אופה לחם חשמלי הגיע אלינו הביתה באדיבות סוניה שהתקדמה הלאה לדבר האמיתי (מיקסר, תנור ותועפות הזמן שזה לוקח). אנחנו בחרנו ללכת אחורה אחרי שראינו כמה יפה זה עובד ביפן (וכשחושבים על זה - אם הברירה היא לחם לבן מהמכולת אז כבר עדיף לחם קובייתי משהו עם חור בצורת מלוש).
המכונה הגיעה בלי מתכונים או הוראות הפעלה אבל אחרי שיצא לנו להפעיל מכונה דוברת יפנית עניין הוראות ההפעלה לא היה מאיים. רק נשאר מתכון.
אנחנו אוהבים מתכונים פשוטים שאפשר לזכור בעל פה. וזה המתכון המוצלח הראשון שלנו:
לחם מקמח מלא במכונת לחם
(לפי הסדר)
250 גר’ מים
1/2 כפית מלח
2 כפיות סוכר
300 גר’ קמח מלא הרדוף (תוצאות הכי טובות. מלאים אחרים נותנים לבנת חבלה)
כפית שמרים יבשים
תכנית של לחם מלא, כמובן.
ואז היה לי הסיפור עם הפטריה והפסקתי עם הלחם בגלל השמרים והקמח.
ואז החלטתי להחזיר את החיטה בלי השמרים והכנתי בצק פשוט למטרות פיתה על המחבת (שזה תחליף מקומי ועצלני למי שרוצה פיתה חמה אבל לא בא לו להדליק מדורה עם סאג’ על הבוקר). הבצק עמד יומיים שלושה במקרר וחיכה לגאולה וכשסוףסוף הכנתי איתו פיתות גיליתי שהוא קצת תפח. הנה השמרים הפראיים מהאויר! (כשניסיתי להכין שאור בתלאביב לפני איזה 10 שנים לא יצא לי כלום. כנראה הרעש הרג אותם).
מאותו רגע הקפדתי להשאיר תמיד חתיכת בצק שתהיה בסיס לבצק הבא וכשתמה עונת הפיתות וחזרנו למכונה המשכתי באותה השיטה רק שבינתיים הפכתי את השאור לנוזלי כדי שהטיפול בו יהיה פשוט יותר.
טיפול בשאור
יש הרואים בשאור ילד נוסף בבית. אני רואה בו הילד המוזנח, זה מהבדיחה על דוד לוי (”לא נורא, נעשה אחר”).
לא אסביר איך מגדלים שאור משלב הביצית, יש הרבה חומר על זה בכל מיני מקומות (תשאלו את גוגל). אסביר איך אני מתחזקת אותו.
יש לי קופסא עגולה עם מכסה בה הוא ישן. במקרר. כשאני צריכה לקחת ממנו - אני מוציאה את הקופסא, מערבבת (יש שם שקיעה של המוצק בתוך הנוזל), לוקחת כמה שצריכה ומאכילה את התינוק. מקובל להאכיל בכמויות שוות של קמח ומים, אני עושה לפי העין והיד.
העיקרון הוא שהשאור חי ואוכל כל הזמן. אם לא יהיה לו מה לאכול הוא ימות בתוך הפלוצים של עצמו. בחוץ הכל קורה יותר מהר, במקרר זה קורה לאט.
אם נשאר לי ממש מעט שאור ואני מאכילה אותו הרבה (כדי שתהיה כמות מספקת לפעם הבאה) - אני משאירה בחוץ כמה שעות לפני החזרה למקרר. אם אני יודעת שעכשיו כמה ימים לא אזדקק לו - אפשר ישר למקרר. אם עברו כמה ימים ללא שימוש - מוציאה, מוסיפה קצת קמח-מים, מערבבת ומחזירה. טמגוצ’י כזה.
ואם הוא מריח ממש לא טוב - כנראה שיש לכם גופת שאור וצריך להתחיל מחדש (אפשר לקחת ממני).
לחם שאר מלא במכונה
בגלל שלוקח לבצק קצת יותר זמן להיות מוכן ואין (לפחות אצלנו) אפשרות לכוון את משך התפיחה - צריך להתחכם.
ההתחכמות בגוף המתכון.
חומרים: (לא משנה הסדר)
200 גר’ מים
250 גר’ שאור
400 גר’ קמח מלא הרדוף
1/2 כפית מלח
2 כפיות סוכר
הכנה:
מתחילים כמה שעות לפני המועד המשוער של התחלת הפעולה (למשל: אם תכנית לחם מלא היא בת 4 ש’ - מתחילים 8 ש’ לפני השעה בה רוצים לחם מוכן).
בוחרים תוכנית של לחם מלא. מפעילים. המכונה תיצור בצק.
