה, והקדשתי לך טראפל'ס עם קינמון. מאחלת לך שנה אזרחית משוקדלת למכביר. ש.

הגב