יום שני, 08 ינואר, 2007, 21:21

החטא ועונשו

נטע ישנה ואני מזהה הזדמנות לקצת זמן לבד עם הנסיכה הקסומה.
"אור, רוצה לבוא איתי ללקט חוביזות?"
"לא. אני רוצה ללכת איתך למכולת לקנות שוקולד"

(מה? שוחד? בלי שוקולד היא לא תבוא? שוקולד? רעיון לא רע. דווקא מתאים לי שוקולד) "נלך למכולת לקנות שוקולד ואח"כ נלקט חוביזות"
"בסדר"

במכולת אני מנסה לשכנע את אור ללכת על הגרסה החזירית של פסק זמן (אצבעות קטנות בחפיסה גדולה, 110 גר' משקל כולל. האם מספר האצבעות זוגי או שאצבע האלוהים נתנה יתרון לאמא?) והיא מושכת לכיוון המדפים האחרים ונעצרת מול השוקולדים למריחה.
"אני רוצה כזה וללקק אותו עם האצבע"
"אה אה, אין מצב, פרה? זה הממרח הכי לא טעים מה שבחרת פה. אם את רוצה ממרח שוקולד אז רק נוטלה"
"בסדר"

איך שיוצאים מהמכולת אני פותחת את המכסה, מקלפת את הקליפה הזהובה שאי אפשר להוריד במכה אחת, ומושיטה לאור שמסתכלת עלי, על הצנצנת, עלי, על הצנצנת ואז עלי:
"אמא! בבית!"
"מה בבית? אנחנו הולכות עכשיו לקטוף חוביזה. לא רצית ללקק?"
ודוחפת אצבע לצנצנת.


חזירות עוברת בירושה, מסתבר.
בזמן שאני הסתובבתי וחיפשתי עלים עגולים (לעזאזל, הכל מלא חרדלים ועוד כלמיני עלים שבטח אפשר לעשות מהם מטעמים אבל אין לי מושג איך קוראים להם) היא החזיקה צנצנת ביד אחת וביד שניה מרחה ונמרחה וליקקה. עד שחזרנו הביתה כבר היתה לנו שקית מלאה עלים וצנצנת חצי ריקה.
אור היא ילדה יסודית אז בבית היא התישבה עם כפית כדי להשלים את המשימה.


שלוש שעות אח"כ, שלוליות חומות על הרצפה:

"בואי תעזרי פה"
"אני בהריון, יש לי פטור מהתעסקות עם קקי"
"זה לא של חתולים, זה של הילדה שלך, בואי"

עם סמרטוט וסבון אני עוברת אחרי זה שעושה את העבודה המסריחה באמת.
למרות הכל אני מצליחה לראות אותו ממש מקרוב והוא מוזר, לא דומה לאף שלשול שיצא לי לנקות.
אין לו את הריח הנוראי, לא המרקם הפירורי ולא הצבע החרדלי. לרגע לא עולה בי המחשבה לטעום אבל די ברור לי מה אני רואה מול העיניים: שלולית של נוטלה.


מה בפעם הבאה?
אני מניחה שאותו הדבר. הילדה אוהבת שוקולד, הילדה אוהבת ללקק (גם בחומוס היא עושה מעשים באצבעות חשופות. ילדה משובחת. ילדה שלי). אבל בכל זאת למדתי משהו. בלידה הבאה, לא שנראה לי שנצטרך לזרז משהו (מה פתאום! היא פשוט תתגלצ' החוצה ביום האחרון של שבוע 37) אבל אם נרצה לשלשל את דרכה החוצה - הנה דרך יותר מגניבה ובטח יותר טעימה מבקבוק של שמן קיק.

7 Comments

  • רונית הגיב:

    אוי נעמה את משובחת! משובחת! אחד הפוסטים המאממים!!

    אני מתגעגעת אליכם.

    אורגזמה ושוקולד נראה מתכון בטוח ללידה זורמת 🙂

  • נעמה הגיב:

    ואם האורגזמה באה מהשוקולד אז זה בכלל שניים במחיר של אחד… 🙂

  • מיכליקה הגיב:

    עד שהגיעה נוטלה לישראל חשבתי שממרח שוקולד זה דבר מגעיל. יש לי סיפור קקי חדש: כשבן בן יושב על הסיר הוא אומר "קקה קקה" ואז הוא מרגיש שזה בא ואומר: "הנה!" וכשכל גוש נוחת בסיר הוא אומר: "או-או" כלומר, נפל פה משהו. בעיניי זה חמוד, מקווה שלא תחשבי שזה מגעיל.

  • שרית הגיב:

    זו רק הילדה שלי פריקית של שליטה שלא מסכימה לעשות בשומקום פרט לחיתול? נוטלה זה אחלה. נוטלה בשמנת מתוקה מוקצפת- יותר אחלה (ועכשיו אני יודעת מה להכין לך לצהרים ביום רביעי)

  • נעמה הגיב:

    מיכליקה – אני רנאה לא חושפת פה מספיק ממה שהולך אצלנו אם את חושבת שאני אגיד איכס על סיפורי קקי… 🙂

    שרית – לפחות את לא צריכה לנקות שלוליות. תסתכלי על זה ככה…

  • רונית הגיב:

    תגידי לי, נראה לך הגיוני שהפוסט האחרון פה הוא מהשמיני בינואר? אני מבינה שאת בהריון ושיש לך עסק חדש וכל זה, אבל לא יפה ככה להרעיב את הצמאים!

  • נעמה הגיב:

    באמת לא בסדר…

הגב