יום שישי, 14 אוקטובר, 2005, 15:28

אוהבת נסיעות. לא אוהבת נסיעות.

אוהבת להיות בבית, עם המזרון שלי והנוף הידוע. אוהבת להיות במקומות חדשים עם צבעים אחרים וריחות שאני לא מכירה. אוהבת את השיגרה, את הבורקס בבוקר שישי, את ההיכרות עם המעברים בסופר, המסלול הקבוע עד לשוקו ואיפה הקרמבואים. מתרגשת מחנויות מזון חדשות, באשר הן, בכל גודל ובכל שפה, עם חיות שאנחנו מכירים מספרי הקרטון של הבנות, פשוטות עור ומונחות על קרח, את אי הידיעה מה נאכל בערב.


אוהבת אוכל. בים באויר וביבשה. חייבת לטעום גם אם אני יודעת שזה לא יהיה טעים. אוהבת גם אוכל של בית חולים. הטעם צפוי אבל הרעב שנלווה בד"כ לביקורים ארוכים, התבלין הטוב ביותר (היחיד שלא בידיו של השף) – עושה אותו שווה טעימה. הכי אוהבת אוכל של מטוסים. זה אוכל של ברביות בכלים קטנים, מסודר כמו לגו, מנסה להיות חם וקר, טרי ומבושל, דוגמית ומשביע. בגלל חיבתי לאוכל של מטוסים אני מפסידה שעות שינה בטיסות. סובלת בשקט את הקרקרים ומיץ העגבניות (רק בטיסות שותים מיץ עגבניות. בעולם האמיתי אין למשקה הזה זכות קיום), מחכה בסבלנות למגש ההפתעות.

כשחזרתי לארץ משהות ממושכת בפריז, הטיסה היתה דרך לונדון עם "בריטיש איירוויז". שבועות ושנים אחרי החזרה היללתי את השרות המדהים, את התה שהגישו לנו באוטובוס שהעביר אותנו משדה תעופה אחד לשני בשני קצותיה של לונדון, את האוכל המעולה, את עוגת הגבינה המופלאה שהוגשה לקינוח. עוגת תה של ברביות שלא דופקות חשבון. כל טיסה, אחרי שגמרתי לדגום את המגש שלי ושל יובל (מקפידה לקחת צי'קן בזמן שהוא בוחר ביף – בשביל לנסות הכל) היינו מהרהרים בבריטיש והאוכל הנהדר שלהם. הוי בריטיש בריטיש. (את יודעת שהיא נחשבת לאחת מחברות התעופה הטובות?)


הלילה יובל נסע ללונדון. דיווח הנחיתה שלו הגיע בSMS ולשונו: "האוכל מזע-זע". אוי ואבוי. אם זה האוכל בבריטיש מה נשאר לנו?


יובל סיפר לי שבטיסה ליפן היו נשנושים בצורת משולשים. משהו שנראה כמו עוגה שטוחה.

זה היה יצור ממשפחת הסושי עם פטנט שרק היפנים הגאונים היו יכולים להמציא – עטיפה חיצונית ופנימית שנשלפות יחד ומחברות את האצה עם האורז שניה לפני שאוכלים אותם, לא דקה קודם. אני מחכה לטיסה ליפן.

אני מחכה לטיסה ליפן לא רק בגלל האוכל. בגלל שהיא תביא אותנו ליפן.


אתמול יובל אמר לי – אני רואה שהתחלת להילחץ. בטח שהתחלתי להילחץ. פתאום הבנתי שניסע עוד לפני שתיגמר העונה השניה של "עקרות בית נואשות", ושגם אם היא משודרת ביפן – היא מדובבת. מה אני אומרה לעשות, מה?


דיווח התקדמות: גמרתי לעבור על רשימת החוות. יש מספיק חוות עם ילדים קטנים שמקדמות בברכה משפחות עם ילדים. אלה זכו לציון הגבוה ביותר. וגם ארזנו מאוורר (!!). אור פירקה חלק מהברגים. אני חושבת שהאריזה הפעם תהיה יותר נעימה מהקודמת.

תגובה אחת

  • נעמה הגיב:

    אמא_אדמה‏ (14.10.2005 16:17): כפרה עלייך! אוהבת מאוד את איך שאת כותבת!

    למה ארזתם מאוורר? (אתם לא נוסעים לחורף?)

