נטע רוקמת.
כשהיא רואה אותי עם מחט ביד היא מבקשת גם.
אני מכינה לה קרטונים עם חורים, משחילה לה חוט צמר במחט פלסטיק, קושרת, עושה קשר בקצה, משחילה באחד החורים ונותנת לה.
והיא רוקמת ורוקמת עד שנגמר לה החוט ואז היא גוזרת את המחט החוצה (לפעמים גוזרת את המחט ממש ואז צריך להחליף לא רק חוט) ואני לוקחת חוט חדש, משחילה וכו’.
על הקרטון מתהווה סמטוכה חיננית.
נטע מרוצה.
אני מרוצה.
הנה אנחנו:


אתר המנשאים הישראלי

סמטוכה מרגשת עד מאוד!
מאיפה המחט מהפלסטיק? רעיון גאוני!
מהחנות לציוד גנים שמול המגה בעפולה. זה בא בחבילות של… 15? ועולה כ12 ש’ (קניתי לפני כמעט שנה). לא הכי חזק בעולם ועם קצת כח מתעקם אבל לפחות יש את זה גם בוורוד!
איזה חמודה…
הזכרת לי את ספרי ‘בוקי’, היו כאלו עם קרטונים לריקמה - ציורים מנקודות שצריך היה לרקום ביניהם. כמה לא אהבתי אותם. יש לי נטיות סופר-קונפורמיסטיות, ועם זאת - אני שונאת שאומרים לי מה לעשות. “זה נשמע לכם סותר אבל זה … לא..”.
סופסוף הבנתי מה כל כך מוזר בתמונה הזאת. אתמול הדלקנו לראשונה את תנור העצים החדש שלנו ושמחנו בו מאד. מה אתן יושבות ככה עם גופיות ושורטס כאילו קיץ, לא קר לכן בלי סוודר? כבר אוטוטו אוגוסט!
כבר אוטוטו אוגוסט. וואלה, תודה שהזכרת לי… (צריך לחדש את מלאי עצי ההסקה)
אם לא אכפת לך, אז ברקים ורעמים בחוץ!!! (אבל 27 מעלות..)