המסע ליפן ובחזרה

קשת זחלה מסביב תוך שהיא מכרסמת שומשומית, אבאשלה קרא ספר, נטע ואור הסתובבו סביבנו כמו סביבונים ושאלו אם איריס תגיע ואיך היא תגיע ומתי היא תגיע.
זאת לא איריס שמעניינת אותן. זה הבן שלה, הנערץ.
ניסיתי להכין את הפתקים למשחק סימני דרך.
קודם עשיתי סיור מקדים בחלק הזה של היער וגיליתי שמאז הביקור הקודם שלי בו (ביום הולדת 4 של אור) הוסיפו לו עוד גדר ועכשיו כל הגבעה שמעלינו היא שטח המרעה של כמה פרות נחמדות וכלב אחד לא נחמד ששומר עליהן. וכל היער מלא בעוגות שאינן עוגות יומולדת.

הכנתי את הפתק הראשון, זה שיתחיל את המסע.
מלבד דברי הסבר ציירתי שם מפה קטנה עם האלון הקשיש, החומה שסביבו ושני שולחנות הקקל שלידו.
בעוד אני מסמנת את הקוים האחרונים בציור השולחנות - הגיע אוטו עם עגלה והופ - העמיס את השולחנות.
זרקתי את הפתק. צריך חדש.

ובכל הזמן הזה הילדות מעופפות סביבי ומציצות לי.
אני לא רוצה שידעו שיש לי חלק בעניין.
כבר אתמול כשהכנתי את קופסת האוצר המוזהבת ואיתרתי את הנצנצים שירפדו אותה הן התחילו לחקור למי ולמה ואני נאלצתי לספר להן את האמת - אני עושה עבודה בשביל קוסם…. המשך

<סתם יום של חול. מפגש ילדים, חדר יחסית מסודר ויחסית ריק מאנשים. חכו מה יהיה בחורף> <כל הזכויות שמורות ליובל>

מתישהו כולן יצאו החוצה, אביה הצטרפה, הוספנו לבריכה קצף וכלים ואני התרחקתי מחשש לשלמות עור התוף שלי.
כשהתישבנו לאכול אביה כבר הלכה אבל אמרי הצטרף והביא איתו אנרגיות של בנים. שלחנו אותו לפרוק אותן בחדר המשחקים כי הן מרקידות לנו את הקינואה…. המשך