יש בצק? אומרים - אופס, בעצם לא רצינו עכשיו. לוחצים stop ומכווניים טיימר 8 שעות קדימה (או דומה. העיקר שיעברו כמה שעות בטרם תתחיל הפעולה).
זהו. כשתקומו יחכה לכם לחם ריחני וחמצמץ.
חלה מקמח מלא במכונת לחם
הרעיון דומה רק שכאן יש לנו בעיה - מרגיש לי לא בטוח להחזיק בחוץ בצק עם ביצה במשך כלכך הרבה זמן.
לצורך כך - טריק נוסף.
חומרים:
70 גר’ מים
60 גר’ שמן זית
250 גר’ שאור
200 גר’ קמח מלא הרדוף
1/2 כפית מלח
4 כפות סוכר
1 ביצה גדולה
200 גר’ קמח
הכנה:
כל מה שבקבוצה הראשונה - שמים במכונה, מפעילים ליצירת בצק.
כשיש בצק - אומרים אופס וכו’. עוצרים ומוסיפים את הקמח.
כשמגיע הזמן להפעיל את המכונה - מוסיפים את הביצה ומפעילים מיידית (ללא השהיה) על תכנית לחם מלא.
טיפ למיניקות לילה שרוצות חלה חמה בבוקר:
משאירים את המכונה עם הבצק והקמח מעל כשהיא מכוונת לתכנית המתאימה ורק נשאר ללחוץ על כפתור ההפעלה.
מכינים ליד ביצה וקערית.
מתאמנים (למשל כשמכינים חביתות) על שבירת ביצה ביד אחת.
ברגע האמת (כשהשעה 4 בבוקר והיונקת התעוררה) - הולכים איתה למטבח וביד אחת ועיניים חצי עצומות - שוברים את הביצה לקערית, מוסיפים לתבנית ומפעילים.
טיפ למי שאינן מיניקות בלילה או מיניקות בלי לקום מהמיטה (בנות מזל שכמותכן!)
אז תפעילו את המכונה ב7-8 בבוקר.לא יקרה שום אסון אם החלה תהיה מוכנה ב11. העיקר שתישנו רצוף.
הערות:
- אפשר ורצוי לשנות את המתכונים ולהתאימם לטעם שלכם (מתיקות ומליחות) ולמכונה שלכם.
- בכל מקרה אפשר להוסיף תוספות במידה מתונה (אגוזים, זרעונים וכד’). זה יופי של גיוון.
- נראה לי שכשיגיע החורף יהיה צורך לעדכן את הזמנים של לחמי השאור.
אשמח אם תצרפו פה מתכונים שלכם למכונה (עם שאור או בלי).

אתר המנשאים הישראלי

קרעת אותי, אחותי…
תגידי, את מצחיקה את עצמך תוך כדי כתיבה?
אני מדגדגת אותי
אחחח, איזה כייף לקרוא אותך. עכשיו נורא בא לי לטעום מהחלת שעור שלך…(ואני חזק בגמילה מלחם!) שבוע טוב, נתראה מחר אצל שלומית.
רוצה מכונה וספר מתכונים שלה? כולל תכנית “מראש” למקרה שהיונקת שלך ישנה לילה שלם? חיני-חינם, תמורת אירוח ושיחה…
1 כוס קמח שיפון 1/4 1 כוס מים 1 כפית מלח 1/2 כף סוכר 1 כף שמרית את כל זה משאירים במכונה ללילה. בבוקר מוסיפים 1/3 2 כוסות קמח לבן ומפעילים על תכנית לחם מלא עם קרום בינוני.
במקור זה היה מתכון מצויין לאפיה ביד. זו אדפטציה של משה למכונה. יחסית ללחם של מכונה - זה יוצא מצויין.
להלן המרת המתכון הראשון, הבסיסי, לכוסות וכפות לטובת גלעד וכל מי שלא מחזיק משקל בבית.
“כוס” - הכוונה לכוס פשוטה, מזכוכית, עם אוזן. מה שיובל מכנה “כוס חדר אוכל” וגלעד אומר ש”הלוואי שבחדר אוכל היו כוסות כאלה”. בדקנו ומצאנו שתכולת הכוס היא 240 מ”ל שזה נפח של כוס מידה מקובלת, אני חושבת. אבל ההנחה היא שמי שלא מחזיק במטבח משקל גם לא מחזיק כוס מידה תקנית.
ולענייננו:
כוס כזאת מלאה לחלוטים בקמח מלא של הרדוף שוקלת 130 גר’ ולפיכך 300 גר’ קמח = 2 כוסות ועוד שליש הכוס.
כוס מים (שוב, מלאה לחלוטין) מכילה 240 מ”ל (”מהנתון”) ולכן 250 המ”ל הנדרשים במתכון הם כוס ועוד כף.