Entries Tagged as 'חינוך ביתי'

יום חמישי, אפריל 22nd, 2010

למה אהבתי את בית הספר ולמה זה עבר לי

מאמר של אור שליט שהתפרסם בעלון "באופן טבעי" בשנת 2001 וגם בספר המצויין חינוך ביתי וגם באתר "באופן טבעי" (האחרון כולל גם דיון קצר בעקבותיו). המאמר חביב עלי מאוד

(ההדגשות הן שלי).

מאז שנולדה בתי הראשונה, לפני כשנתיים וחצי, אני יודע שילדי לא ילכו לבית הספר. לרוב ההורים המחנכים את ילדיהם בבית ישנם הסברים [...]

יום ראשון, פברואר 21st, 2010

בצק משחק ע"ש שירי ג

בצק משחק רך ונעים

חומרים 2 כוסות מים 3 כפות מלח 3 כפות שמן 1 כפית קרם טרטר 3 כוסות קמח לבן הכנה מחממים בסיר הכל פרט לקמח, עד שהכל נמס. לא מביאים לרתיחה. מורידים מהאש. מוסיפים [...]

יום ראשון, אוקטובר 11th, 2009

שיעור

הבנות ביקשו שיעור. התנתקתי בקושי מ"האדמה הטובה" (וואו וואו וואו), הבאתי שולחן, מחברת מקושטת ועיפרון לכל אחת (גם לקשת). זה נשגב מבינתי איך אני יכולה להחליט מה מעניין אותן באותו הרגע אבל זרמתי איתן. הן אוהבות שמפעילים אותן מעת לעת. "מה תרצו ללמוד היום, הנדסה או גיאוגרפיה?" הן לא מכירות אף אחת מהמילים. בחרו גיאוגרפיה. [...]

יום ראשון, אוגוסט 30th, 2009

געגועים בלשון

בינתיים אור שלפה מהארגז ספר אחר של קובי אוז שכמו הראשון, גם הוא צר מותן, נמוך קומה ומצויר כריכה. משהו שמדליק ילדים כנראה.
אני לא זוכרת לגבי רמת הארומתיות שלו, אפילו לא זוכרת מה התוכן שלו, אבל יובל אומר שכולו דובר סלנג.
אור קוראת את הספר, יובל לא מת על זה, ובינתיים מתחילות להישזר בזהב השפה שלה נקודות שחורות. אם הייתי מבקשת ממנה לתאר היא בטח היתה אומרת שאלו נקודות של קקה. זאת המילה החדשה להיום. היא באה לוודא שזה באמת מה שהיא חושבת ונקרעה מצחוק כשאישרתי.

יום שני, אוגוסט 17th, 2009

1 בספטמבר

אני במחשבות עכשיו איך לחגוג עם אור וחברותיה את היותן "בנות אל"ף" אבל לא זוכות בחגיגות עלייה לכיתה אל"ף (שבמחשבה קצת פחות רדודה מתגלות כחגיגות צרכנות מחד וכציפוי דבש לגלולה מרה ענקית מאידך. לא כוס תה הצמחים שלי משום כיוון). ככל הנראה נעשה להן משהו נחמד שיהיה יצירה שלהן יחד עם כל ה"קטנים" (בני "טרום חובה", [...]

יום רביעי, יולי 15th, 2009

אמהות מחביאות אוכל

יש את אלה שמחביאות בשר בתוך הקציצות של הירקות. יש כאלה שמחביאות ירקות בתוך הקציצות של הבשר. או בשר ברוטב של הספגטי או פטרוזיליה במרק (פטרוזיליה במרחק הכי קל להחריש. לא משאירה עקבות נראים לעין).

אני בענין של להחביא קטניות בלחם.