    איזה מקסימה שאת. מתי אתם מתוכננים לטוס? תמשיכי לכתוב שם כן? flower
    זה היה יצור ממשפחת הסושי עם פטנט שרק היפנים הגאונים היו יכולים להמציא – עטיפה חיצונית ופנימית שנשלפות יחד ומחברות את האצה עם האורז שניה לפני שאוכלים אותם, לא דקה קודם. כן, ועוד גאונות שם שכל הפעולה המורכבת הזאת וזה לא נוגע לך כלל באצבעות (ז"א אם את יפנית או שעברת השתלת אישיות). שיהיה לכם המון בהצלחה, עוקבת בשמחה ואהבה אחרי הדף הזה שלך.
    בטח שהתחלתי להילחץ. פתאום הבנתי שניסע עוד לפני שתיגמר העונה השניה של "עקרות בית נואשות", ושגם אם היא משודרת ביפן – היא מדובבת. happy המון בהצלחה בקבלת ההחלטות וכמובן במסע
    בטח שהתחלתי להילחץ. פתאום הבנתי שניסע עוד לפני שתיגמר העונה השניה של "עקרות בית נואשות", ושגם אם היא משודרת ביפן – היא מדובבת.

    נפלתי מצחוק

    happy happy happy

    שתהיה לכם נסיעה ועבודה מהנים

    להתראות אמירה ורני

    לעניין המאוורר – למרות שעכשיו יתחיל הקיץ ביפן – שימו לב שהמתח החשמלי שלהם שונה משלנו – כמו בארה"ב – 110 וולט, וגם השקעים – צריך מתאמים מיוחדים ושנאים…
    למה ארזתם מאוורר? (אתם לא נוסעים לחורף?) לא לוקחת מאוורר. מהפיתום. ארזתי אותו בשביל לשים במכולה.

    שימו לב שהמתח החשמלי שלהם שונה משלנו – כמו בארה"ב – 110 וולט נדמה לי שהמתח שם 100, לא 110. בכ"מ – אין כוונה לקחת מכשירים חשמליים איתנו. happy

    So when do you arrive? I don't live on a farm of ANY sorts but it is really nice and messy here, so if you happen to be in Tokyo/Yokohama, please visit!
    BTW, I have no cable, but someone said they are broadcasting 'house-wives' (in English!) here now, so unlerss I'm mistaking the name (VERY possible!) you needent miss it. One small advice: bring with you SMALL omiage (souvaniers) from Israel for the farms you will be visiting. Something perishable (food/soap etc.) is preferable, and must be either well wrapped or in a pretty bag. …

    _למרות שעכשיו יתחיל הקיץ ביפן _ that will not happen for the next 6 months…

    Manty_T‏‏ תודה על הביקור בדף. אני שמחה לשמוע שהעקרות הנואשות מבקרות ביפן בשפת המקור. מקווה שיצא לי לפגוש אותן (יאללה עוגיה, לשחרר, לשחרר…).

    בעניין המתנות/מזכרות (קצת מטריד אותי לחשוב על סחיבת מתנות כשאני שוקלת כל זוג תחתונים אבל ניחא) – בואי תעזרי לי בבקשה. האם סבון מים המלח יעשה את העבודה? זה מותג בין לאומי, לא? או שגם סבון עבודת יד אחר זה בסדר? (את השני יותר פשוט לי להשיג וגם יותר מתלבש עם העקרונות של כלכלה מקומית). סבון אחד זה מספיק?

    התכנית היא להגיע לקראת אמצע דצמבר ולהתחיל באזורים בהם החורף לא כלכך קר (ראיתי שיש מקומות בהם החורף כמו כאן). לקראת האביב להצפין. האם יש לך מכרים עם חווה בדרום? אנחנו מחפשים נקודת התחלה טובה. happy

    האם יש לך מכרים עם חווה בדרום? Let me get back to you on this one…
    As for the Omiage… Japanese really are all about brand names, and the Dead-sea products are well known and appreciated here, BUT.. since your target destination is organic farms, I have a feeling that a home-made product would be just as much, if not even more welcomed, so I'd say – go for it! Just make sure there is some Hebrew words on the soap or on the wrapping.
    בהצלחה. ואם אוכל של מטוסים אז לחברת תאי יש אוכל מעולה, ואיר אינדיה ככה ככ. אל על על הפנים. מקנאה בך. רוצה להריח את הנמל בקרוב.

הגב