יום רביעי, 08 פברואר, 2006, 15:53

איך להאכיל את הילדים באוכל טוב ולגרום להם לחשוב שזה ג'אנק פוד

ודווקא כשיש מחשב לא קורה כלום.
התמונה הזאת היא מלפני שבוע מהרפת הצופה לאוקינוס (בטח הפרות ממש טעימות). כאן אנחנו לא ממש מסתובבות כי או שקר או שגשום או שיש רוח או שיורד שלג קל או שהכל ביחד. וגם אם יש תנאי שוטטות עד שאני מצליחה להלביש איזו ילדה פתאום השניה מוצאת איזה משהו מעניין לשחק איתו ונתקעים לעוד שעתיים ואז כבר מישהי נרדמת. יוצא שאם אי אפשר להוציא את הבנות ערומות אי אפשר להוציא אותן בכלל.
לא, לא מקטרת. אני בכלוב של זהב עם שתי ילדות מהממות. וחורף, מה לעשות 🙂


כבר למדנו איך זה גברים יפניים.
עובדים הרבה שעות, אח"כ יוצאים עם החברים לשתות, חוזרים מאוחר, לא יודעים איפה המטבח, מדברים במשפטים קצרים ("אשה! אוכל!" או בקיצור "אוכל"). לא המצאנו. ראינו דוגמאות וגם חקרנו יפניות דוברות אנגלית. זה ככה ברמות חומרה שונות ויש מגמת שיפור בדור הצעיר.
והנה פה, זוג בני 40 שעושים רושם שיוויוני לגמרי.
אמנם יש כמה עניינים שבהם יש חלוקה ברורה בתפקידים (רק הוא מטפל בקמין, רק היא מטפלת בכלים) אבל הם עובדים יחד (בעסק שלהם), יוצאים וחוזרים יחד מהבית, מבלים יחד בבית אחרי שעות העבודה ו... האיש מבשל!
אוכל טוב אנחנו אוכלים פה, בזכותו.

הנה מאכל שאכלנו פה אתמול וכבר יצא לנו לאכול אותו בבתים אחרים. המתכון שאני נותנת פה הוא שילוב של כל מה שראיתי עד עכשיו.


איקונומיאקי - הכל במחבת
לוקחים שלל ירקות פריכים (למשל כרוב, הרבה כרוב) וקוצצים דק.
לוקחים בשר או אחר (למשל שרימפס וקלמרי) וקוצצים גם.
אם חשוב לכם שמי מהרכיבים יהיה עשוי - עשו אותו לפני (את פירות הים כדאי לחלוט. את הבשר אפשר להשאיר ככה).
מכינים בלילה בצקית מקמח, קצת ביצה (אפשר אחת לכוס או שתיים של קמח אפשר גם בלי בכלל) ומים בכמות שתיתן בצק רך אך לא נוזלי (בתכל'ס זה לא משנה. זה יוצא אחלה מה שלא תעשו) ולשים את הכל יחד.
לגבי היחס בין הבצק לירקות - לדעתי הבצק צריך להיות רק הדבק, במיוחד אם רוצים להיות ערמומיים ולהאכיל את הילדים בירקות ובשר אבל כאמור - הכל הולך.
אפשר להוסיף גם שומשום.
במחבת משומן קלות על אש בינונית מכינים לביבה גדולה (ועוד אחת ועוד אחת. כמה אנשים יש במשפחה שלכם? כאן יש 6 ילדי ם ו5 מבוגרים. הכל פה בכמויות) ופורסים לפרוסות או לביבות קטנות. מה שבא.

ללביבות האלה אין ממש טעם כי אין בהן שום תבלין. ככה זה במקור כי זה בא עם הרבה תוספות רבות טעם:
מיונז (זה ה"יפני" שנמכר בבקבוק לחיץ הוא מיונז פשוט. אפשר להשתמש בכל מיונז וכדאי שיהיה בבקבוק לחיץ בשביל אפקט הג'אנק), רוטב איקונומיאקי (ככה קוראים לו ובטח אפשר למצוא אותו בחנויות מזון אסיאתי. רוטב חום עם מתיקות חזקה. אפשר לנסות אולי רוטב ברביקיו אם לא משיגים) והר של גילופי טונה מיובשים (נראה כמו נסורת וזה, זה ה"דאשי" המקורי).

פשוט וטעים.

כמובן שעם כל הרטבים זה כבר לא מזון בריאות אבל תחשבו על כל הכרוב שהילד אוכל. לא נחת?
<אפשר לנסות להמליח את הבצק ולשים מעל איזה רוטב בריא. ונראה לי שגם קמח מלא יעבוד. זה בשביל אחותי>


אם לא יקרה משהו מסעיר - ממחר אני אתחיל לספר על החודש המצויין בדרום החם.

הגב