יום שבת, 11 אפריל, 2009, 15:31

שירותי קומפוסט בחצר

את השירותים בנינו ממשטח עץ וכמה קרשים שנתרמו כולם על ידי תושבי יבנאל הנדיבים (פשוט לא להאמין מה שאנשים זורקים פה. זה מקום מעולה לחיפושיות זבל שכמונו).

בגלל שהשתמשנו במה שיש (יותר זול, יותר אקולוגי ויותר מענין) – נאלצנו לעשות התאמות. זה הביא אותנו למקומות נחמדים.

כך זה נראה כשזה גמור:
תא השירותים - מבט מבחוץ

התא יביל ושני אנשים חסונים (או אחד חסון ואחד עם דולי) יכולים להעביר אותו בקלות ממקום למקום.


ציוד נדרש

  • מסור אנכי ("ג'קסון")
  • מברגה
  • מקדחה
  • עיפרון

חמרים

  • 2 צירים
  • ברגים
  • 2 דליים
  • קרשי עץ כלמיני
  • מושב אסלה
  • חמרי עיטוף (בד, במבוק וכד')

הכנה

מתחילים בשלד.

שלד מבנה השרותים

הרמנו 4 עמודים מ4 פינות המשטח.
לפני שממשיכים כדאי לתכנן מה יושב על מה ואיך ולדאוג שיהיה שם מקום לדלי (ז"א – שיהיה גבוה מספיק).
בגלל שהלוח שלנו לא היה רחב מספיק בשביל להישען בעצמו על שני הקרשים הצדדיים – הוספנו עוד שני קרשי רוחב לתמיכה ועליהם הרכבנו את הלוח.
את הדליים אנחנו רוצים להכניס מלמעלה ולכן צריך לחבר את הלוח העליון בצירים (מי שמפחד מצירים – אפשר לוותר על זה, לבנות את הכל גבוה יותר ולהשחיל את הדליים מלמטה).

מבט אחורי


על גבי הלוח יש לחבר את מושב האסלה ואז לחתוך את הפתח המתאים. או במקרה שלנו – בסדר הפוך:

ניסור פתח

בענין חיבור המושב נגעתי כשכתבתי על השירותים הביתיים, וכעת בהרחבה:

אם הלוח העליון אינו לוח קבוע אלא נפתח עם ציר, מושב השירותים חייב להתחבר אליו (ולא לחלק אחר בתא) אחרת תהיה התנגשות בתנועה שלהם והמושב יפריע ללוח להיפתח.
אם הלוח העליון עמוק מספיק אז זה פשוט – צירי המושב יתחברו אליו בקצהו האחורי. אם הוא לא עמוק מספיק (כמו אצלנו) – עושים לו הארכה קטנה במקום המתאים.

הארכה ללוח לצורך חיבור המושב


ליד המושב – מסדרים מקום לחומר יבש.
גם כאן יהיה דלי מתחת למשטח. מהמשטח חותכים פתח בגודל נח להכנסת יד והוצאת חומר. נגיד – גודל של צלחת מנה ראשונה. אבל זה לא חייב להיות עגול.
אם מנסרים באלכסון (ולא בניצב ללוח) המכסה ישב במקומו ולא יפול פנימה. כמובן שאת כל זה עושים מעל המקום המיועד לדלי.

אחרי שיש מכסה – מסדרים לו ידית, כמו של דלת ארון או מגירה, ואפשר פשוט פשוט לקשור פיסת חבל. הו הנה סוףסוף קמה זאתי. (נטע אמרה לי פעם שאני חופרת אבל זאת סתם השמצה פרועה. אני קודחת).

מחוררת

ואז משחילים חבל דק וקושרים

חלקו התחתון של המכסה, המכונה גם "מגן"

ברגע שיש שני דליים שאחד מהם מלא בחומר יבש – אפשר להתחיל לעשות. נשאר רק לדאוג לכמה גימורים כמו מדרגות, מעצורים ואיזו עטיפה שתסתיר את הטוסיק מהשכנים.

מדרגות לגןעדן

המדרגות מאפשרות לגמדת הבית להגיע לשירותים בעצמה ולכל המעוניין לשבת כשברכיו בגובה הרצוי.
עוד תוספת נחמדה – 2 קרשים קצרים על הרצפה שמונעים תזוזה של הדלי ימינה שמאלה. יחד עם המבנה עצמו שמונע תזוזה קדימה אחורה – אין סיכוי שהדלי לא ישב במקום.

2 לייסטים שהוספנו בחלק האחורי של התא נותנים קונטרה למכסה כשהוא פתוח. כשבונים צמוד לקיר אפשר לוותר על זה.


את הכיסוי מסביב עשינו מסדינים ישנים (הצמדנו למסגרת בנעצים) ואת דלת הכניסה עיבינו עם ציפה נוספת – שיהיה כבד ולא שקוף. (הצמדנו בד לבד עם מכונת תפירה זעירה המכונה בעממית "שדכן סיכות") והנה המנעול בכניסה:

משהו משוכלל


לפני שהופכים דלי לדלי שירותים, במיוחד אם יש דליים דומים לו בשימושים אחרים, חשוב לסמן אותו שיהיה ברור לכולם שהוא לא לשימוש אחר

סימון דלי

כדאי שיהיו לפחות שני דליים לשימוש כזה (אפשר גם יותר. זה יאפשר לנקות דליים לעיתים רחוקות יותר).


כמה הצצות פנימה:

הצצה ראשונה

הכל פתוח

וזה מה שרואה מי שמרים את הראש

נוף טוב הכל טוב


למי שתוהה מה עושים עם הדליים כשהם מלאים – כאן יש הסבר

עוד לקוח מרוצה

בואו לבקר בשירותים שלנו :-)

2 תגובות

להגיב