כ"ה אב תשס"ז - 9 באוגוסט 2007

קטן עליה

תחת יומן למידה, היפות והאמיצות — נעמה בשעה 8:08

הנה נטע, בתנוחה אופיינית:

נטע ולוטר

על הגב יש לה בובה, במנשא, כדי שהידיים יהיו פנויות לעוד בובה.
אבל עכשיו במקום בובה נוספת יש לה ביד את הלדרמן של אבא ובעזרתו היא מפרקת מכשיר חשמלי.

זאת אור.

מתכון עוגיות של אור

לא רואים אותה בתמונה אלא פתק שהיא כתבה. זה מתכון לעוגיות שהכנו יחד, עוגיות בצורת לב, כמובן.
אומרים שילדים כותבים בהתחלה בכתב ראי. גם אור עושה את זה (כמו שאפשר לראות בפתק) אבל מה שנחמד זה שגם עם קריאה היא מסתדרת מכל כיוון, משל היתה תימניה אצל המורי.


ולקינוח - התאנה שבשמנת, קשתיאלה וקפליה.

קשת זעפני

(אל תראו אותה שהיא כזאת זעפני. זאת אמאשלה אשמה. אבל איזו חליפה מקסימה, הא?)

יש לה פנים עגולים, יש לה צחוק ממיס ו(טדם טדם) יש לה 3 אוברולים שכבר קטנים עליה!

קשת עגולה

עודמעט אנחנו הולכים להישקל. אבל מי צריך משקל, רואים את גרמים מתישבים לה במצח, בקמטים של החשיבה, בקפלים של הפולקעס שהיא מניפה בבעיטות נמרצות, בלחיים הטעימות, בטוסיק העגול.
שוקולד הילדה שלי!

רסיסי תגובות | כתובת טרקבק

8 תגובות »

spacer תגובה מאת רונית Subscribed to comments via email
2007-08-09 22:56:44

אני אוהבת אותך נעמה

spacer תגובה מאת נעמה
2007-08-11 11:29:24

אוהבת אותך בחזרה :-)

 
 
spacer תגובה מאת לא_זוכרת_את_הניק_הקודם Subscribed to comments via email
2007-08-10 19:27:12

מתוקות אמיתיות - והתמונה הזועפת של הינוקא - ענקית :-)

 
spacer תגובה מאת עינבל
2007-08-11 08:54:06

ילדות מוצלחות אחת-אחת! נשיקות ונתראה מחר בשרונה!

 
spacer תגובה מאת שרה Subscribed to comments via email
2007-08-11 11:26:33

אהבתי את העבודה עם הלדרמן. מזל שלתפור את נותנת לה רק עם מחט מפלסטיק… :)

spacer תגובה מאת נעמה
2007-08-11 11:31:52

אני רואה שלא הקשבת בשיעור (מה “ילדתי”, זה לא תירוץ). היא תופרת עם מחט אמיתית לגמרי, כזאת שמוציאה עינים.

אתמול היינו בחנות של גברים (חמרי בנין, ציוד חקלאי וכאלה) והסתכלתי על לדרמנים קטנים… אבל כנראה שאקנה לה ארגז כלי עבודה מלא בכל טוב, זה גם יעלה אותו הדבר וגם יקח לה יותר זמן לאבד אותו.

ומזל טוב :-)

 
 
spacer תגובה מאת שרה Subscribed to comments via email
2007-08-11 11:56:50

אה, טוב. אז בסדר. באמת לא תירוץ במקרה שלי. אמנם המיילדות החמודות אמרו לי בסוף הניתוח “כל הכבוד, עבודה טובה, היית נהדרת” אבל את זה הן היו צריכות לומר למנתח. מה שכן - אחרי קיסרי מדממים אותו דבר לפחות ואני התחלתי לדמם עוד קודם, אז יש לי תירוץ בקשר לזיכרון הרופף שלי (אבל אני מבינה מהדיונים הספרותיים הקודמים שלנו שלא בטוח אם קראת את “פונטנלה”). ותודה. אגב, בינתיים אני לוקחת בהליכה בתחרות הפצפונים שלא יונקים, אבל לפני שעה נראה שקרה הנס וסוף סוף מתחיל להגיע לי החלב. משה אומר שעם מה ששאבתי כבר אפשר בכיף לעשות מקיאטו…

 
spacer תגובה מאת נעמה
2007-08-11 12:04:15

הבוקר ראיתי ביוטיוב ניתוח קיסרי. חשבתי עליך (המדריך גם הסביר מתי בוחרים בניתוח והזכיר גם את מה שהיה לך).

בטח שקראתי את פונטנלה. ואני חייבת לציים שהזכרון שלי היה עלוב הרבה לפני שהתחלתי להניק.

בהצלחה עם ההנקה.

 
שם (חובה)
אימייל (חובה - לא יוצג לעולם)
כתובת אתר
הודעה על תגובות בדוא"ל
תגובתך (הקטנה | הגדלה)
ניתן להשתמש בתגיות <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <code> <em> <i> <strike> <strong> בתגובתך.