Entries Tagged as 'חינוך ביתי'

יום שבת, יוני 13th, 2009

חינוך בירידה

זה נכון שמי שמפתח תרופות אלה חוקרים שיושבים בניאונים, אבל כמה כאלה יש? לעומת קופאיות? ובעלי מלאכה כמו נגרים, מסגרים ותופרות? פקידים ופקידות?

יום רביעי, פברואר 18th, 2009

לימודים

איך נטע וקשת לומדות קרוא וכתוב

יום חמישי, דצמבר 11th, 2008

מוזיאון המדע בירושלים

לפעמים יוצאים לי פוסטים כאלה שהם גם ארוכים ומיגעים וגם נכתבים לאט מדי, בגלל ההפרעות לכתיבה המכוּנות "החיים" ובגלל שהם כאלה ארוכים ומיגעים. אבל בגלל שהסיבה בגללה התחלתי את הבלוג שלי היא נוכחות קלושה של משהו שמתפקד אצל אחרים כ"זיכרון" אני מפרסמת בכל זאת, ככה, עם כל השומן והשערות.

ערב קודם יובל ביקש מהבנות לבחור בגדים [...]

יום שני, יולי 28th, 2008

הרהורי בית ספר

לפני כמה ימים עשיתי סדר באיזשהו ארגז בלגן. מצאתי שם, בין היתר, שתי מחברות ריקות, חבילת עטיפות למחברות וגיר גדול. את המחברות הענקתי לילדות יחד עם עטיפה לבחירה ואת הגיר שמתי ליד הלוח הקטן שלהן. למחרת הן באו בדרישה ל"שיעור". למרבה המזל זה קרה בדיוק במשמרת של יובל שצלל לתוך זה בכיף גדול (אני עוד נושאת כוויות מאותן [...]

יום ראשון, מאי 18th, 2008

הילדות רבו עכשיו

אור ביקשה לדעת מה זה "חצי" ו"רבע" (כי לפני כמה דק' אמרתי לנטע שהיא כבר לא בת שלוש ורבע, היא כבר בת שלוש וחצי). אז לקחתי נייר, ציירתי כמה עיגולים (עוגות, כמובן) וכמה מלבנים (חפיסות שוקולד, אלא מה. יש של ורד הגליל עם 10 קוביות ויש של עלית שהן גם יותר טעימות וגם מתחלקות בקלות ליותר [...]

יום שבת, מרץ 1st, 2008

ביער ביער

קשת זחלה מסביב תוך שהיא מכרסמת שומשומית, אבאשלה קרא ספר, נטע ואור הסתובבו סביבנו כמו סביבונים ושאלו אם איריס תגיע ואיך היא תגיע ומתי היא תגיע.
זאת לא איריס שמעניינת אותן. זה הבן שלה, הנערץ.
ניסיתי להכין את הפתקים למשחק סימני דרך.
קודם עשיתי סיור מקדים בחלק הזה של היער וגיליתי שמאז הביקור הקודם שלי בו (ביום הולדת 4 של אור) הוסיפו לו עוד גדר ועכשיו כל הגבעה שמעלינו היא שטח המרעה של כמה פרות נחמדות וכלב אחד לא נחמד ששומר עליהן. וכל היער מלא בעוגות שאינן עוגות יומולדת.

הכנתי את הפתק הראשון, זה שיתחיל את המסע.
מלבד דברי הסבר ציירתי שם מפה קטנה עם האלון הקשיש, החומה שסביבו ושני שולחנות הקקל שלידו.
בעוד אני מסמנת את הקוים האחרונים בציור השולחנות – הגיע אוטו עם עגלה והופ – העמיס את השולחנות.
זרקתי את הפתק. צריך חדש.

ובכל הזמן הזה הילדות מעופפות סביבי ומציצות לי.
אני לא רוצה שידעו שיש לי חלק בעניין.
כבר אתמול כשהכנתי את קופסת האוצר המוזהבת ואיתרתי את הנצנצים שירפדו אותה הן התחילו לחקור למי ולמה ואני נאלצתי לספר להן את האמת – אני עושה עבודה בשביל קוסם.